בננות - בלוגים / / זהירות מוקשים!
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר
  • רות בלומרט

    ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים. למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים. תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים. ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה

זהירות מוקשים!

זהירות מוקשים!
יֵשׁ לִי דַלֶּקֶת נִכֶּרֶת בְפֶרֶק כַּף הַיָּד
 יָבְשָׁה יְמִינִי
וְאֵינָה מְסֻגֶּלֶת לְהַקְלִיד שִׁירִים
אַךְ הִיא "שׁוֹלָה מוֹקְשִׁים" בְּמִשְׂחָק מַהִיר וּמְמַכֵּר
שׁוֹבֶרֶת שִׂיאִים מְשֹׁעֲרִים
 
קַלֵּי אֶצְבַּע בַּעֲלֵי רֶגֶשׁ וּרְגִישׁוּת נִכָּרִים
מַקְלִידִים שִׁירֵיהֶם
וַאֲנִי
חוֹלֶמֶת עַל שִׁיר חָקוּק
אַט אַט
וּבְכַוָּנָה
בּוֹ לֹא יַעֲבִירוּ קְטָעִים
אוֹ פְסוּקִים
אוֹ מִלִּים
בִּנְקִישָׁה
וּלְכָל אוֹת תֵּהֶא צוּרָה
שֶׁאֵין מָשְׁלָהּ 
 
אֲנָשִׁים יִקְרְאוּ בוֹ בְעֵינֵיהֶם
וּבְפִיהֶם יְבַטְּאוּ
וּבִידֵיהֶם יְמַשֵּׁשׁוּ
יִסְתּוֹבְבוּ סְבִיבוֹ מִצָּד אֶל צָד
יִיגְשׁוּ אֵלָיו וְיֵלְכוּ מִמֶּנוּ
בְּכַוָּנָה!
 
אַךְ יְמִינִי כּוֹאֶבֶת מִשְּׁלִיַּת הַמּוֹקְשִׁים
שֶׁנֶעֱרְמוּ מוּלִי
מַמְתִּינִים לַפִּצּוּץ. 

9 תגובות

  1. נורית פרי

    דווקא בשבוע הספר השיר הזה מקבל משמעות מיוחדת…

    • רות בלומרט

      תודה נורית, הייתה תקופה [ארוכה מדי] שבה הייתי מכורה למשחקי מחשב, עד הדלקת ואז אמרה לי הרופאה: את אישה אינטליגנטית, את לא מסוגלת להפסיק?
      שבת שלום
      רות

  2. שיר ארספואטי יפה מאוד ומהדהד את הפסוק אם אשכחך ירושלים ומהדהד לי רחל :יד כל במנוחה תמשש
    ככה זה מלאכת השיר לחצוב מילים מהלב
    וכפטיש יפוצץ סלע
    תודה על השיר .רבות עשו חיל ואת עלית על כולנה
    מיוחדת את

  3. אני כמו חנה…
    נורא אהבתי את "יבשה ימיני". (מן הסתם דלקת בתעלה הקרפלית? ) הומור בשירות השימוש בקונוטציה.
    רוצה לעשות לך את השבת ועוד הרבה שבתות…

  4. רבקה ירון

    שיר רב-משמעי ככל שמתקדמים בקריאה.
    הדלקת מתבררת כתוצאה מהניסיון לחקוק את השיר האחד למרות "יבשה ימיני". בה-בעת, גם "יבשה ימיני" עקב המאמץ.
    יד ימין שיבשה שולה מוקשים (רב משמעי בלי המרכאות, לקריאתי) לא סתמיים – בשיר הזה לא במקרה עולה ירושלים, ציון, ובכלל.
    ממשיכה בקריאה:
    השיר שטרם נחקק מקבל משמעויות ועומק – אני מנסה לנחש אותו, לדמיין אותו. מנסָה לדמיין אֶת עצמי מסתובבת, קוראת וממששת אותו.
    שיר קשה, השיר שהדוברת חולמת לחקוק.

    תודה, רות. שבת ברוכה.

    • ריקי דסקל

      הי רות שבוע טוב
      אז גם את היית מכורה למשחקי מחשב ! הרופאה לא מספיק אינטיליגנטית כדי להבין שאין קשר לאינטיליגנציה ?
      מדוברת בהתמכרות פשוטה 🙂

      יפה "הסיבוב" שעושה השיר מהדלקת ומהמשחק אל מילה החקוקה בסלע אל הקורא ובחזרה אל הדוברת

      והכותרת האירונית

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרות בלומרט