לידה, מוטי לקסמן
<>
קלגסים פלשו לפולין.
ברחת מבית,
השארת מעמד.
סביב
נורא
אימה,
פחד.
לא היה ברור
מה יהיה מחר.
לא היה וודאי
מי יהיה מחר.
התעלמת
מכל שטן.
אף מכשפה
לא הקפיאה
את ליבך.
חיית מחוץ
לזמן.
<>
בתוך הגיהינום הזה,
מאמע שלי,
נשאת אותי ברחמך.
בתוך הנורא הזה
גידלת אותי
בתוכך
יום ולילה,
לילה ויום.
הגיעה השעה
כנגד כל העולם
ילדת אותי
לתקווה,
לטוב.