אפרת מישורי משוררת, מבקרת, מנחת סדנאות כתיבה
נשימה
ניפחתי אותך
נשיפה נשיפה
כמו בלון צבעוני
והכרחתי אותך להתמלא
בכל האוויר
שהוא אני.
אחר-כך הפכתי אותך
לבלון רכרוכי
ושאיפה שאיפה
גנבתי ממך
את כל האוויר
חזרה אל תוכי.
* מתוך "אנך ואנחה"
נשימה
ניפחתי אותך
נשיפה נשיפה
כמו בלון צבעוני
והכרחתי אותך להתמלא
בכל האוויר
שהוא אני.
אחר-כך הפכתי אותך
לבלון רכרוכי
ושאיפה שאיפה
גנבתי ממך
את כל האוויר
חזרה אל תוכי.
* מתוך "אנך ואנחה"
הרבה פחות טוב/ מעניין משורות כמו
"מת המוות חלתה המחלה.."
זה באמת יותר רכרוכי, כמו תיאור מקרה, לא משהו שמעלה או מוריד.בלון.
ממך מצפים להרבה יותררר,תמשיכי לכתוב
מפעם לפעם קחי אותנו לגבהים.
שלום זר יקר ומוכר. סחטיין על ההערה. אנצור אותה (-:
שיר יפה אפרת.
תודה
חלש
בכל זאת
אני אוהבת את הפשטות ואת הדיוק.
האשפרות שיש מקום רק לאחת.אין דו קיום היא כואבת.
אולי אפילו אף פעם לא היו שם שתיים. אלא זו תמיד אותה אחת.
המחשבה על הכוח הזה שאתה משיב ומנשיב רוח וממצה אותה ומוצץ אותה זה פשוט חזק. דוקא הפשטות של השיר עושה את הסיטואציה חזקה ומעצימה את המודעות.
אהבתי
את היית כנראה בצופים או בתנועות הנוער שם מרבית השירים היו כאלה
אוי בלון בלון בלון, אוי נפל והתפוצץ
בשדה כותנה קבוצת כושונים הולכת
בשדה כותנה קוטפת כל היום
למה אתה לא כותבת לילדים?
היה עדיף
תכוונתי לאת, לא אתה
מצטרף לאבינה בהבנה שעל ילדים את יכולה כן לעבוד.
לכל המגיבים ה"אמיצים"- נראה לי שמוטב שתבדקו היכן האויר שהיה פעם בבלון שלכם- כי מהתגובות הללו לא נראה שאין פעם הצלחתם לנפח אחד מבלי שהוא יתפוצץ בפניכם/ן.
יאאלה- לכו תחפשו…
די לנודות הנפוחים שבטוחים שכל הפלצה זו שירה עברית מעוללה.
די לקשקושיות, די למניפולציציות, די
לפתאתטיטיות דיייייי
למגיב/מגיבה המתלוננת תחת שם בדוי-
קשה לך -לא נורא
תתמודד/י
מאד מוצא חן בעיני.