גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
תחליטו אתם אם לצחוק או לבכות
בקיץ הלוהט של שנת 2008 שלחתי ספר סיפורים קצרים להוצאה מכובדת ששמה שמור אצל אשתי לשימוש עִזבוני הספרותי . על כתב היד עצמו, בראש המכתב שצרפתי לספר ועל מעטפת ההחזר, הופיעו שמי הפרטי ושם משפחתי המפורשים.
וזה נוסח מכתבי :
11.8.2008
לכבוד
הוצאת X
ג.א.נ
ושוב מפתיעה חיפה את קהל הקוראים בהשמיעה קול צלול מול שערו החסום של המו"ל. ושוב נפסל הקול בידי (ס)לקטורים. ושוב לא מנמקים את ההחלטה ומצטערים בלי סיבה ומאחלים הצלחה בהמשך. ושוב גורסים. אלא שהפעם מסתתרת במעטפה הפתעה – מעטפה ריקה ומבוילת שבאמצעותה, במידה ותטעו בהבנת הנקרא, תחזירו אלי את קולי כדי שיוכל להתדפק על שערי מו"ל אחר ולהטיל אצלו ביצי זהב.
וכל המבקש לדעת פרטים בדויים אחרים אודות המחבר, יתכבד ויקרא את הספר מתחילתו ועד סופו.
בברכה
אפרים שפיצר (חד-עט)
בחורף החם של שנת 2010 הגיעה אלי מעטפת ההחזר המבוילת והממוענת מראש ובתוכה הספר, מכתבי הנ"ל כשהוא מוכתם בדמעות קפה ובליווי המכתב הבא :
8/02/10
מר שפיצר הנכבד,
שלום רב.
אני מודה לך על שליחתך את כתב היד להוצאתינו. לצערי כתב היד לא התקבל לפרסום. אני מאחל לך המשך דרך צלחה.
בברכה חמה,
א. ב. (ר"ת אמיתיים)
שם ההוצאה
לאהוד
אולי זה היה יותר מדי מתוחכם להם, כמו שזה לי.
לפעמים, הפוך על הפוך על הפוך על הפוך
זה הפוך אחד יותר מדי.
בברכה
גיורא
ואולי ,זה עדיף ממה שכתבה לי עורכת חשובה בהוצאה חשובה מאד (עיין באחת התגובות שלי בפוסט הלפני אחרון שלי)
לבכות…
לפדרמן
Re גיורא
אני מבין שהמכתב חזר אליך לכתובתך ושמך הנכונים, אבל בפנים מסרת שם עט לנסותם, (אולי לשפיצר יפרסמו, אם לא לפדרמן): או, לחילופין, לא הבנתי מה העוקץ. זה אפשרי. אבל אעיר: לו שלחת בשמך, או בשם הקיסר הירוהיטו, גם לא בטוח שהיו מפרסמים. הם עמוסים ספרים. בדרך כלל אינני חושב שקוראים את כתבי היד. אולי מריחים את הנייר, אולי כן קוראים פסקה ראשונה ועל פיה שופטים. – יש סופר אחד ידוע בארץ שמזמן משך ידו מהוצאות לאור – ומוציא בעצמו. תאמר – אולי גם קורא רק בעצמו (חוץ מאשתו וילדיו, – אם הם קוראים): בכל אופן, אפילו אם רק הוא קורא, יש לו קהל אוהד.
בא לי להוסיף: מדוד נא את הענין סטטיסטית. מספרים מדוייקים אין לי, אבךל מלא נא בעצמך את החסר. יש בעולם מיליארד בני אדם, 7000 לשונות, כמה ארצות? מול כמה קורראים פוטננציאליים ( התמחלקים גם לתחומי התענינות רבים, בינשול, שח, מכניקה, מעט ספרות יפה): מול כמה ספרים? יתור מדי. יותר מדי ספרים על מעט קוראים. כל קורא יקרא 1000 -10000 ספרים בשנה, בחלוקה צודקת. המסקנה הברורה: סיכוייך מעטים. ( מלא את המספרים הרלוונטיים לבד).מ. ג.
לפדרמן
Re גיורא
אני מבין שהמכתב חזר אליך לכתובתך ושמך הנכונים, אבל בפנים מסרת שם עט לנסותם, (אולי לשפיצר יפרסמו, אם לא לפדרמן): או, לחילופין, לא הבנתי מה העוקץ. זה אפשרי. אבל אעיר: לו שלחת בשמך, או בשם הקיסר הירוהיטו, גם לא בטוח שהיו מפרסמים. הם עמוסים ספרים. בדרך כלל אינני חושב שקוראים את כתבי היד. אולי מריחים את הנייר, אולי כן קוראים פסקה ראשונה ועל פיה שופטים. – יש סופר אחד ידוע בארץ שמזמן משך ידו מהוצאות לאור – ומוציא בעצמו. תאמר – אולי גם קורא רק בעצמו (חוץ מאשתו וילדיו, – אם הם קוראים): בכל אופן, אפילו אם רק הוא קורא, יש לו קהל אוהד.
בא לי להוסיף: מדוד נא את העניין סטטיסטית. מספרים מדויקים אין לי, אבל מלא נא בעצמך את החסר. יש בעולם מיליארד בני אדם, 7000 לשונות, כמה ארצות? מול כמה קוראים פוטנציאליים ( המתחלקים גם לתחומי התעניינות רבים, בישול, שאח, מכניקה, מעט ספרות יפה): מול כמה ספרים? יותר מדי. יותר מדי ספרים על מעט קוראים. כל קורא יקרא 1000 -10000 ספרים בשנה, בחלוקה צודקת. המסקנה הברורה: סיכוייך מעטים. ( מלא את המספרים הרלוונטיים לבד).
מ. ג.
(התגובה הקודמת היתה משובשת, אנא מחק אותה)!!!