מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
***
בְּשִׂיא הַהֲבָנָה שֶׁלָּהּ אֲנִי מְסֻגֶּלֶת
אֲנִי שׁוֹאֶלֶת שׁוּב
לְזֶה תִקְרָא חַיִּים
חִתּוֹךְ הַסַּכִּינִים
הַנְּעָצִים וּרְסִיסֵי הַזְּכוּכִית
בְּלִי הִלָּה אוֹ תְהִלָּה
מַשְׁמָעוּתִית
הֱיוֹת יְלוּד אִשָּׁה וּבָאֳשָׁה
גֶעוָאלד אֲנִי גוֹוַעַת
וְנִשְׁמַתִּי דָּבְקָה בִי
פּוֹרַחַת כְּצָרַעַת
רות, אַת לא עושה לי חיים קלים.
בין "לזה תקרָא חיים" לבין "נשמתי דָבקה בי / פורחת כצרעת" מתנהל קרב קיומי. ההכרעה 'פורחת כצרעת'.
קשה.
תודה – וכמו שאַת כותבת:
בוקר טוב.
רבקה
אני שומעת את חיתוך הסכינים ,אבל גם את דבקות הנשמה בך.שיר שמבטא תחושה של שבר בלי הילה .קשה וכואב ויפה השיר.
עפרה
יופי כואב השיר שלך רות, כמו שהחיים יכולים להיות לא פעם
חיתוך של סכינים ורסיסי זכוכית
הכאב הפיסי אם אין לו משמעות, גורם תחושה של אין הלה ותהילה ושאלה איזה מין חיים. נורא עצוב.
מילים יודעות לקרון הילה ולהלל תפילה,
מילים חותכות בבשר החי ולפעמים הורגות,
אולי על כך נאמר; (לא) להשחית מילים.
שבת שלום ומבורך!
תודה לכל המגיבות,
שבת שלום
רות
רות, שיר כואב וחזק. השורות האחרונות מאד מעניינות: הדימוי של צרעת לנשמה וכפל המשמעות במילה "פורחת".הצרעת, כמחלה, מקלפת איתה חתיכות גוף בעוד הנשמה (למי שמאמין) עוזבת את הגוף למקום אחר…
נורית יקרה, יש גם פריחה ולבלוב בביטוי פורחת.שבת שלום
גֶעוָאלד אֲנִי גוֹוַעַת – אני שומעת מהצירוף שצרפת את הקשר המצלולי בין שתי המילים
שיר בלי הנחות !
שבת שלום רות יקרה
רות, שיר חזק ויפה.
משחקי המלים עוזרות לנו לחיות.
שבת שלום