גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
מעוין רומנטי
מֻטָּלוֹת עַל חוֹף אַהֲבָתָן
לְאַחַר הַסְעָרָה הַלֵילִית,
חֲשׂוּפוֹת אוֹר
נְטֻלּוֹת הַכָּרָה
אַחַת שְׁחוֹרָה, חֲבֶרְתָהּ לְבָנָה
ובְחֵיקָן שֶׁבֶר
שֶׁל בַּקְבּוּק בִּירָה
וּבְקֶרֶן זָוִית, מֻשְׁלֶכֶת
הַצֶּלַע הַרְבִיעִית
מְאֻבֶּנֶת
צְהֻבָּה מִקִּנְאָה
מר פדרמן,
אני רקגיל שאתה כותב בבדיחות הדעת – זו סמי מכאן: וחסר לי כאן גם איזה פירוש רש"י: על מה מדובר? על גוויות על חוף הים, ששתו (בירות) לשכרה ושרועות על החוף ללא הכרה? תמונה מלבבת מאד – ולשם מה?
הן לא שלש, אלא ארבע? התאבדו עם שבר הזכוכית – או הרביעית הרגה אתון, ועתה מסתודדת בפינתה? נא הסבר הבהרה פירוש וגם הצבעה איפה הבדיחה.
גם איפה האבנים
מר גנן, אני בטוח שלאחר שתקרא את המשך הסדרה, תבין