מחול הסנוניות
הָיָה זֶה בַּחֲצִי הָאִי שֶׁל יַלְדוּתִי
עֲדַיִן לֹא יָדַעְתִּי אֶת שְׁמוֹת הַצִּפּוֹרִים
בְּתוֹךְ שָׂדֶה שָׁכַבְתִּי עַל מִטַּת פְּרָחִים
מְנַסָּה לְהַשְׁהוֹת מְעַט אֶת גְּדִילָתִי
הִיא מֵעָלַי רָכְנָה מֵאֲחוֹרֵי הַזְּגוּגִיּוֹת
אִישׁוֹנֶיהָ כְּחֻלִּים וּפִטְמוֹתֶיהָ כֵּהוֹת
הַשֶּׁמֶשׁ טָבְעָה בַּיָּם שֶׁל אַשְׁדּוֹד
וּלְאַחַר מַעֲשֶׂה בָּהִינוּ בִּמְחוֹל הַסְּנוּנִיּוֹת
בְּשָׂדֶה פּוֹרֵחַ בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב
לֹא הַרְחֵק מִבֵּית הַקְּבָרוֹת
נַעֲרָה וְנַעַר עֵירֻמִּים וְרוֹעֲדִים
מִחֶלְקָת גּוּף מִתְּשׁוּקוֹת רִאשׁוֹנוֹת
כִּי אֵין שָׂכָר לַשֶׁמֶש וּמַרְגּוֹעַ לַכּוֹכָבִים
הָעֵסֶק חַיָּב לְהַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד
בְּתוֹךְ פּוּךְ הַטֶּבַע אַב הָרַחֲמִים
גִּלְגֵּל אוֹתָנוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת
כמה יפה ציירת את מחול הסנוניות בחצי האי של ילדותך
בתוך פוך הטבע
מסתבר שאלוהים מרחם על ילדי בית הספר
תודה חנה על הביקור והתגובה. אני קורא את "לאורה" שלך עכשיו – אכתוב לך לכשאסיים.
מיהודית קציר שעובדת בקיבוץ המאוחד!
ברכות לזוכה המפתיעה מהקיבוץ המאוחד.
אני בא לערב המוזיקלי בו מתארחת הזוכה ומעניקת הפרס. יהיה מרגש.
לצערי, החיידק האלים חזר לזהם את המטע. מכיוון שכך נאלצתי להפעיל שוב את "ניהול התגובות". כול כך חבל. אני יודע שיש הרבה אנשים שנרתעים מהצורך בהרשמה בכדי להגיב. יחד עם זאת, אינני מוכן שהבלוג שלי ישמש במה להשמצות והשתלחויות מופרעות באנשים יקרים כמו גיורא. מי שנכנס לבלוג ורוצה להגיב . . .אשמח מאוד לשמוע את תגובתו.
כשקראתי את שירך העסיסי, עלה בי הפסוק
"סיסי אדמת השרון", ובמתכוין כתבתי "סיסי", שהרי הסנוניות הן גרסה של סיסים. יש בו מכל טוב הרגש ומכמני השפה.