מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
קורא דגר
קָרָאתִי סְפָרִים, בָּלַעְתִּי.
כִּלִּיתִי מַדָּף מַדָּף בְּסִפְרִיּוֹת:
רַעְיוֹנוֹת וְסִפּוּרִים וּמֶחְקָרִים
שִׁירָה וְאַגָּדָה וּמִיתוֹס –
הַכֹּל נִדְחַס
עוֹרֵר סִפּוּק וְתַאֲוָה
לְעוֹד.
דָּגַרְתִּי עַל מִלִּים בַּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת,
פֹּה וְשָׁם עָלוּ רַעְיוֹנוֹת –
מְעַרְבּוֹלֶת תָּמִיד
עּשֶׁר שֶׁצָּבַרְתִּי –
שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְתָאֵר
בְּמַחְרוֹזוֹת מִלִּים הוֹלְמוֹת –
בְּשֶׁטֶף
וְלֹא בְּמִשְׁפָּט.
פברואר 2012
רות, תיסכול ארס-פואטי? לפעמים הדגירה היא ארוכה.יפה משחק המילים עם קורא תגר. אני מקווה שתקראי תגר גם על התיסכול… נורית
שלום נורית
המורה לתנ"ך לא מתאפק ,ומביא את הפסוק מירמיהו י"ז י"א שממנו יוצא השיר ואליו הוא מוביל.
העתקתי פירוש מקיף של הפסוק. וכמו שאומר הג'י. פי.אס: : חשבי מסלול (פירוש) מחדש:
הנביא ירמיהו מוכיח את האנשים המנסים להתעשר על-חשבון עבודתם של אחרים:
ירמיהו יז יא: " "קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד, עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט. בַּחֲצִי יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל" "
דגר = אסף וקיבץ .
קורא הוא עוף ממשפחת הפסיוניים; נקבות הקורא מטילות ביצים רבות, ולפעמים כמה נקבות מטילות ביצים באותו קן; לכן, הן מצליחות לחמם רק ביצים מעטות, ורק מעט ביצים בוקעות (ע"פ דעת מקרא) , " "הקורא זהה לעוף Ammoperdix הנפוץ בנגב ובעמק הירדן. באזורים הים תיכוניים שבארץ מחליף את הקורא עוף קרוב לו, הכוונה לחגלה, הקרויה גם תרנגולת הסלעים. לדעתי לשני עופות אלה מתייחס השם קורא, שבא להם על שם קריאת הזכרים כמין קריאת התרנגול, שאף הוא קרובם. השבעים תרגמו "קורא" – perdix וכוונתם לעופות אלה, ששמם patridge באנגלית. בהכרת אורח חייהם של הקורא והחגלה פתרון למשל של ירמיהו קרֵא דָגַר וְלא יָלָד. נקבת הקורא מטילה כרגיל 14-10 ביצים בסבך שיחים או בנקיק סלע. וכבר העיר ד"ר ישראל אהרוני ז"ל כי מצא בתוך קן אחד של קורא שלושים ביצה. גם אני מצאתי לפני שנים אחדות קן של חגלה בסביבות עין כרם ובו שלושים ושתים ביצה, שעובריהם התחילו להתפתח אבל מתו באיבם (קן זה על ביציו שמור בבית הטבע שבבית הספר החקלאי בעין כרם, שם שימשתי בהוראה). מסתבר כי יש ושתי נקבות דוגרות אתת ליד השנייה, אך אחת מהן משתלטת על הקן כולו, מגרשת את חברתה ומנסה לדגור על הביצים כולן. אבל גופה קטן מדי כדי לחמם מספר כה רב של ביצים; העוברים מתים והדוגרת נאלצת לעוזבם. לכך נתכוון המשל על "קרֵא דָגַר וְלא יָלָד", שהוא דוגר על ביצים שלא הטיל, "בַּחֲצִי יָמָו יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ" – באשר אף אחת מהביצים לא תתפתח לאפרוח. כך הגוזל רכוש הזולת, שסופו שאינו זוכה ליהנות לא מן הגזל ואף לא מרכושו הוא" " ( משלי טבע וחקלאות בספר ירמיהו וישעיהו / פרופסור יהודה פליקס ) .
בפסוק זה יש משל ונמשל:
קורא דגר = עושה עושר: הקורא, שאוסף ביצים לקן שלו, דומה לאדם שאוסף כסף ורכוש;
ולא ילד = ולא במשפט: הקורא, שאוסף ביצים שלא הוא ילד, דומה לאדם שאוסף כסף ורכוש שאינם שייכים לו ע"פ המשפט.
