מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
למרבה השמחה ראה אור השבוע גם ספרה של חברתנו למטע המשוררת ומבקרת הספרות עדינה מור-חיים
ושמו "הקול הנכון" [הוצ' ספרי 77].
שמחתי במיוחד למראה הספר ובו ביקורת מקסימה בעדינותה על ספרי הראשון "המלאך" – שבו כונסו סיפוריי.
תודה לעדינה שהירשתה לי לשתף אתכם בכתוב.
.jpg)
(1).jpg)
.jpg)
(1).jpg)
קראתי בעניין רב, רות. מאוד מעניין תיאור הספר כאנתולוגיה של הנפש, המורכבות של חוויית הכתיבה, הקושי לגעת בעיקר, והפתרונות המוצעים לכתיבה ולחיים, שהם לאו דווקא מנוגדים. שניהם יכולים להתקיים באותו אדם בתקופות שונות.
אכן, ביקורת רגישה ונוגעת. ברכות לעדינה להוצאת הספר.
תודה לך חני על שקראת ביסודיות את הביקורת על ספר שאזל מן השוק מזמן. עם זאת, יכולת הכתיבה של עדינה ויכולתה לצרף רעיון כולל מסיפורים כה שונים – עודנו מדהים אותי ופוקח עיניים.
שוב תודה, רות
קראתי ונהניתי מהבקורת היסודית והמעמיקה של הכותבת (יש עוד בקורות כאלו היום?)
מהטעימות שהביאה הספורים נשמעים מרתקים ומיוחדים ונשארה שאלה שרחפה אצל הכותבת וגם אצלי מה מקומה של ספרות יהודית עם קול יחודי? האם היא מיועדת רק ליהודים אמוניים או לקהל הרחב מי יתענין בה? שאלה שעלתה במאמר ואף אותי היא מטרידה בזמן האחרון. תודה ששיתפת נהניתי מהמאמר רות
בוקר אור חנה יקרה, תודה על קריאתך המעניינת במאמר הביקורת של עדינה מור חיים, קיבלתי ביקורות שונות אך לא טוויה ומארג באיכות כזו של התחקות אחרי הכתיבה.
כל טוב
רות
רות, סוף סוף חוזר אני אל המטע. שמחתי על ספר הסיפורים שפירסמת בשנת 1984 ועל הביקורת עליהם. אין ספק שכמו בשירתך יש בסיפוריך, שאני מקווה לקרוא בקרוב, עומק, רגישות, מורכבות ועוד.
שבוע טוב
עקיבא יקר, לעולם לא מאוחר לקרוא ספר ולשתף אחרים בתגובות.
שבוע טוב
רות