אדם ואדמה (סונטה)
שְׁנֵיהֶם נוֹצְרוּ בִּידֵי קוֹנָם
אַךְ רַק אֶחָד בְּצַלְמוֹ.
אָדָם קוֹנֶה אֲדָמָה בְּדָּמִים
וּכְשֶׁאֵלוּ לֹא יַסְפִּיקוּ
הוּא מְשַׁלֵּם בְּדָּמוֹ לְרִשְׁתָּהּ
אַחַר כָּךְ מְשַׁלֵּם בַּאֲדָמָה
כְּדֵי לִפְדוֹת אֶת יְלָדָיו
שֶׁלֹא יִקָּבְרוּ בָּהּ לְפָנָיו.
לְעִתִּים מִשְׁתַבֵּשׁ הַסֵּדֶר הַטּוֹב
וּלְתוֹכוֹ מִתְגַּלְגֵּל מַשָּׂא וּמַתָּן
בֵּין עִוְרִים לְחֵרְשִׁים-אִלְמִים
וּבְתֹם חִלּוּפֵי הַיְרִיוֹת, זוֹכֶה
הַמְּאֻשָׁר בְּאַדְמַת בֵּית-עַלְמִין
וְיִחְיֶה לְעוֹלָם בֵּין מֵתִים.
גם כן חיים.
סגת החיים….ועל זה נשאל "איזה הוא המאושר….?
האמת במערומיה.
אך האם אין שום תוחלת אחרת לחיים ?
רק ריב על אדמה, מוות, וחיים בין מתים ?
באמונה שלי, באנו לכאן לשם תכלית, והיא מה שנותן את הטעם לחיים, והיא קשורה קשר עבות באהבה.
פתטיות במיטבה