יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
עצירת הגשמים מעכירה את רוחי במידה שלא תאמן. כאילו אנחנו עומדים על סיפה של קטסטרופה.
בחוץ, מחשב ההשקייה דוחס את המיים לצינורות. קול המיים היורדים על הדשא הוא קול דחיסתם מפתח הממטרות. השפע המדומה.
לפני שנה, בתקופה זו פחות או יותר, פרסמתי שיר בשם "כמיהת סתיו" בו התפייטתי על מצב עצירת הגשמים.
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=13540&blogID=231
השנה אני פחות פיוטי ויותר תעניתי.
במקום הפיוט פתחתי את מסכת תענית:
"הגיע ראש חודש כסליו ולא ירדו גשמים, בית דין גוזרין שלוש תעניות על הציבור. אוכלין ושותין משחשכה, ומותרין במלאכה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה". (כך בתענית פרק א' משנה ה').
ובכן – מחר, יום שני השני מראש חודש כסליו, אנחנו עומדים בתום שלוש תעניות הציבור הראשונות.
ברדיו, החזאי מבטיח "טיפטופים". מחרתיים. טיפטופים – לא ל"בורות לשיחין ולמערות", לא ל"אילן", לא ל"צמחים" אפילו – טיפטופים.
הלוואי והייתי מאמין בתעניות. או אז הייתי סובב את המזרקה בכיכר ספר, או את מזרקת קריית אליעזר, או את זו התכולה בין האורנים בגן מניה שוחט, יוצר פולחן מודרני בין טיפות הסירקולציה המרצדות – אולי ייבקעו עיינות תהום רבה.
בס"ד
"והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום,לאהבה את השם אלוקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם:ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך:"
"..אותי עזבו מקור מים חיים,לחצוב להם בארות,בארות נשברים.."
"יום תעזבני,יומיים אעזבך"
בס"ד
ועוד
"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמורו ועשיתם אותם,ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו"
אני איתך, יהונדב יקר. נגע לליבי מאד מה שכתבת.
היי יהונדב אתה בוודאי יודע שמפתח הגשמים נתון בידי שמיים. מי ייתן וימצא לנו איש נדיר ומלא חסד כחוני המעגל לפתוח לנו שערי שמיים ,כדי ש"פרא חורף" יכה במלוא עצמתו ויגרש את "פלא סתיו" למחילתו
הזרעים מצפים למים כדי לנבוט
וגם אנחנו
אהבתי את כמיהתך
האמת שנראה לי שחוץ מלהתפלל תש כוחנו. מה שמראה שגם אתה לא מאמין בהשם או כאילו אפיקורס השם מביא לך אותה בהפוכה. תהייה מדעי עד מחר, גשם לא יהייה.
גם אני חולמת בלילות על גשם שמתדפק בחלום, ובבוקר שממה.
עצוב.
איריסיות, חנה ואביטל. תודה על הביקור והתגובה. כנראה שדברי אינם מתארים בדיוק הנדרש את הרגשתי. מצד אחד התחושה החריפה שמשהו מאוד יסודי במעגל הטבע השתבש ומצד שני, אוזלת יד מוחלטת בשל התפוגגות האופציה לפנות לרחמי שמיים בצורה הראשונית כמו עובד אלילים פאגאני.
הרבנים הראשיים לישראל, שלמה עמאר ויונה מצגר, קבעו יום תענית ליום חמישי י"א בכסליו בעקבות הגשמים שממעטים להגיע לאזורינו.
"כלה קיץ וגם רובו של החרף עבר, ועדיין לא נושענו בירידת גשמי ברכה, ומצב המים בארץ ישראל בדוחק ובצער עצום ורב, ובפרט שזו לא השנה הראשונה שיש בצורת, ויבשה הארץ בעוונותינו הרבים, והדבר אומר דרשני, וחובתינו במצב זה לפשפש ולמשמש במעשינו, ולהתקרב אל ה' בכל ליבנו, ולהפיל לפניו תחינתנו בלב נשבר ונדכא", כתבו הרבנים.
