חָרַק עָלִים
חרקיאדה
הַצְּרָצַר
אָזְנֵי צְרָצַר הֵן בְּרַגְלָיו.
מְנַגֵּן הוּא בִּכְנָפָיו.
מְמַשֵּׁשׁ הוּא בְּאַפָּיו.
בַּקִּירוֹת אוֹחֵז הוּא בְּכַפָּיו.
תָּאֵר לְךָ – לוּ נְחִירֶיךָ
אַף הֵן הָיוּ שׁוֹמְעוֹת שִׁירֶיךָ.
לוּ אָזְנֶיךָ הָיוּ שָׁרוֹת
וְגַם רַגְלֶיךָ מְדַבְּרוֹת.
הֵן עוֹלָמְךָ הָיָה הָפוּךְ!
הַפְּנִים כֻּלּוֹ בַּחוּץ שָׁפוּךְ!
אֵיךְ עוֹלָמְךָ אָז הָיָה נִרְאֶה?
גְּרוֹנְךָ אוֹמֵר רַק בְּרֶקֶקֶה!
הַנְּמָלָה.
הַנְּמָלָה כֹּה עַמְלָנִית!
עֲמֵלָה הִיא עוֹלָמִית.
אֶלְמְדָהּ וְאֶהְיֶה אֻמְלָל,
לֹא אֵהָנֶה מֵחַיֵּי בִּכְלָל.
אֲנִי בַּשֶּׁמֶשׁ בְּעַרְסָל,
הִיא - אָץ לָהּ הַדֶּרֶךְ, וְלָהּ לֹא קַל:
קַשׁ, גְּבָבָה וְגַם זַלְזַל.
דֶּרֶךְ חַיֶּיהָ לֹא נִסְבָּל.
אִם תַּעֲבֹד – אָז אֵיךְ תָּנוּחַ?
יֵשׁ עֲבוֹדָה – תִּקָּחֶהָ רוּחַ!
לָמָּה לַעֲמוֹס עַל גַּב?
הֵן לְהִתְבַּטֵּל – מַעֲשֶׂה נִשְׁגָּב!
עַל כֵּן, חָבֵר, אַל תִּבָּהֵל:
יִלְמַד דְּרָכֶיהָ וְיַעֲבֹד – אַחֵר:
אַתָּה תָּנוּחַ, תִּתְבַּטֵּל,
שֶׁתִּסְחַב הִיא :– אַתָּה,
- שֵׁב בַּצֵּל.
הַיַּתּוּשׁ.
הוֹ, אָדוֹן יַתּוּשׁ, אַנָּה תָּטוּס?
רַגְלַי הִנָּם מִגְרָשׁ תָּפוּס!
סוּג דָּמִי הַאִם יִטְעַם?
הֲטַעַמוֹ אוֹתְךָ יִתְאַם?
כַּמָּה מַחֲנִיף שֶׁכֹּה תִּתְאָו
דַּוְקָא אֶת דָּמִי, נִתְעָב!
קִרְבָתְךָ כֹּה מַחְמִיאָה
רַגְלֵי, זְרוֹעִי לֹא מַחְמִיצָה
אִתְּךָ מַגָּע. וְכֵן כָל מָקוֹם.
יַתּוּשׁ חָמוּד, אַל תַּעֲרוֹץ,
וּבִשְׁנָתִי אַל תַּעֲקֹץ,
וְאַל תְּזַמְזַם כְּשֶׁאָנוּם,
לוֹחֵשׁ בָּאֹזֶן: זוּם זוּם זוּם,
כִּי אַפְלִיק לְךָ וְלֹא תָּקוּם.
מִשֶּׁפָּחַתָּ הַגַּחְלִילִים
גַּחֲלִילִית יוֹשֶׁבֶת בְּלֹא נִיעַ, אוֹרָהּ מַרְאָה:
הַגַּחְלִיל מְעוֹפֵף, מֵאִיר לָהּ, כִּבְמַרְאָה:
הִיא רוֹאָתוֹ, מְהַבְהֶבֶת, וְאוֹרוֹת לוֹ מַחֲזִירָה.
זוֹאוֹלוֹגְיָה עִבְרִית
חָבֵר יָקָר, זוֹאוֹלוֹג אוֹ בַּלְשָׁן,
פְּתַח נָא אֶת סֵפֶר אֶבֶן שׁוֹשָׁן:
זֶה סֵפֶר מָלֵא פְּלָאִים!
בתנ"ך כָּתוּב - יְצוּרִים נִבְרָאִים
מֵרֵאשִׁית הַיָּמִים - זָכָר וּנְקֵבָה,
כָּךְ הֵם נִכְנְסוּ, אֶחָד אֶחָד, לַתֵּבָה.
אַךְ לֹא כֻּלָּן – יֵשׁ חַיּוֹת –
שֶׁנּוֹלְדוּ אַךְ וְרַק כִּנְקֵבוֹת.
חַפֵּשׂ בַּמִּלּוֹן צְפַרְדֵּעַ זָכָר! אַךְ אַל אוֹתוֹ תַּשְׁמִיצָה:
רַק אַחַת הָיְתָה בְּמִצְרַיִם, וּנְקֵבוֹת הִשְׁרִיצָה.
וַאֲפִלּוּ בְּרַבִּים – "צְפַרְדֵּעִים" – נְקֵבוֹת,
שֶׁמִּינָן מְשֻׁנֶּה . הֲיַעַל עַל דַּעַת,
שֶׁנְּסִיכַת אַגָּדוֹת תֵּאוֹת לִישֹׁן עִם צְפַרְדַּעַת?
וְזוֹ הָיְתָה הַסִּבָּה – וְלֹא אַחֶרֶת –
שֶׁלִּישֹׁן אִתָּהּ הָיְתָה הַנְּסִיכָה מְסָרֶבֶת.
🙂 אהבתי