המפלצת המשולשת
הכרתי את צבי וחנה אבני היקרים דרך אחותי הגדולה. הם רצו שג"יזל, שהיא מנצחת על תזמורת, תבצע את הבכורה ליצירתם. הם סיפרו לה שהם מחפשים מאייר/מאיירת שכן היצירה אמורה להיות מלווה בשיקופיות. ג"יזל הציעה להם לבדוק אותי. נוצר קשר טוב ויצאנו לדרך נפלאה ומרגשת. הבכורה הייתה בשנת 1996, באר"הב.
ביצירה שכתב צבי אבני, מלחין ישראלי בן זמננו, חתן פרס ישראל, לסיפורה של חנה היקרה (ז"ל) מוצגים כלי התזמורת זה אחר זה במעין סיפור בלשי. בעקבות סיפורי הסבא יוצאים כינורן וכינורון לחפש אחר המפלצת המשולשת ביער. הם פוגשים בכלי התזמורת השונים ומגיעים לבסוף לפתרון התעלומה. היצירה היא לתזמורת וקריין, המספר את הסיפור. ברקע מוקרנות השקופיות שנעשו מכ-50 איורים שהכנתי לצורך זה.
היצירה בוצעה בהצלחה רבה בשפה האנגלית על ידי כמה תזמורות ברחבי ארצות הברית (כולל התזמורת הקאמרית הישראלית בסיורה שם). גם בגרמניה היא בוצעה ושודרה בשידור ישיר למערב אירופה. בארץ היא בוצעה מספר פעמים. הופקה גם קלטת וידאו.
אני מציגה כאן חלק מהאיורים. אם עומדים עם העכבר עליהם יש תאור קצר.
על היצירה תנצח טליה אילן, תספר לימור שפירא ביום שני ה- 3/11 בשעה 17:00 בחיפה, במרכז קריגר לאמנות הבמה.
אפשר לקרא עוד כאן
ולהכיר את אחותי, כאן
איזה יופי של איורים לוסי
מירי תודה. שונה ממה שאני עושה היום, אבל לא יודעת אם הייתי עושה את זה אחרת…
צודקת לוסי יפה בכל קנה מידה. לא יצא ספר ודיסק? הגיע הזמן.
מירי, הם הפיקו קלטת וצבי אמור לטפל בהפקה של די וי די. יש לו תכניות לגבי היצירה. זה בטיפולו.
איזה יופי! חובה לפרסם בספר.
ענת תודה. שמחה שאהבת. אפילו יש המלצה של משרד החינוך. אבל הזכויות לא שלי, לבידי הדבר. אפשר לעשות יופי של ספר+דיסק.
וואו לוסי, כמה יופי. על הרבה רבדיו וגווניו.
שירה יקרה,תודה. המוזיקה נפלאה, זו יצירה מקסימה.
איזה יופי לוסי, סיפור האיורים וחגיגת הצבעים והכלים, ממש סימפוניה. מבקש הדרן
משה תודה. הדרן מוזיקלי צריך לבקש מהמלחין…יש עוד הרבה איורים.
יפהפה.
תודה רבה איציק ! שמחה שאהבת.
לוסי, את האיורים המקסימים שלך ליצירתו של צבי אבני אני מכירה וזוכרת ובכל זאת שמחתי להפגש איתם כאן שוב. ועוד יותר התרגשתי להכנס לאתר של צבי אבני שהיה מורה שלי באקדמיה למוסיקה בירושלים, לראות את גלריית התמונות שלו, ולהזכר באותם ימים מיוחדים, עם הלהט לכתיבת מוסיקה, וההשתכרות מצרופי צלילים שצבי אבני היה כל כך מומחה בהם. מרגש באמת.
ועוד התרגשתי לראות את תמונותיה של ג"יזל אחותך, ולהזכר איך הייתי מוקסמת ממנה כנערה כשהיא ניגנה בביתכם על פסנתר הכנף שלה את דיביוסי, ואיך היא היתה מכשפת אותי. מעניין, לא הייתן דומות אז, אבל בתמונתה העדכנית אתן דווקא דומות.
