במסגרת מפגש שנקרא "המהגר הרב-לשוני בשירה הישראלית": על משוררים שזהותם נקרעת בין עולמות לשוניים שונים.שוחח בני ציפר עם אמיר אור, ויסאם ג'ובראן ורות קרא-איוונוב קניאל. ויסאם גובראן ניגן גם קטעי מוסיקה בעוּד. המפגש הוליד את השיר הבא
וְתָּשִּׁית שלום בין זרעי לבין זרעך
הַמִּלִּים הַסְתוּמוֹת בִּשְׂפַת אִמְךָ
דִּבְּרוּ אֵלַי מַחֲלֹקֶת
וְאִם אֶתְעַלֵּם מֵהַמִּלִּים
אָז הַמִּבְטָא
וְאִם לֹא הַמִּבְטָא,
הַמַּבַּט הַחוֹדֵר
הַמְשַׁחֵר ל…
וְאָז חָצוּ אֶת הַתְּהֹם
צְלִילֵי עוּד שְׁבוּר צַוָּאר
רִפּוּ אֶת אֶגְרוֹפַי
רִפְּאוּ לְרֶגַּע
אֶת נַפְשִׁי
רְדוּפַת הָאֵיבָה.
לִבִּי הִקְשִׁיב לְלִבְּךָ
הַמַּשְׁמִיעַ צְלִילִים
בִּגְנוּת קוֹל אֱלֹהִי
שֶׁבּוֹרֵא לוֹ כְּחֵפְצוֹ
הָאָדָם.
וּבֵין הַתָּוִים, נִתָּן לְהָבִין
שֶׁיֵּשׁ תַּשְׁתִית לְשָׁלוֹם
בֵּין זַרְעִי לְבֵין זַרְעֲךָ.
התחברתי לשיר. אנחנו מאותו בית שמחפש את הקשר. השימוש במילים המועטות, הנבחרות, מתמצת את הרצון לקשר ושלום.
לו יהי
גרשון