שִׁירֵי עִצְבּוּן טְרִיים – וִישָׁנִים
הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁל הַגֶּרֶב הֶחָסֵר
אֵין זוֹ כִּי אִם חִידָה
כָּמוֹהָ כֹּל מִשְׁפָּחָה יָדְעָה:
זֶה קוֹרֶה בְּיוֹם כְּבִיסָה
לָכֵן הִיא כָּל כָּךְ מְאוּסָה:
אַתְּה מְסַדֵּר כֹּל גֶּרֶב בַּמִּסְדָּר,
לְפִי צָבַע, סוּג, מִסְפָּר,
אַךְ נַחֵשׁ נָא מָה קוֹרֶה?
כֹּל גֶּרֶב, בֵּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת, סוֹרֵר:
מִכֹּל זוּג אַתְּה מוֹצֵא אֶחָד
מִתְנוֹסֵס לוֹ שָׁם לְבַד.
לַכְּבִיסָה הֵם נִכְנְסוּ יַחַד,
אַךְ נִפְרְדוּ – וַהֲרֵי זֶה פַּחַד
מָה לְכָל אֶחָד קָרָה.
אֵיךְ הִתְאַדָּה, דַּרְכּוֹ סָרָה,
אֵיךְ דַּרְכֵיהֶם נִפְרְדוּ,
מִכַּבְלֵי זִוּוּגָם נִפְדוּ.
תַּחְתּוֹנִים, חוּלְצוֹת, הַלְבָנִים
אִם לַבָּנוֹת, אִם לַבָּנִים
תְּקַפְּלִ בְּחֵשֶׁק, רוֹן,
אַךְ גֶּרֶב – כֹּל זוּג, עַד אַחֲרוֹן
לֹא מִסְתַּדֵּר: זוֹ דֶּרֶךְ הַגְּרָבִים
שֶׁבְּלִי בְּנֵי זוּג הֵם פָּרִים, רַבִּים.
וְאוּלַי הֵם בֶּאֱמֶת רָבוּ בַּדֶּרֶךְ –
כָּךְ אֲתָאֵר לִי זֹאת בְּעֵרֶךְ.
אוֹ אוּלַי רֵיחָם נוֹתַר –
עַל כָּךְ לוֹ בֶּן הַזּוּג נוֹטֵר.
אֵין זֶה כִּי אִם מִסְתּוֹרִין
חִידָה שֶׁאֵין לָהּ פִּתְרוֹנִים.
הֵם לֹא נִתְקְעוּ בַּמְּכוֹנָה,
לֹא נָפְלוּ מֵחוּט קוֹמָה,
הֵם לֹא נִבְלְעוּ תַּחַת שָׁטִיחַ
לֹא מִסְתַּתְּרִים תַּחַת הַטִּיחַ.
וְוַדַּאי קַיָּם אֵי שָׁם כּוֹכָב
חִיצוֹנִים שָׁם עִם חַד-תּוֹתָב
גּוֹנְבֵי חַד-גֶּרֶב, הַתּוֹתָב כַּסּוֹת
מִבְּלִי הַשְׁאֵר שָׂרִיד אוֹ אוֹת.
אָז תַּגִּיד לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה
שֶׁחוּצָנִים שָׂשִׂים לְמִסְפָּחָהּ,
כִּי תַּחַת מִכְנָס לֹא רוֹאִים
אִם הַגָּרְבַים קְרוּעִים,
אוֹ מָה צִבְעָם, אַךְ עַל כֹּל פָּנִים
אֲנִי קוֹנֶה רַק לְבָנִים.
בַּקִּבּוּץ
זֶה שִׁיר הַכַּפְכַּפִים
זֶה שִׁיר הַמְקַלַּחַת
גְּבָרִים וְנָשִׁים בַּקִּבּוּץ
רוֹחֲצִים בְּיַחַד.
הַגְּבָרִים דָּנִים
בְּעִנְיָנַי הָרֶפֶת,
זֶה מְקוֹם הַוְּעִידָה
עַל שְׂדוֹת הָאַסְפֶּסֶת.
אַךְ אִם אִישׁ שָׁם לְבַד
הוּא נוֹתֵן בְּשִׁיר קוֹלוֹ.
חֲזֵהוּ מִתְרַחֵב: הוּא שָׁר
חָזָק וּמְאֻשָּׁר. כֻּלּוֹ
מְאֹשָׁשׁ: הַקִּירוֹת
כְּלֵי אָקוּסְטִיקָה.
הוּא מְזַיֵּף: אַךְ שִׁירוֹ
מִ"צְּלִילֵי הַמּוּסִיקָה"!
זֶה שִׁיר הַכַּפְכַּפִים
זֶה שִׁיר הַמְקַלַּחַת
גְּבָרִים וְנָשִׁים בַּקִּבּוּץ
רוֹחֲצִים בְּיַחַד
(רַק קִיר דַּק בֵּינֵיהֶם,
שֶׁלֹּא יִרְאוּ לָהֶם אֶת הַתַּחַת).
שִׁיר אֶכְתֹּב עַל אֲבֵדָה,
שִׁיר אֶכְתֹּב עַל אֲבֵדָה,
תְּחוּשָׁה רָעָה, כֹּה כְּבֵדָה.
–
זוֹ צָרָה שֶׁלֹּא נֵדַע.
הַחֲפָצִים – דַּרְכָּם לִנְקֹם.
אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַמָּקוֹם
בּוֹ נִרְאוּ לָאַחֲרוֹנָה.
שָׁם הֵם אֵינָם. הֵם בְּנֵי רָחָב*,
וְנוֹלְדוּ חֲמָקְמָקִים.
צַר בָּהֶם, אוֹיֵב תָּקִים.
בְּמִּסְתָּרִים הֵם צוֹחֲקִים
לְמִשְׁבָּת, מַשְׁבֵּר, לָאֵיד,
בְּחֶבְרַת מִי שֶׁגְּנָבָם – הַשֵּׁד.
(זֶה שֶׁלְּקָחֶם לוֹ לְמַזְכֶּרֶת,
וְעַתָּה יַרְאֵם לַכָּל בַּקֶּרֶת,
רַק לֹא לְךָ. ) אַךְ הֵם הָיוּ!!!
רַק לִפְנֵי רֶגַע כָּאן חָיוּ
כְּדָג בַּמַּיִם בַּמְּגֵרָה,
עַל הַשֻּׁלְחָן עָרְכוּ כֵּירָה.
הַאִם הֵם נִשְׁמְטוּ לַסַּל?
שֶׁיּוֹפִיעוּ וַחֲסַל!
אִם יֵשׁ דָּבָר, יוֹפַע מִיָּד!
הַאִם לְעֹמֶק הַשְּׁאוֹל יָרַד?
הֲנֶעֱקַל? אֵי שֵׁם שָׂרַד?
אַיֵּה הֵם בָּאוּ, נָא הַגֵּד!
לְשֵפּיוּתִי אֲנִי חָרַד.
*הערה: זהירות!!!! חרוז נסתר!!!