והתוצאה:
בחצי ימיו יעזבנו = הקורא נאלץ לעזוב את הביצים באמצע תקופת הדגירה, וגם האדם יצטרך לעזוב את עושרו (או להיפך – עושרו יעזוב אותו) באמצע החיים.
ובאחריתו יהיה נבל = הקורא יהיה נוֹבֵל, עייף ומותש מכך שדגר על ביצים רבות שרובן לא בקעו; וגם האדם יהיה בסוף ימיו עייף ומותש מרדיפה אחרי עושר שלא הצליח ליהנות ממנו.
תודה לך גיורא על מאמר מחכים זה. היקף ידיעותיך בתחום -מהמם.
כאן חשפת משהו שמעבר למלים שנכתבו לכאורה לפי תומן…
גיורא, תודה.עבר זמן רב מלימודי התנ"ך שלי. אכן, ללא ג'י.פי.אס אפשר להגיע למקומות שגויים (אם כי מעניינים לא פחות…). הפסוקים וההסבר אכן לוקחים את השיר למקומות אחרים. נורית
הי נורית,
ההסבר והמילים לוקחים את השיר גם למקומות אחרים. תודה
רות
צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים. הקדמתני גיורא בהסבר ובציטוטים ("קורא דגר")ועשית זאת טוב ממה שהייתי אני עושה. רק אוסיף שרות משתמשת כאן יפה מאוד במובן נוסף של 'קורא דגר' שהיא יוצרת – קורא הספרים הדוגר "על מילים בכמה לשונות" ועל הקריאה (גם הוא 'דוגר' על יצירות שלא הוא 'הוליד'). הקורא הזה הוא הדוברת בשיר. אהבתי גם את "בשטף ולא במשפט" (ש,ט,פ – ש,פ,ט) המתוחכם החותם את השיר.
תודה תלמה,
כמה יפה התייחסת לשיר.
רות
שלום רות
אני שמח כול פעם שמופיע שיר שלך
יש תמיד משהו מענין בשירייך
והפעם שאלה לי אלייך כאחד חדש בתחום
יש שתי אסכולות
אחת תקרא כמה שיותר שירה וכך תתפתח לכתוב שירה טובה יותר
והשנייה אל תקרא תכתוב מתוכך מה שיבוא
וכך תכתוב שירה טובה יותר
לי יש חסרון גדול שהפך לסוג של יתרון אולי
מאז שהתחלתי סדנאות כתיבה אני קורא הרבה שירה
ואיני זוכר
איני יכול לצטט שורה אחת שלמה
ואולי זה טוב שאני יכול להינות מעולם הקריאה המדהים מבלי שתבוא לי שורת זיכרון שתעיק על כתיבתי
תראי למה גרמת לי בשירך
תודה רות
הי דוד,
אין דבר כזה שאתה קורא ומשהו לא נטמע בך, סוף סוף אתה הרי כותב כפי שלא עשית בעבר [ממה שהבנתי] אז אינך לוח חלק כל הזמן, הכל מחלחל פנימה והחוצה. כמו המשל על הקורא והמשפט שהכרתי מנעורי ופתאום קיבל צורה אחרת.
כל טוב
רות
אין לי ספק רות יקרה
אך כמו החילחול של מי הגשם עטופים באבק שחקים יעברו להם במאורת האדמה המכושפת ינבעו מעיניהם של מעיינות חדשים
וכך נשתה אותם לרוויה
תודה
תלמה הגיבה כל כך יפה לשיר. אין לי דבר להוסיף .יפה כפל המשמעות והשימוש החכם שעשית לאיזכור המקראי
עפרה
עפרה תודה על דבריך.
כל טוב
רות
רות יקרה, שמחתי פעמיים: על השיר ועל כך שנכתב לפני זמן קצר מאד.
גם הפירוש של גיורא עוזר לנו לגלות אפרוחים שזה עתה באו לעולם.
שלום עקיבא,
תודה על תגובתך לשיר.
אכן נכתב לאחרונה כשהייתי במצב רוח אירוני משהו.
רות
יפה וחכם השיר
והפירושים מעשירים ומחכימים
כל הכבוד לדגרני הבננות 🙂
הי ריקי,
תודה על דבריך הטובים
כל טוב
רות