מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
הנחיות
בַּנִּסָּיוֹן לְשָׁווֹת מַשְׁמָעוּת לַשַׁלְשֶׁלֶת
אֲנִי נִכְשֶׁלֶת.
גַּם בְּמִדְגָם סְטָטִיסְטִי אֲנִי חֲרִיגָה.
הוּא אוֹהֵב אוֹתִי בִּדְרָכִים אֲשֶׁר בִּידֵי אָדָם מִתְנָהֲלוֹת אַחֶרֶת
הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹתבָּרוּר
הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת נֹחַ
לוּ הָיִיתִי זוֹרֶמֶת כְּנַחַל
סָמוּךְ לְעֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְרִי
אוֹ
מֻפְשֶׁטֶת.
בֵּינְתַּיִם,
בְּמֵמָדַּי אֵלֶה,
הָיִיתִי צַיְּתָנִית יוֹתֵר
לוּ אַךְ הֵבָנְתִי
אֶת הָהַנְחָיוֹת לְמַעְגְּלֵי צֶדֶק.
רות שלום,
שיר מסתורי שדורש ממני קריאה שניה. חכי שניה. אקרא שוב.
קראתי והבנתי קצת יותר.
יש הרגשה בשיר כאילו הדוברת יוצאת דופן. בעיניי, "הוא אוהב אותי" מתייחס לבורא עולם.
הביטוי היפה ביותר בשיר:
מעגלי צדק.
זה מזכיר לי את מזמור תהלים:
מִזְמוֹר לְדָוִד: יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר.
ב בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא, יַרְבִּיצֵנִי; עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.
ג נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב; יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ.
ד גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע– כִּי-אַתָּה עִמָּדִי;
שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ, הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי.
ה תַּעֲרֹךְ לְפָנַי, שֻׁלְחָן– נֶגֶד צֹרְרָי;
דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה.
ו אַךְ, טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי– כָּל-יְמֵי חַיָּי;
וְשַׁבְתִּי בְּבֵית-יְהוָה, לְאֹרֶךְ יָמִים.
שבת שלום, רות 🙂
שיר מחאה חזק ונפלא
טענות הכותבת הן על הציפיות
וגם אני מרגיש חריג
גַּם בְּמִדְגָם סְטָטִיסְטִי אֲנִי חֲרִיגָה.
הכותבת נותנת דוגמא מהטבע ששם הכול יותר פשוט
הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹתבָּרוּר
הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת נֹחַ
לוּ הָיִיתִי זוֹרֶמֶת כְּנַחַל
סָמוּךְ לְעֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְרִי
אבל הרי אנחנו יצורים בעלי שכל שצריכים לנהוג אחרת
ואם יש גם מחשבה של הכותבת על קיום מישהו שמנהל את החיים אז היא מתלוננת מדוע?
הוּא אוֹהֵב אוֹתִי בִּדְרָכִים אֲשֶׁר בִּידֵי אָדָם מִתְנָהֲלוֹת אַחֶרֶת
ולבסוף מבקשת הכותבת לומר אילו הייתי יותר מבינה שיש הצדקה לדרך הזו הייתי מוכנה לקבל ולהיות ציטנית
הָיִיתִי צַיְּתָנִית יוֹתֵר
לוּ אַךְ הֵבָנְתִי
אֶת הָהַנְחָיוֹת לְמַעְגְּלֵי צֶדֶק.
אחד המשפטים שאני נוהג לומר בשיחה הוא
"אני מרגיש מתוך ידיעה מוחלטת שאין אל וגם איני רוצה שיהיה שכן מטבעי אני אדם חופשי וגם כך קשה לי עם הדיקטטורה הדימוקרטית בארץ
אך אילו הייתי יודע בביטחה שיש אלוהים הייתי
ציתן יותר
תודה רות ושבת כיפית
רות יקרה,יש לקבל את החיים בככותם(את הבטוי הזה למדתי בשעור על זן בודהיזם).אין סיבה ומסובב לדברים באופן הגיוני .גם אני רוצה להבין את ההנחיות למעגלי צדק.שיר כל כך רווי בתורת החיים
עפרה
הי רות
אוהבת את האירוניה של השאלות הגדולות
ואת התשובות הנעלמות
וכשתהילים ברקע זה נהדר !
שבת טובה !
אני מודה לגלית, דוד, עפרה וריקי שכל תגובותיהם לשיר הכילו דברים יפים.
בינתיים, שבת שלום
רות
יפה שירך עם ההתרסה החרישית הזאת המתכתבת עם מזמור כג תהילים
ומי מבין את ההנחיות למעגלי צדק
מה אנחנו בכלל יודעים
קטונו
שבת המלכה לך רות
שירך יפה וכאוב
חנה, חנה יפה ניסחת.
שבת שלום
רות
רות, ומה יהיה אם נבין? אולי נדע לנהוג אחרת. אבל האם החיים יהיו טובים יותר??