"כבר פירסמנו בימים עברו שכל מי שיכול ישתדל להתענות יום שלם, או לפחות חצי יום, יקבל עליו התענית במנחה של היום הקודם ותע"ב. וע"כ נקבע את יום חמישי י"א כסלו תשע"א ליום תענית, וכל מי שיכול יקבל עליו ביום הקודם תענית ליום שלם, ואלו הם ימי השובבי"ם, ומי שקשה לו יקבל עליו מחצות היום עדי ערב, ויתאספו בבתי כנסיות ובתי מדרשות לאמירת סליחות ותהלים, וכשיש עשרה מתענים, יוציאו ס"ת במנחה ויקראו ויחל, ויאמרו עננו גם בחזרה, והכהנים ישאו כפיהם אם הם בתענית, והן אל כביר לא ימאס, ושומע אל אביונים ה', הוא יראה בעוניינו וישמע תפילתנו, וימלא בקשתינו בחסד וברחמים, ישב רוחו יזלו מים, בטללי רצון ברכה ונדבה להריק ברכותיו ברחמים על עמנו ועל נחלת אבותינו. ויתן לנו הא-ל- הים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש, ויברך שנתינו בשים שלום טובה וברכה. וחיים עד העולם".
"ויאמרו נא ישראל תפלת הגשמים המודפסת בזה, בכל יום שמוציאים ס"ת, בעת פתיחת ההיכל, בלב אחד כאיש אחד, ויעלו לרצון לפני אבינו שבשמים, והוא יריק עלינו ברכותיו בחן ובחסד ובחמלה. ונזכה ונחיה ונראה בבא לציון גואל בב"א".
תפילה לגשמים:
אֵ-ל חַי יִפְתַּח אוֹצְרוֹת שָׁמָיִם.יַשֵּב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם: בְּגִשְמֵי רָצוֹן תְּבָרֵךְ עֵדָה. בְּפַחֵי יָגוֹן. כְּצִפּוֹר לְכוּדָה. בְּצִדְקַת (אברהם) אָב הֲמוֹן. הֵכִין סְעוּדָה. ואָמַר יֻקַח נָא מְעַט מָיִם: ישב גֶשֶם נְדָבוֹת. מִשְּׁמֵי עֲלִיָּה. תּוֹרִיד בְּצִיָּה. רַב עֲלִילִיָּה. בְּצִדְקַת (יצחק) נֶעֱקַד. בְּהַר הַמּוֹרִיָּה. וְשָב וְחָפַר בְּאֵרוֹת הַמָיִם: ישב דְּלֵה עַמְּךָ מִמְהוּמָה וְהַצֵּל. וְרוּחַ קָדְשְךָ עָלָיו הַאֲצֵל. בְּצִדְקַת (יעקב) אִישׁ תָּם. מַקְלוֹת פִּצֵּל. בָּרְהָטִים בְּשִׁיקֲתוֹת הַמָּיִם: ישב הָאֵר פָּנִים. עַל עַם דָּל בְּשַׁוְעוֹ. נִלְכַּד בְּפִשְעוֹ. וְעַל כֵּן אֵחַר יִשְׁעוֹ. בְּצִדְקַת (משה) עָנָיו נָס מִפַּרְעֹה. וַיֵשֶב עַל בְּאֵר הַמָּיִם: ישב וְתַזִּיל מִטְרוֹת עֹז מִמְעוֹנִים. וּתְבוּאוֹת שָׁנָה יִהְיוּ דְשֵׁנִים. בְּצִדְקַת (אהרן) נִכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים. אֲשֶׁר צֻוָּה עַל נִיסּוּךְ הַמָּיִם: ישב זְכוֹר רַחֲמֶיך יוֹצֵר מְאוֹרוֹת. וְצַוֵּה עָבֶיךָ יְרִיקוּן אוֹרוֹת. בְּצִדְקַת מֶלֶךְ (דוד) נְעִים זְמִירוֹת. אֲשֶׁר אָמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם: ישב חַשְרַת מַיִם עַל יַבָּשָה. תַּזִּיל וְתוֹצִיא אֶבֶן הָרֹאשָׁהּ. בְּצִדְקַת (אלישע) לָקַח צְלוֹחִית חֲדָשָה. וְעַל יָדוֹ נִרְפְאוּ הַמָּיִם: ישב טַרְפֵי צֶמַח אֲדָמָה הַמְצִיא. הָפֵק רְצוֹנִי. חִזְקִי וְאַמְצִי. בְּגִשְׁמֵי נְדָבוֹת לְמַעַן מוֹצִיא. מֵחַלָמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם: ישב
אֱ-לֹ-הֵינו וֵא-לֹ-הֵי אֲבוֹתֵינוּ
בְּגִשְמֵי אוֹרָה . תָּאִיר אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי בְרָכָה . תְּבָרֵךְ אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי גִילָה . תָּגִיל אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי דִיצָה . תְּדַשֵּן אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי הוֹד . תְּהַדֵּר אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי וַעַד טוֹב. תְּוַעֵד אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי זִמְרָה. תְּזַמֵּר אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי חַיִים . תְּחַיֶה אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי טוֹבָה. תֵּטִיב אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי יְשוּעָה. תּוֹשִיעַ אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי כַלְכָּלָה. תְּכַלְכֵּל אֲדָמָה:
אָנָּא הוֹרִידֵם לְאוֹרָה. לִבְרָכָה. לְגִילָה. לְדִיצָה. לְהוֹד. לְוַעַד טוֹב. לְזִמְרָה. לְחַיִּים טֹובִים. לְטוֹבָה. לִישוּעָה. לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה. כְּמוֹ שֶאַתָּה הוּא ה' אֱ-לֹ-הֵינוּ רַב לְהוֹשִיעַ. מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם לִבְרָכָה:
בני עדות אשכנז יוסיפו בתפילת שמונה עשרה בברכת "שומע תפילה" את התפילה המיוחדת לזמן עצירת גשמים "עננו בורא עולם".
וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְרָאֵל, לְהוֹדִיע גָדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ, שוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיך וּמֵעֹשֶר מַתְּנַת יָדֶיךָ. שָמְרָה וְהַצִּילָה שָנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנוּת, וַעֲשֵה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָה וּפֵירוֹתֶיה, וּבָרְכָהּ בְּגִשְמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִים וְשוֹבַע וְשָׁלוֹם כַּשָנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶנוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה רָעָה וּשְבִי וּבִיזָּה וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִים רָעִים וְקָשִים, וּמְאוֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשוֹת. וּגְזוֹר עָלֵינוּ גְזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָתֵנוּ: כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
—————————————
קבלתי את זה במייל היום. נראה לי מתאים לרוח הפוסט. וזה בסדר שכל אחד מבין מה שנח לו. ככה זה בד"כ. למדעי הרוח יש חוקיות מסוג אחר.
אביטל. מבין כול התפילות הייתי חוזר דווקא לתפילת הגשםך: "בעבורו אל תמנע מיים" וסליחה על שהגעתי לפוסט אחרי /שחלף עבר מועד התפילה אותו קבעו הרבנים הראשיים אבל אני בטוח, שכול שעה היא שעת רצון לתפילת גשמים.
זְכור אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ כַּמַּיִם.
בֵּרַכְתּו כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם.
גְּנַנְתּו הִצַּלְתּו מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם.
דְּרַשְׁתּו בְּזָרְעו עַל כָּל מָיִם:
בַּעֲבוּרו אַל תִּמְנַע מָיִם:
זְכור הַנּולָד בִּבְשורַת יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם
וְשחְתָּ לְהורו לְשָׁחֲטו לִשְׁפּוךְ דָּמו כַּמַּיִם
זִהֵר גַּם הוּא לִשְׁפּוךְ לֵב כַּמַּיִם
חָפַר וּמָצָא בְּאֵרות מָיִם.
בְּצִדְקו חון חַשְׁרַת מָיִם.
זְכור טָעַן מַקְלו וְעָבַר יַרְדֵּן מַיִם
יִחַד לֵב וְגָל אֶבֶן מִפִּי בְאֵר מַיִם
כְּנֶאֱבַק לו שר בָּלוּל מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם
לָכֵן הִבְטַחְתּו הֱיות עִמּו בָּאֵשׁ וּבַמָּיִם.
בַּעֲבוּרו אַל תִּמְנַע מָיִם.
זְכור מָשׁוּי בְּתֵיבַת גּומֶא מִן הַמַּיִם
נָמוּ דָלה דָלָה וְהִשְׁקָה צאן מַיִם
סְגוּלֶיךָ עֵת צָמְאוּ לְמַּיִם
עַל הַסֶּלַע הָךְ וַיֵּצְאוּ מָיִם.
בְּצִדְקו חון חַשְׁרַת מָיִם.
זְכור פְּקִיד שָׁתות טובֵל חָמֵשׁ טְבִילות בַּמַּיִם
צועֶה וּמַרְחִיץ כַּפָּיו בְּקִדּוּשׁ מַיִם
קורֵא וּמַזֶּה טָהֳרַת מַיִם
רוּחַק מֵעַם פַּחַז כַּמָּיִם.
בַּעֲבוּרו אַל תִּמְנַע מָיִם.
זְכור שְׁנֵים עָשר שְׁבָטִים שֶׁהֶעֱבַרְתָּ בְּגִזְרַת מַיִם
שֶׁהִמְתַּקְתָּ לָמו מְרִירוּת מַיִם
תּולְדותָם נִשְׁפַּךְ דָּמָם עָלֶיךָ כַּמַּיִם
תֵּפֶן כִּי נַפְשֵׁנוּ אָפְפוּ מָיִם.
בְּצִדְקָם חון חַשְׁרַת מָיִם: