מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
***
פַּעַם, כְּשֶׁצִּיַּרְתִּי לֵב מוּקָף הִלָּה זְהַבְהֲבָה
לֹא בָא לִי לִתְקוֹעַ בּוֹ חֵץ אַהֲבָה –
הוּא הָיָה מְקֻוְּקָו בִּזְהִירוּת
בְּתֹם לֹא יָהִיר.
עַתָּה יש לַעֲקוֹר ממנו חִצִּים שְׁבוּרִים וַעֲקוּמִים
לִסְתוֹם אֶת הַחוֹרִים בְּאֶצְבָּעוֹת
והוּא מְקֻמָּט לְגַמְרֵי
כִּדְיוֹקָנוֹ שֶׁל דּוֹרִיָאן גְּרֵיי.
איך הפך הלב הרומנטי ירוי החיצים הנאיבים של ילדותנו ללב ירוי חיצי החיים וכמה שננסה לשמרו יחול עליו חוק הבלאי של דוריאן גריי .שיר יפה בתמונה שירית אחת מהודקת כללת ,רות,חיים שלמים
חנה כתבה מה שעלה אצלי ברגש ובתמונה.
הפשטוּת שבה אַת משגרת/משדרת אֶת התוכן – הישג מצד אחד, מעשירה [הפשטוּת] מצד שני.
תודה, רות.
רות שלום!
השיר מתאר את הלב המצוייר כסמל ילדותי תמים ושלם "מוּקָף הִלָּה זְהַבְהֲבָה".
בהקשר הזה נראה לי הביטוי "לא בא לי", חורג וזר לשפת הציור של הלב. מצד שני -בשורה "לֹא בָא לִי לִתְקוֹעַ בּוֹ חֵץ אַהֲבָה -" יש מעין הצהרת כוונות הרומזת על מושא השיר, הלב כדימוי אהבה.
יפה החזרה בבית השני לעבודת הידיים שציירו את הלב בילדות, ועתה הן עוקרות "ממנו חִצִּים שְׁבוּרִים וַעֲקוּמִים" וסותמות את החורים שבו באצבעות.
נוצר בשיר חיבור מעניין ומהודק בין הציור, הדיבור ומשאת הלב.
יום טוב ~ רוחה
רות, שיר יפה. הדימוי של תמונת דוריאן גריי מעשיר את השיר בו זמנית בכמה רבדים…
פעם כמו היום מקורית לגמרי
סימנתי לב מיידי סביב שירך זה כבר מקריאתי הראשונה בו. כן, לפעמים אני מעיינת בשירים כמה פעמים גם אם איני משתפת ברשמי האוהבים. והלב שסימנתי הפעם בגלל איזה ביטוי חופשי-חופשי סביב הלב החופשי חרף החצים השבורים והעקומים שנתקעו בו… להחיותו לעד.
אכן כך בדרך פיוטית וציורית מיצית חיים שלמים.שיר שנשאר בלב.
עפרה
אין דבר שלם יותר מלב שבור
שיר כל כך חזק בדיוקו.
האם ניתן לסתום את החורים? גם אם כן תמיד נדע שזהו חור סתום.
תודה לכולכם מלב שבור.
לילה טוב
רות
כל כך יפה.
מי ייתן והיינו יכולים לחזור לזמני התום הלא יהיר.
תודה, לוסי