שירה של חברתנו המשוררת והמתרגמת סבינה מסג 'צאלון' הזכיר לי את השיר 'אדום' של המשורר טד יוז הלקוח מתוך ספרו 'מכתבי יום הולדת' שיצא לאור בשנת 1998 במלאת 25 למותה של רעייתו המשוררת סילביה פלאת' הנמענת של השירים בספר זה.
כידוע סבינה מסג תרגמה את שיריה של סילביה פלאת' לעברית כך שיש לנו הקשר פואטי נוסף בשיח 'האדומים'.
התרגום שלי נעשה לפני כמה שנים במסגרת עבודת תרגום שירה שהוגשה למשורר והמתרגם מאיר ויזלטיר
כידוע סבינה מסג תרגמה את שיריה של סילביה פלאת' לעברית כך שיש לנו הקשר פואטי נוסף בשיח 'האדומים'.
התרגום שלי נעשה לפני כמה שנים במסגרת עבודת תרגום שירה שהוגשה למשורר והמתרגם מאיר ויזלטיר
אדום / טד יוז תרגום מאנגלית: אהוד פדרמן
אָדֹם הָיָה הַצֶּבַע שֶׁלָךְ.
אִם לֹא אָדֹם, אָז לָבָן. אָבָל אָדֹם
הָיָה מַה שֶּׁהִתְעָטַפְתְ בּוֹ.
אָדֹם-דָּם. הַאָמְנָם דָּם?
אוֹ חוּם אֲדַמְדָם הַמְחַמֵּם אֶת הַמֵּתִים?
גְבִישֵׁי חֲלוּ-דָּם לְהַנְצִיחַ
מוֹרֶשֶׁת עֲצָמוֹת יְקָרָה, עַצְמוֹת הַמִּשְׁפָּחָה.
כְּשֶׁמָצָאתְ לִבְסוֹף אֶת דַּרְכֵּךְ
חַדְרֵנוּ הָיָה אָדֹם. לִשְׁכַּת הַדִּין.
אֲרוֹן מֵתִים לַאֲבָנִים טוֹבוֹת. שְטִיחַ הַדָּמִים
מְעֻטָּר אַפְלוּלִיוֹת, גְּלָדִים .
הַוִּילוֹנוֹת – מוֹטוֹת אֹדֶּם קְטִיפָתִי,
שִׁטְפֵי- דָּם טָהוֹר מִתִּקְרָה לְרִצְפָּה.
הַכְּסָתוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר . אוֹתוֹ
שָׁנִי חַי עַל סַפַּת הַחַלּוֹן.
תָּא פוֹעֵם. מִזְבֵּחַ אֶצְטֶקִי – מִקְדָּשׁ.
רַק מַדְּפֵי הַסְּפָרִים נִמְלְטוּ אֶל הַלָּבָן.
וּמֵחוּץ לַחַלּוֹן
פְּרָגִים דַּקִּים, פְּרִיכֵי קְמָטִים
כַּעוֹר עַל הַדָּם,
Salvias, אוֹתָּה אָדֻמַּת- פֶּרַח בִּשְׁמָה קְרָאֵךְ אָבִיךְ,
כַּדָּם הַמְתַלֵּל בְּקֶשֶׁת מֵחֲתָךְ עָמֹק,
וְשׁוֹשָׁנִים, טִפּוֹת- דָּם אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַלֵּב,
הֲרוֹת-אָסוֹן, עוֹרְקִיּוֹת, חֲרֻצּוֹת- דִין.
שִׂמְלַת הַקְטִיפָה הַאֲרֻכָּה שֶׁלָךְ, תַּחְבֹּשֶת סְפוּגַת-דָּם,
יֵין בּוּרְגוּנְדִי שׁוֹפֵעַ.
שְׂפָתַּיִּיך טְבוּלוֹת בְּעֹמֶק, עֹמֶק אַרְגָמָן .
