מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
דיוקן
גַּלֵּי יָם לוֹחֲכִים אֶת דְּיוֹקָנִי הַמְּצֻיָּר עַל הַחוֹל
שָׁבִים עִמּוֹ
גַּל אַחַר גַּל
לְהַטְבִּיעוֹ בְּמַעֲמָקֵי יָמִים.
כָּךְ הֵם זוֹכְרִים אוֹתִי כְּשֶׁהָיִיתִי
וּבְהֶעְתֵּקִים אֵינְסְפוֹר
מְשֻׁכְפָּלִים בְּמִשְׁבָּרִים וּמְעַרְבֹּלוֹת…
בִּימֵי הָהַלְצִיוֹן נִפְרָשׂ דְּיוֹקָנִי מוּל הָרָקִיעַ
כְּשֶׁהָיָה
טֶרֶם לִחֲכוּ הַגָּלִים
גַּרְגְּרֵי חוֹל בּוֹגְדַּנִּיִּים.
הלציון HALCYON עוף אגדי המקנן בחורף על המים ובזכותו הים שליו לחלוטין.
1996
רות, שיר יפה. אם יורשה לי, עלו בי כמה תהיות ואני מעלה אותן, דווקא משום שאהבתי את השיר: אולי לכתוב "משוכפלת" במקום "משוכפלים" ו"והיה" במקום "כשהיה"? כך הרגשתי את השיר…
נורית
כָּךְ הֵם זוֹכְרִים אוֹתִי כְּשֶׁהָיִיתִי
וּבְהֶעְתֵּקִים אֵינְסְפוֹר
מְשֻׁכְפָּלִים בְּמִשְׁבָּרִים וּמְעַרְבֹּלוֹת…
היי רות שיר יפה שמדבר על הפער בין המציאות לבין החיים כפי שציירה כפי שחלמה הכותבת
אני חולק על נורית
משוכפלים הכוונה להעתקים ואי אפשר לשנות כי הכותבת לא התכוונה לומר שהיא משוכפלת
וכשהיה הכוונה כשהיה העוף האגדי הזה
כלומר אז כשהיה לא היה סיכויי שיקרה
רות יקרה, שלום וברכה!
אני אוהבת את השיר הכֵּנה והמדויק הזה.
ולכן אני מרשה לעצמי לנסות לדייק אותו עוד יותר, כך:
…
כָּךְ הֵם זוֹכְרִים אוֹתִי
כְּשֶׁהָיִיתִי
בְהֶעְתֵּקִים אֵינְסְפוֹר
מְשֻׁכְפָּלֵי מִשְׁבָּרִים וּמְעַרְבֹּלוֹת…
בִּימֵי הָהַלְצִיוֹן נִפְרָשׂ דְּיוֹקָנִי מוּל הָרָקִיעַ
כְּשֶׁהָיָה
בְּטֶרֶם לִחֲכוּהוּ הַגָּלִים
כְּמוֹ גַם גַּרְגְּרֵי חוֹל בּוֹגְדַּנִּיִּים.
מועדים לשמחה ~ רוחה
תהילים מ"ב 5:תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.
המשוררת "משחקת" עם המילה "ימים" ריבוי של "ים", ו"ימים" לשון רבים של "יום". הגלים והמשברים מסמלים (ממש כמו בתהילים) את הצרות והשברים של החיים, כל אלה המשנים את דמותו החיצונית והפנימית של האדם, ככל שעוברים ימיו.
המשוררת חולמת ,לחזור להתחלה, לפני שפגעי החיים עיוותו את דמותה. ושאלתה בסוף דומה לזו של רחל המשוררת: "למה כזבתם אורות רחוקים".
ולנורית:
לא המשוררת משוכפלת. אלא העתקיה. וכדרגם של העתקים ( בעידן הטרום דיגיטלי) הם הולכים ומתרחקים מ"המקור".
גיורא, תודה על ההסבר. החכמתי… מן הסתם הצדק איתך. אני פשוט הרגשתי, בקריאת השיר, שהדיוקן משתנה, עם הזמן ופגעי החיים, וכבר אין "מקור" אלא השתכפלות והשתנות של ה"אני". כמשהו אינסופי…
נורית
תודה לכם נורית, דוד, רוחה וגיורא על התגובות המעניינות לשיר "דיוקן".
שבת שלום וחג שמח,
רות
הערת אגב: סיפור יונה בספינה [יוה"כ] מזכיר לי בלי הרף את אגדת עוף החול, ההלציון, כשהים נח מזעפו…
הערה אקראית: יונה היא הציפור המבשרת "הקלו המים"…