אפרת מישורי משוררת, מבקרת, מנחת סדנאות כתיבה
הכלים
עצב מטייל על הקירות.
נמלה שאין לה סיכוי לברוח
נרמסת בלחיצה של אצבע עצבנית.
בית ביום קיץ:
כלי חרסינה לאכסון סוכר.
מתוך "אנך ואנחה"
אפרת מישורי
הכלים
עצב מטייל על הקירות.
נמלה שאין לה סיכוי לברוח
נרמסת בלחיצה של אצבע עצבנית.
בית ביום קיץ:
כלי חרסינה לאכסון סוכר.
מתוך "אנך ואנחה"
עצב, אצבע, עצבנית: אפילו חרסינה – מצלולים.
אבל מה מבקש השיר לומר: האם הוא בהשראת שירתו של אהרון שבתאי? אלירז?
לי קשה לפתור שירה בכלל, ובפרט שירה כל כך תמציתית ו"דברית" (דהיינו Sachlich ).הגבתי כי אינני מבין.
מ.ג.
חלום ושברו.
הפתלתלות הפתלתלה של הנמלה המתפתלת, כמוה נמלה העורגת לנמל במילות נחמה. אפשר לחוש את הזיעה הניגרת, כדבש על קירות חשופים. סוכר משכר בשיכרון נמלים פתלתל. רגשת אותי.
אפרת אהובה שלי
"נמלה שאין לה סיכוי לברוח".
איך איך את עושה את זה?איך הצלחת לחדור לעצב שעל קירות ביתי עם הנמלה הזאת שביום יום מה אכםפת ליו לציפור? מי עוצר מול נמלה? בשביל מה? ואת בשורה קטנה מוכרת, הצלחת להגיד כל כך הרבה. ובמיוחד לגעת בי. והנגיעה הזאת מכאיבה אבל מרגשת. כי פתאום אכםפת לי מהנמלה, ואולי לנמלה אחת מהיום יהיה סיכוי לברוח אם היא תהיה אצלי. וזה בזכותייך. גם לנמלים יש בית ומקום לברוח רק אם נותנים להם סיכוי בדיוק כמו כל בני האדם. שלך תהל