אוי לוסי, הפוסט הזה עורר בי כאלו זכרונות…
איריס איריס, תודה. אני מקווה שנהנית מהטיול בזמן. רק אל תערבבי אותו עם רומניה…
אולי את צריכה לחזור למוזיקה. ניגנת גם בחליל, לא?
מדהים שאת זוכרת כל כך חווייתית את ג"יזל. טוב, המוזיקה נוגעת בך במקומות…יש לה חלק חשוב בחייך.
לוסי,
ניגנתי חליל. נכון. המוסיקה תופסת חלק מאד זעיר מחיי כרגע. מעדיפה צפרים וטיפות מים, אבל כשנזכרתי בנגינתה של ג"יזל התעוררה בי תשוקה עזה להאזין לדביוסי ואף נזכרתי ביצירה הראשונה שכתבתי "לב המעיין" המושפעת מדביוסי וגם מהמוסיקה של צבי אבני שפתח לי את היכולת להלחין. אם את בקשר איתו מסרי לו שלום ממני.
איריס יקרה, אמסור לו בוודאי !
אשמח אם תשמיעי לי פעם את היצירה הזאת שכתבת. אשמח לשמוע אותך מנגנת חליל.
מאוד אהבתי את הבחירות שלך היום:צפרים (ציפורים או ספרים?, לא שזה משנה) וטיפות מים! גדול!
צפרים לוסי, ציפרים. הן מרגשות אותי. וגם צפרדעים…
והיצירה שהלחנתי ההיא גנוזה עמוק עמוק. הושמעה ברדיו כמה פעמים. מזמן. אם אשמע אותה- אולי לא אזהה. וגם החלילים שלי גנוזים עמוק בארון של הדברים הלא נחוצים. ואת הפסנתר מכרתי השנה. אבל את הצפרים לא אמכור…
איריס איך אפשר להכניס את החלילים לארון של הדברים הלא נחוצים !!!
צריך לחלל כל יום. אם הייתי יודעת לחלל! הייתי מרגישה כמו מכשפת, קוסמת.
צפרים יבואו לשיר עם חלילך. החזירי אותם, בבקשה !
לוסי, איזה פרוייקט מקסים והאיורים שלך שובי לב- תענוג של צבעים ושובבות של כלי הנגינה..
תמי תודה. זה היה פרוייקט קסום. לעבוד אתם היה נהדר. במיוחד עם חנה, אתה מאוד התיידדתי.
הפרוייקט קיבל ומקבל ביקורות נהדרות.תגובות הקהל מדהימות.
חגיגה לעיניים, לוסי, יפה המפלצת שבדמיון, ותהליך התגלותה. איורים מקסימים, יש נוספים ברשת?
האתר של אחותך נעים מאוד, אהבתה למוסיקה והתמסרותה, ניכרות בתמונות.
אקשיב מחר לקטעי המוסיקה.
סמדרי תודה. הסיפור תמים ופשוט. אבל עובד נהדר על קטנטנים שמקשיבים בין הצלילים לקריין.
לפי מיטב ידיעתי אין הרבה יותר ברשת. יש גלריה באתר של צבי אבני.
אני רוצה להעלות את כולם לאתר שלי, בדף המתאים שהוא כבר מוכן.
תעדכני בבקשה כשתעשי זאת.
סמדרי, אספר לך עוד על אחותי: בגיל 4 ביקשה פסנתר, וקיבלה. אח"כ למדה לבד לנגן אקורדיון, חלילית וגיטרה. הייתה המורה שלנו למוזיקה בבי"ס היהודי. היא הייתה אז בת 16 בקושי. וניצחה על מקהלת בי"ס. אחראית על הצד המוזיקלי בכל מופעי סוף שנה.
