שֶׁלֶג נָמֵס טֶרֶם שַׁחַר
עַיִן אֶחַת שֶׁשְּנָתָהּ נָדְדָה
צִיְּנָה לְעַצְמָה: הַשֶּׁלֶג קָר.
אֵלִי בָּרָאתָ עוֹלָם קָר
לְתַכְלִית שֶׁפִּשְׁרָהּ סָתוּם
אַךְ יֵשׁ הַחָשִׁים אֶת הָאֵשׁ.
וּבַנְּקוּדוֹת שֶׁבֵּין רְתִיחָה לְקִפָּאוֹן
רוֹחֵשׁ הַמֵּטָאפִיסִי,
הַיְּקוּם מִתְקָרֵב לַתְּחוּשׁוֹת דַּרְכֵּנוּ
דַּרְכִּי בְּעִקָּר.
אַתָּה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ אוֹ סוֹבֵל,
זֶה עִנְיָן לְנִחוּשׁ מִצִּדֵּנוּ
אֲנַחְנוּ סוֹבְלִים
אֲנִי עַד מְאֹד.
הַכֹּחוֹת לֹא שָׁוִים
אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ כָּאן סוֹד
אַתָּה הֲרֵי מְשַׂחֵק פֵיר
מָהֶם הַכְּלָלִים, סַפֵּר.
1992
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
רות, השיר מעלה שאלות קשות. כנראה שבעשרים שנה (זמן כתיבת השיר) כלום לא השתנה. בכל אופן, אני מקווה שהוא לא משתעשע….
כותרת יפה לשיר מרגש מאד
עפרה
רות שלום רב!
יפה ומלאת סוד היא כותרת השיר – "שֶׁלֶג נָמֵס טֶרֶם שַׁחַר".
בהוויה המטא-פיסית שבוחר הדובר להיות, הוא משתמש בחושיו כדי להגדיר, לתהות ולהתריס את תחושותיו, הגיונותיו ותפיסת מקומו ביקום, כאשר כליו הם המילים המייצגות את הכאב ואת היופי, את השעשוע, הסבל והניחוש, דרך הדיבור -השיר.
מי שמאמין ש"אֵלִי בָּרָאתָ עוֹלָם" מאמין גם שהאדם זכה בכוחותיו מעצם סיפור הבריאה.
"..אלא אם כן יש כאן סוד" – בוודאי שיש כאן סוד, הלא הוא סוד המילים הבוראות עולם.
"מָהֶם הַכְּלָלִים"?
זו שאלה רטורית. הכללים נבראים כל יום מחדש, כאשר הברואים ובראשם בני האדם, קוראים להם בשמות ופועלים בכוחם היוצר לטוב ולרע, לעצב ולשמחה.
שבוע טוב!
תודה לכן נורית, עפרה ורוחה יקרות על תגובותיכן לשיר. התכוונתי לשמור אותו לחורף – אך הוא התעקש והתגנב. על כל פנים, הוא ברוח שאר שיריי, ובעיניי העולם קר או חם מדי. מה לעשות.
שוב תודה
רות
אוהבת מאד את האירוניה בשיר ואת המעבר מלשון יחד לרבים
ריקי, בוקר טוב,
אהבתי את ההבחנה שלך, חידדת משהו שהוא לכאורה מובן מאליו, אך לא תמיד ברור.
בוקר טוב
רות