ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
שלום רות
שיר מאד יפה על הפרט שנשאר בסופו של יום לבדו
הבית האחרון מאד מפתיע
הוא בא כתוספת שבאה אולי להעמיד את אותם סרסורים
המנעד רחב מאד וכולל את כול המנהיגות המדינית הדתית והכלכלית
אלה שלאורך כול ההסטוריה שימשו כמשולש הכוח שרדה בפרט
וזה למעשה החיבור של הבית האחרון לשיר כולו
יפה ותודה
בוקר טוב רות
חיים שלמים עברו והיתה רק פעם אחת תקווה שנרצחה
יש עובדה חקלאית שמדברת דשן שכשהוא מפוזר נכון הוא טוב ומזין את הצמחים
כשהוא מרוכז הוא שורף כול צמח אפילו עצים גבוהים
אם משתמשים כמטפורה זה נשמע עצוב
אבל אנחנו כצמחים נשתה הרבה מים לדלל ונחווה ונצחק ונאהב וכל למרות בכול נחיה את חיינו טוב ככול האפשר
אין לנו הרי הזדמנות אחרת ולכן כול דקה חשובה
יחי האופטימיות מחד והמאבק עד הרגע האחרון לשינויי
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
.jpg)
שלום רות
שיר מאד יפה על הפרט שנשאר בסופו של יום לבדו
הבית האחרון מאד מפתיע
הוא בא כתוספת שבאה אולי להעמיד את אותם סרסורים
המנעד רחב מאד וכולל את כול המנהיגות המדינית הדתית והכלכלית
אלה שלאורך כול ההסטוריה שימשו כמשולש הכוח שרדה בפרט
וזה למעשה החיבור של הבית האחרון לשיר כולו
יפה ותודה
שלום דוד,
קריאתך את השיר הולמת את מצבנו כיום. אמנם הוא נכתב בשנות השמונים, אך מה נשתנה?
תודה
שבת שלום
בוקר טוב רות
חיים שלמים עברו והיתה רק פעם אחת תקווה שנרצחה
יש עובדה חקלאית שמדברת דשן שכשהוא מפוזר נכון הוא טוב ומזין את הצמחים
כשהוא מרוכז הוא שורף כול צמח אפילו עצים גבוהים
אם משתמשים כמטפורה זה נשמע עצוב
אבל אנחנו כצמחים נשתה הרבה מים לדלל ונחווה ונצחק ונאהב וכל למרות בכול נחיה את חיינו טוב ככול האפשר
אין לנו הרי הזדמנות אחרת ולכן כול דקה חשובה
יחי האופטימיות מחד והמאבק עד הרגע האחרון לשינויי
השיר הרצוף הרמזים מקראיים, שולח אותי לעמוס:
אִם-יַחְתְּרוּ בִשְׁאוֹל, מִשָּׁם יָדִי תִקָּחֵם; וְאִם-יַעֲלוּ, הַשָּׁמַיִם–מִשָּׁם, אוֹרִידֵם. ג וְאִם-יֵחָבְאוּ בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל, מִשָּׁם אֲחַפֵּשׂ וּלְקַחְתִּים; וְאִם-יִסָּתְרוּ מִנֶּגֶד עֵינַי, בְּקַרְקַע הַיָּם–מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת-הַנָּחָשׁ, וּנְשָׁכָם. ד וְאִם-יֵלְכוּ בַשְּׁבִי לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם, מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת-הַחֶרֶב וַהֲרָגָתַם; וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְרָעָה, וְלֹא לְטוֹבָה
יט כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי, וּפְגָעוֹ הַדֹּב; וּבָא הַבַּיִת–וְסָמַךְ יָדוֹ עַל-הַקִּיר, וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ
הי גיורא,
תמיד קולע למקבילה או הרמיזה המקראית ההולמת.
תודה
שבת שלום
רות
רות, אני מוצאת בשיר את אבדן פתח המילוט. ולא רק שאין תקוה, אלא שהאנשים בעצמם פוגעים בתקווה שיכולה להצילם. שיר שממלא אותי עצבות…
קלעת למצב שהשיר מתאר, נורית. ככל שהדברים משתנים – הם נותרים בעינם.
שבת שלום
רות
רק אוסיף ואומר שכתוב נפלא, הנסתר והגלוי.
תודה לךרקפת, תגובתך נגעה ללבי,
תודה ושבוע טוב
רות
אין לי מילים רות פשוט שיר שמכה פנימה.
עפרה
עופרה יקרה, דבריך חשובים בעיני,
תודה
שבוע טוב
רות
רות, השיר הנפלא הזה נכתב היום.
עקיבא,
תודה על קריאתך המזהה ומזדהה.
רות
רות הי,
שיר מטלטל המזכיר לכולנו כי גורלנו נחרץ להיות כיונה במעי הדג.
מפליא באסוציאטיוויות שלו, ומעורר מחשבה כרבים משירייך.
שבוע מבורך — צדוק
הי עלון,
שמחה שהשיר נראה לך מעניין,
כל טוב
רות