בננות - בלוגים / / אסור להתיאש
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

אסור להתיאש

 

אסור להתיאש
 

קְשִׁישִׁים בְּחוֹף דָדוֹ מְשַׂחֲקִים שֵׁשׁ-בֵּשׁ

סְבִיבָם יֵהוֹם הַסַּעַר, הַיָּם עוֹלֶה בָּאֵשׁ
 

קְשִׁישִׁים בְּחוֹף דָדוֹ מְשַׂחֲקִים שֵׁשׁ-בֵּשׁ

מִצִדָּם, יֶחֱרַב הָעוֹלָם וּמַהֲלָכוֹ יִשְׁתַבֵּשׁ
 

קְשִׁישִׁים בְּחוֹף דָדוֹ מְשַׂחֲקִים שֵׁשׁ-בֵּשׁ

בּוֹנִים בָּתִים, מְחַכִּים שֶׁהַמַּזָּל  יִתְמַמֵּשׁ
 

קְשִׁישִׁים בְּחוֹף דָדוֹ מְשַׂחֲקִים שֵׁשׁ-בֵּשׁ

מְנַשְׁקִים קֻבִּיוֹת, מִתְפַּלְלִים לְשֵׁשׁ-שֵׁשׁ
 

וּכְשֶׁהַגּוֹרָל דּוֹפֵק הוֹפָעָה, נִשְׁמַעַת קְרִיאָה:

יֵשׁ! אָמַרְתִי לָכֶם שֶׁאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ
 

קְשִׁישִׁים בְּחוֹף דָדוֹ מְשַׂחֲקִים בַּמַּזָּל

מִדֵּי פַּעַם מֻדְבֶּקֶת מוֹדָעָה, פְּלוֹנִי ז"ל.
 

 

13 תגובות

  1. רות בלומרט

    נוגע ללב אהוד, הקשישים ומשחקי המזל ובחוף דדו…

  2. נחמד ועצוב, אהוד . תמונה יפה

  3. מירי פליישר

    מקסים אהוד!
    שירת חייהם באמצע נפסקה…רק באמצע דחילק

  4. גיורא פישר

    יפה הפואנטה. למרות שהיה צפוי שנושא המוות יגיע בדרך כלשהי בגלל העיסוק בזיקנה. הרי הופעתו בצורה שנבחרה יש בה הפתעה.

  5. עקיבא קונונוביץ

    אהוד, צילמת מציאות צורמת. לא מקרה הוא שבימינו לא משתמשים כמעט במילה ישיש ואפילו לא כל כך במלה קשיש. היום רווחים ביטויים בלשון נקייה כגון אדם מבוגר, בית גיל הזהב, הגיל השלישי. אנחנו שוכחים שהמלה דקן קשורה לזקן: עבדקן, דקן הפקולטה.ואתה, במלוא מעט כאב, אירונה והומור, הפכת את זה לשיר.

  6. הי אהוד,
    שיר נהדר.
    עקיבא הפנה את תשומת לבך לשימוש במילה קשיש שפעם אפילו היה ישיש ומאז שהתארכה כל כך תוחלת החיים, פסקו להשתמש בהן. אפילו א.ב יהושע שהשתמש רבות במילה ישישה (לעולם לא ישיש)פסק מלהשתמש בה מאז הגיע לגיל 70. האם משום שהוא כבר נכלל בקטגוריה או משום שלא היה רוצה לכנות את זוגתו ישישה? אדם קרוב אצל עצמו.

  7. אין כלל יאוש בעולם אומרים חסידי הברסלבר
    גם לא בחוף דדו 🙂
    אהוד נזכרת בפתאומיות בה התחילו קוראים לחוף – חוף דדו עד אז הוא היה סתם "חוף הכרמל"

  8. ריתמוס קוביית המזל בין שש לבש וקו הקץ- תיארת יפה ונוגע
    למיטב זכרוני קראו פעם לחוף הזה – חוף הכרמל – ובזמני בין אישקוקי לשש בש הוא שקק הורמונים צעירים

  9. אהבתי את הקונקרטיות של חוף דדו.

  10. איריס אליה

    אהוד אהוד, יקירי.
    אני ממש מתחילה לחשוב שזה זה. אם יורשה לי כמובן, עדיין אני צעירה ופוחזת, אם כי נרקמים ביננו יחסי ידידות וירטואליים,זאת אומרת, אני רוצה להגיד שזה הדבר הכי נכון לך להתמקד בו. הקצרצרים המחורזים האלה. הם מצויינים. מיוחדים. ורבי משמעות. מאד אוהבת.

    • אהוד פדרמן

      בשם פרלמנט הקשישים שחקני השש בש בחוף דדו (שלא זכה לקשישות בשל שברון לב)
      אני מודה לכל המגיבות/ים

      דובר שפת הים (-)

  11. הקלילות העצובה של החיים בשירך, השיר שש שש אהוד!!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן