יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
מוצאי שבת פרשת חיי שרה.
בקריית ארבע היא חברון נאספו השבת רבבות יהודים.
גם אני הייתי שם פעם, לפני הרבה שנים. תלמיד תיכון מקבוץ דתי שנשלח להתחזק בישיבה גבוהה. הייתי עד ל"לייל הכלבים" ב 1976, ארוע שהקדים את האינתיפאדה הראשונה ביותר מעשור. לילה בו פרצו הישמעאלים תושבי המקום למערת המכפלה, טמאו וקרעו את ספרי התורה שהיו במקום. בתגובה לכך ירדו רכבים מקריית ארבע לעיר העתיקה וכול כלב משוטט שנראה ברחוב נורה בראשו.
מוצאי שבת פרשת חיי שרה.
ודווקא מפני שהייתי במקום הזה לפני שלושה ומחצה עשורים, כואב לי הלב היום כפליים על כך, שכול החוגגים היהודיים שנאספו שם השבת באו לחגוג את המוזכר בתחילת הפרשה, דהיינו: את קניין המערה ע"י אברהם עם מותה של שרה אמנו – ולא באו להזכיר את הפסוקים המסיימים את הפרשה, קרי: מותו של אברהם וקבורתו, במערת המכפלה.
מפני שלכבוד מותו של אברהם שולף, המספר המקראי את בנו המנודה מהנפטלין שהתגבב עליו בעקבות פרשת העקדה, מותה של שרה והחיפוש אחר השידוך ההולם ל"בן הכשר".
"ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו אל- מערת המכפלה. . . " גם אם הבן הצעיר כבר קודם לבכור, עדיין שניהם בחזקת בניו.
ישמעאל, מוחזר אלינו בכדי שיוכל לקבור את אביו, יחד עם אחיו החורג. לקבור אותו ולבכותו.
ולא רק בכדי לקבור את אביו מחזיר, המספר המקראי, את אדון ישמעאל, אלא בכדי לתת לנו, על קצה המזלג, משהו מהגנאולוגיה שלו ולבסוף – לקבור גם אותו בשיבה טובה ולחתום בפסוק: "על פני כול אחיו נפל".
לו רק היתה השבת הזו חגיגה משותפת של צאצאי שני האחים לזכרו של אביהם הקדמון – לא היה הפסוק האחרון של פרשה זו עשוי להדהד בצורה כול כך מאיימת.
מזדהה עם מה שכתבת ,יונדב ,היום כשקראנו אישי ואני את הפרשה אמרתי אותם הדברים, שמערת המכפלה קדושה בעצם קדושה לשני העמים ואברהם עצמו היה אב המון גויים
לו היינו משכילים לזכור שאנחנו מאב אחד.
אבל מסתבר היריבות הגנטית בעוכרנו
היריבות בין ישמעאל ליצחק בין עשיו ליעקוב
אנחנו משורשי נשמה שונים
עד שנשכיל ונפנים וניישם את יעודנו הרוחני לשמש אור לגויים, קרי, להיות דוגמא ומופת במעשינו ובהתנהגותנו
מסכימה בהחלט עם דבריך יהונדב,
שנאמרו תחילה בקבלת השבת ונכתבו גם כאן .
בני אברהם: ישמעאל ויצחק אחים הם
והמוצא מהאב המשותף מחייב
לשמור על שלום הבית וכבוד המשפחה.
אי אפשר להתכחש למוצא המשפחתי שמקורו
החל כאן באותה ארץ היסטורית/היסטרית..
ובשם פוליטיקה ופנטיות דתית
לחיות על החרב ולא על ענף הזית.
חנה ומיכל. תודה על התגובה. במחשבה שנייה, בעולם מתוקן, העצרת לזכרו של רבין היתה צריכה להתקיים דווקא שם – בעיר האבות בהשתתפות צאצאיהם של שני בניו של אברהם.
מסכימה איתך ,יהונדב ,אתה יודע איזו משמעות קבלית רוחנית יש למערת המכפלה היא השער לגן עדן עליון מקום התיקון המיזוג של בינה ומלכות
איזה עוצמה רוחנית אנרגטית יש למקום הזה שהוא שער העולמות
שלא לדבר על יעקב ועשו
שהיו תאומים מאותם הורים
ובכל זאת היריבות נותרה.
כנראה ריב אחים קשור
ל"משנאיך ומחריביך ממך יצאו"
בקשר לרעיון האוטופי הראוי לעמוד במבחן
של ערב זיכרון לרבין במערת המכפלה
בחברון עיר האבות, יתכן וזה היה מקרב
בין היהודים והערבים שוחרי השלום
המתונים, אך מה עם השוליים הקיצוניים?