היא נושמת רק זה (והילדים), חייה סובבים בהחלט סביב זה.כשהגענו לארץ זה היה טבעי שתלמד באקדמיה למוזיקה בת"א, ואח"כ קבלה מילגה לייל באר"הב.
מוכשרת הילדה…
מדהימה ג"יזל (איזה שם יפה)
היא למדה לבד גם לנגן על פסנתר?
לא למדה לבד על פסנתר, אבל למדה מגיל ארבע. בארץ למדה אצל אביו של דניאל ברנבוים.עד שהחליטה לעבור לניצוח.
הי לוסי, ציורייך חגיגה לעיניים ואני בטוחה שהיצירה המתנגנת היא חגיגה לאזניים. לא מפספסת שום פוסט שלך, כי אין סכוי שאחמיץ את ההנאה מהתענוג שנגרם לי מלהביט בהם.
סיגל תודה! הנאה מתענוג יש לי מהתגובה שלך! והיצירה הזו באמת חגיגה.
לוסי האיורים מדהימים משובבי נפש ואין מילים
חני תודה. חבל שאי אפשר להשמיע.המוזיקה קסומה.
מקסים מקסים איזה כשרון, לוסי, איך הנפשת את כלי התזמורת באיוריך ,חגיגה!
חנה תודה. אני עושה האנשה כמעט לכל דבר, זו בעיה אצלי…
לוסי לוסי איזה כיף , הציורים מקסימים לגמרי, אהבתי את הנעליים של כלי המיתר (איפה קונים כאלה :)) והפסנתר אחרי טיפול שיניים.
חגיגה של ציורים , מלא חיים , הומור, ופרטים מקסימים
ואחותך – (אתן דומות ממש) מרשים ממש, אין הרבה מנצחות והיא נראית מנצחת את כולן .
שיהיה בהצלחה גדולה בהופעה, האם היצירה תלווה גם כאן בציורים שלך ?
שיהיה בהצלחה גדולה
ריקי תודה. היו לי פעם נעליים כאלה כחולות, שמאוד אהבתי. אז כנראה מהגעגוע ציירתי.
גם בקונצרט הזה יקרינו את השיקופיות. זה חלק מהיצירה, למעשה. אני לא אוכל להגיע כי אהיה עסוקה בתליית העבודות שלי. כך שגם אני מאחלת בהצלחה לביצוע ומצפה לשמוע מצבי, בעיקר לגבי איך הילדים מגיבים.
איורים עתירי צבע וצליל, מלאי חן ועלילה, לוסי; פעם הייתי קשורה לעולם המוסיקה והכרתי את שניהם מקשרי עבודה. את הספר לא ראיתי מעודי למרות שספרי ילדים עוברים בלי סוף דרך אצבעותיי.
או.קי. סליחה, עכשיו הבנתי שספר לא יצא מזה.
לבנה תודה. איך היית קשורה לעולם המוסיקה? בהחלט היתה לי זכות להכיר את שניהם. עם צבי אני בקשר ומתגעגעת לחנה.
עבדתי בעבר עם הפיקוח על המוסיקה במשרד החינוך, והייתי קשורה בגוף שנקרא "נוער מוסיקלי בישראל", שעד היום מארגן קונצרטים של שלישיות ורביעיות בבתי ספר.
לוסי, האיורים שופעי קסם!!
(איך מבחינים בין כנורון לכינורן?)
🙂
תודה שחר מריו. לכל אחד כובע בבע וצורה אחר. מהסיפור המסופר מבינים מי זה מי. יש גם הבדלים קטנים ביניהם. אחד יותר פעיל מהשני, יותר מוביל.
לוסי יקרה, זה מהמם, איזה יופי!! האיורים פשוט מספרים בעצמם את הסיפור ואני ממש יכולה לדמיין את המוסיקה. מקסים.
נעמי תודה על תגובתך. אני שמחה שגרמו לך לשמוע מוזיקה.