שיחות כותבת
הדרך ארוכה
נסיעה במונית
בָּקשר אומר אחד,
מאה שלושים ושלוש
פרישמן
מְחַכָּה אישה.
חמש דקות.
מי לוקח
מי לוקח
הדרך מפותלת,
בָּקשר קריאה,
חמישים וארבע לוקח,
פרישמן
שלוש דקות.
תגיד לאישה לחכות.
המונית נאנקת,
עוד עלייה תלולה
הזיעה ממצחי ניגרת
איש בָּקשר אומר,
פרישמן
אישה עדיין מחכה
מי בא
מי בא
נופים חולפים
השמש מסנוורת
הנהג מצפצף,
פולט קללה
בָּקשר אָנָחה,
פרישמן
פעם אחרונה.
מישהו פנוי?
מישהו פנוי?
יש אישה
המונה רושם כל רגע
הדרך מתנכרת
המונית עוצרת,
מורידה,
נוסעת
משאירה ענן של אבק
וערפל
בָּקשר אני שומעת,
פרישמן בַּטֵל
אישה הלכה
שומע?
שומע?
הלכתי. טוב כמה זמן יכולתי לחכות
בינתיים, אהבתי את הטקסט
תודה שולמית:)
הצלחת לארגן את החמר כך… שזה שיר.
בתור מי שמבינה על מה מדובר, אני חושבת שניתן להכתיר את הקטע כגאוני. לא פחות.