הִתְעַלַּסְתְ בְּאָדֹם.
חַשְׁתִי אוֹתוֹ חַי – כְּמוֹ קְצָווֹת מַלְמָלָה פְּרִיכוֹת
שֶׁל פֶּצַע מִתְקָשֵׁחַ. יָכוֹלְתִי לַגַּעַת
בַּוְרִיד הַפָּתוּחַ שֶׁבְּתוֹכוֹ, נִצְנוּץ מַגְלִיד.
כָּל מַה שֶׁצִּיַּרְתְּ , לָבָן צִיַּרְתְּ
וְאָז הִתַזְתְּ עָלָיו שׁוֹשָׁנִים, לְהַכְנִיעוֹ.
הִתְרַפַּקְתְּ עָלָיו, מְטַפְטֶפֶת שׁוֹשָׁנִים,
שׁוֹשָׁנִים בּוֹכִיוֹת, וְעוֹד שׁוֹשָׁנִים,
וְאָז לִפְעָמִים, בֵּינֵיהֶן, קְטָנָה וּכְּחֻלָּה
צִפּוֹר.
כָּחֹל הֵטִיב עִמָּךְ יוֹתֵר. כָּחֹל הָיָה כְּנָפִַים.
שַׁלְדָּג כְּחֹל-גְּלִימָה מִסַן פְרַנְסִיסְקוֹ
עָטַף אֶת פּוֹרִיוּתֵךְ
בְּחִבּוּקִים צוֹרְפִים.
כְּחֻלָּה הָיְתָה רוּחֵךְ הַטּוֹבָה – לֹא שׁוֹדֶדֶת-קְבָרִים
רַק מְחַשְׁמֶלֶת, שׁוֹמֶרֶת, מִתְחַשֶּבֶת .
בַּמִכְרֶה הֶאָדֹם
הִסְתָּתַרְתְ מִפְּנֵי לֹבֶן-סִיד הַמַּרְפֵּאָה.
אַךְ הַתַּכְשִׁיט שֶׁאִבַּדְתְּ הָיָה כָּחֹל.
בוקר טוב אהוד
תרגום מאד יפה וקולח (בהסתייגות, כי לא ראיתי את המקור).
במהותו, השיר הפוך לשירה של סבינה המנסה להחזיר את האדום "לטבע". בעוד שבשיר שתרגמת משתמש המשורר בכל הקלישאות שהודבקו לצבע האדום.
אלא, שהוא משורר מצוין ולכן הצליח להמלט מהבנאליות.
ובקשר "לגרושים" בשיר של תמי קאלי. אני בכלל לא גאה. להפך, אני מלין.
יום טוב
גיורא
אהוד, תודה על תרגום השיר האדום הזה..
שיר יפה, תרגום יפה, אהוד.
ומעניין ממה במקור נולדו'גבישי החלו-דם'.
אהוד, אני תירגמתי גם את יוז וגם את שירי יום-הולדת. מבחר מיוז יצא בשוקן. שירי יום הולדת עוד לא. בגלל החלפות מחשבים אינני מוצאת אותם.כשאמצא אולי אביא כאן את אדום. התרגום שלך טוב.
סבינה, אני זוכרת שקראתי תרגומים שלך לשירתן של סלביה פלאת' ואן סקסטון, במהדורת 60 שנה לכתב העת "עכשיו". מאוד נהניתי, תודה על המפעל החשוב הזה.
אני חושבת שגם גיורא לשם תירגם את שירי יום הולדת– אפשר לעשות ממש השוואת תרגומים. אבל זה לא רעיון טוב לבלוגיה, יותר מדי תחרותי.
תודה רבה על התרגום היפה אהוד . לא הכרתי את השיר. שיר מרשים מאד!
תרגום יפה, אהוד.
תודה לכל המגיבים. אחרתי קצת כי אני נמצא בברצלונה, עיר חושנית, יפהפיה ותוססת – ולא היתה לי גישה לאינטרנט