בננות - בלוגים / / ירח עגול
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר
  • רות בלומרט

    ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים. למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים. תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים. ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה

ירח עגול

ירח עגול
 
יָרֵחַ עָגוֹל
שְׁלֵמוּת עַגְמוּמִית
בְּרָקִיעַ מָפְשָׁט
מִי בּוֹעֵט בּוֹ
פּוֹגֵם בּוֹ?
מִי נִסְתָּר בְּמַכְתֵּשָׁיו הַעֲמוּקִים?
 
קַל לִטְבֹּעֵ בְּאַגְמֵי עָגְמַת נֶפֶשׁ
קְנֵי סוּף רְקוּבִים הִתְפַּרְקוּ לְסִיבִים סְאוּבִים
וּגְוִיּוֹת הַדָּגִים שֶׁשָׂרְדוּ
בִּלְתִּי מְזוּהוֹת.
 
בִּסְפִינַת הַנְּיָר שֶׁשָּׁטָה פַּעַם –
בְּגַאֲוָה צְנוּעָה –
נִמְחָק הַדְּיוֹ
הַצּוּרָה הִתְפַּרְקָה
וְהַכִּוּוּן שֶׁהָיָה בָּרוּר לְעֵינַי הַיַּלְדוּתִיּוֹת
שֶׁעַל הַגָּדָה –
צוֹרֵב וְדַלַּקְתִּי –
מְיַחֵל לִשְׁקֹעַ בְּמֵי הָאַפְסַיִם שֶׁנּוֹתְרוּ.
 
הַזֶּה הַיָּם הַגָּדוֹל ?
 
לִוְיָתָן מְצַחֵק בּוֹ.
 
 
2009

13 תגובות

  1. ירח מר, פגום ,תמימות ילדות שהתפוגגה לה
    הזה הים הגדול? שאלה רטורית המבטאת את האכזבה לעומת ההבטחה
    ושימוש אירוני בפסוק ממזמור ק"ד בתהילים לויתן מצחק בו -זה יותר אותו צחוק שציחק ישמעאל מאשר צחוק הלויתן הבראשיתי המיועד לצדיקים לעתיד לבוא
    שיר יפה מאוד רות

  2. שיר יפה, רות. אין ספק שבעיני הילדים העולם נראה יפה יותר. אבל לפעמים, אם אנחנו ברי מזל – אנחנו מצליחים לשמור על הרעננות של ההסתכלות הילדית, גם לאחר שחולפות השנים…
    נורית

  3. שלום רות
    אני מצטרף לפרשנות היפה של חנה
    ומוסיף את הפתיחה המופלאה של השיר
    ״יָרֵחַ עָגוֹל
    שְׁלֵמוּת עַגְמוּמִית
    בְּרָקִיעַ מָפְשָׁט
    מִי בּוֹעֵט בּוֹ
    פּוֹגֵם בּוֹ?״
    אפילו היום כשהבטתי בו חצי ירח רואים את עיגולו
    מין שלמות כזו ברקיע מופשט
    כול ערב אני מביט בו ושואל את שאלתך
    תודה רות

  4. שיר מיטלטל – תרתי משמע. תחילה נדמה היה שאת מובילה אותנו להתבונן במרומים. רק בסוף מתגלה כוונתך להשתקפות הירח במי האגם. במבט זה אכן נדמה שאפשר "לבעוט" בירח, ושיופיו נפגם מהשינויים במים.
    מעניין שהירח משחק במופעיו – אפילו בהשתקפותו. מזל שהוא עצמו נותר תמיד שלם…

    תמר

  5. תודה חנה, כמה תובנות ומקורות בדבריך היפים,
    רות

  6. הי נורית,
    הבדלי הראיה בין עיני הילד למבוגר הם אכן חלק ניכר מתחושותינו בהווה.
    תודה
    רות

  7. אכן שיר מטלטל.עולם ומלואו טמון בו:הפגימות הנסתרת שיש בשלם, עגמומיות הקיום, הילדות כגן עדן אבוד והדמיון העצום שהנפש רוויה בו – הליוויתן המצחק
    עפרה

    • ערב טוב עפרה, שמחה על קריאתך.
      תודה
      רות

      • בוקר טוב רות
        ירח עגול ומר
        שיר חזק

        וזה עלה בדעתי

        וְהִנֵּה פָּרְחָה מִתּוֹכָהּ נִשְׁמָתִי.
        וַעֲדַיִן הִיא טָסָה וּמְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם,
        מְשׁוֹטֶטֶת וְתוֹעָה וְאֵינָהּ מוֹצֵאת תַּנְחוּמִין;
        וּבַלֵּילוֹת הַצְּנוּעִים שֶׁבִּתְחִלַּת כָּל-חֹדֶשׁ,
        בְּהִתְפַּלֵּל הָעוֹלָם עֲלֵי פְגִימַת הַלְּבָנָה,
        הִיא מִתְרַפְּקָה בִכְנָפָהּ עֲלֵי שַׁעַר הָאַהֲבָה,
        מִתְרַפֶּקֶת, דּוֹפֶקֶת וּבוֹכִיָּה בַחֲשָׁאי,
        וּמִתְפַּלְּלָה עַל-הָאַהֲבָה."

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרות בלומרט