אפרת מישורי משוררת, מבקרת, מנחת סדנאות כתיבה
המצילה ממוות ומכיני הסנדוויצים
"הורי הם ילדי הקטנים ביותר"
(אמרה המצילה ממוות למכיני הסנדוויצ'ים).
"ילדינו הם המתנה הגדולה ביותר"
(אמרו מכיני הסנדוויצ'ים למצילה ממוות).
הם הכינו לעצמם קבר.
הם הרגישו נכונים.
היא הכינה לעצמה סנדוויץ'.
היא הרגישה מוכנה.
מתוך קובץ השירים "אנך ואנחה" שיצא זה עתה.
היא הרגשה מוכנה,
אוהבת את ההובלה לסוף: מוכנה למה?
מוכנה לגרדום? מוכנה לשעור פסנתר? או מוכנה לטיול בבפארק.
נעים לי הדלת שאת פותחת למחשבות.
להתראות טובה
הי טובה
תודה. גם לי לא ברור למה היא הרגישה מוכנה. התשובה המיידית היא "למות", אבל מה"למות" הזה נפתח איזה אופק עצום ואינסופי לחיים. היא הרגישה מוכנה לחיים חדשים ואחרים. והם, :"מכיני הסנדוויצ"ים" כל הזמן מקטינים את הלולאה שלהם ומרגישים "נכונים". אולי…שיר שתחושת הנכונות שלו בתוכי חזקה מתחושת המובנות שלו.
קראתי את השיר שוב, היא באמת מוכנה…
מוכנה זה נפלא… זאת מילה כל כך פתוחה…
להתראות טובה
מקסים
תחילתה של פרידה וגדילה וכמו תמיד גם חכם
הי מירי
אולי גם תחילתה של פגישה גדולה – עם מה? עצמה? עם מה שיבוא מקדימה ולא יודעים שיבוא כשנפרדים?
חזק.