שבת שלום
נורית
בוקר טוב נורית,
במשחק שחמט או כל משחק אחר, יש כללים. שומה על המשתתף להשתדל, על פיהם, ולהצליח.
בחיים הכלים אינם דומים, הכללים אינם ברורים – אף כי מנוסחים בצורות שונות, והמשתתפים – טוב, הם במין הגרלה לא ברורה. משקיעים או לא וכו', התוצאה מדהימה [לרעה] לרוב.
טוב, זה כמיטב יכולתי והשיר נכתב לפני למעלה מעשור, כשהכל, הכל, היה נוח יותר, מכל בחינה. טוב, לא התכוונתי אלא להסביר שהאדם כלוא במשחק סבוך מדי, בלשון המעטה.
כל טוב
רות
השיר שלך רות יקרה מעורר שאלות קיומיות ופילוסופיות, ונארונה שבהם היא מה הוא צדק? האם הצדק במימדים אלה הוא אותו צדק שבמימד האחר? ואם היית יודעת בברור על " מעגלי הצדק" כפי שצוטטו מתהילים האם החיים והדברים היו אחרת ? שאלות כואבות . ומצד שני אולי כדי להיות בעיוורון ולא לדעת אלא לזרום כנהר לאן שמוביל כוח הכבידה? אני מאד אוהבת את השירים שלך המעוררים תהיות … שבת שלווה
רות שלום רב!
הלכתי בעקבותייך ב"בַּנִּסָּיוֹן לְשָׁווֹת מַשְׁמָעוּת" ל"הנחיות" ומקומן בשיר. הדרך הייתה מרתקת ועוררה אצלי – שאלות, הערות והנחות.
הנחיות – לָמָה, לְמַה, לְמִי? והמילה מאין היא באה ומה היא אומרת, מראָה, מספרת?
הנחייה זו מילה מלחיצה, אך לְיָדָהּ בני מִשְׁפַּחְתָּהּ וקרוביה, המילים; מנוחה, נוֹחַ, נחמה , נְחִיָּה , חִיּוּנִיּוּת, חֵן, הַנָּחָה וַהֲנָחָה הן חִיּוּנִיּוֹת לחיים.
"בַּנִּסָּיוֹן לְשָׁווֹת מַשְׁמָעוּת לַשַׁלְשֶׁלֶת / אֲנִי נִכְשֶׁלֶת."
שלשלת – של מילים המתחברות למשפטים וגם לשיר, כמו טבעות וחרוזים לשרשרת או-ו גם לשושלת דורות, משפחות, אנשים ועמים, מעשים, תורשות, מקומות ועולמות.
האם תחושת הכישלון מתייחסת לדרכים "אֲשֶׁר בִּידֵי אָדָם מִתְנָהֲלוֹת אַחֶרֶת" מאשר יחסי אהבה שאינה תלויה בדבר? או אולי בגלל שהכמיהה להתחבר "לְמַעְגְּלֵי צֶדֶק" אינה יכולה להדגם סטטיסטית ולהיות פשוטה וטבעית?
רק המילה שלך יכולה לבחור ולהגיד בקולה של התובנה האישית:
"הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת בָּרוּר / הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת נֹחַ / לוּ הָיִיתִי זוֹרֶמֶת כְּנַחַל / סָמוּךְ לְעֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְרִי / אוֹ / מֻפְשֶׁטֶת.
בֵּינְתַּיִם, / בְּמֵמָדַּי אֵלֶה," – הבחירה הכאילו בלתי אפשרית שלך להיות צייתנית, לפי תובנה זו או אחרת היא הנותנת ומנחה את בינתך להבין "אֶת הָהַנְחָיוֹת לְמַעְגְּלֵי צֶדֶק."
רות,נראה לי ששירך עושה את קפיצת הדרך ומגיע אל המנוחה והנחלה, בדרך של הפוך על הפוך. תודה על החוויה.
ותודה לגלית שהביאה דברים בשם אומרם;" יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ."
שבוע טוב ~ רוחה
בוקר טוב רוחה,
קראתי בעניין רב את דרך התחקותך באשר לכיוון השיר. שמחה שהוא עורר בך תהיות ותהודות. נותר לי להודות לך על חשיבתך ודבריך.
בוקר טוב
רות
תודה לך אורה על דברייך היפים, אני משערת שכולם מתחבטים באותן תהיות בחריפות כזו או אחרת.
כל טוב
רות
לכאורה-
שיר של השלמה עם הגורל
אך בעצם, השיר אירוני ומתריס נגד האל ונגד משורר תהילים כ"ג, שגם הוא סובל ,אך רואה במכות האל סימן להשגחה האלוהית.
המשוררת שלנו צוחקת מרה.
גיורא,
רק עתה ראיתי את תגובתך הנכוחה. אני תוהה כל העת מהן ההוראות.
רות
איזה יופי
אפשר לקרוא את הבית הראשון ללא סוף
איזו תגובה יפה, אלון.
תודה
רות