יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
לקול מחיאות הכפיים
חַמִּים הוּא חֵיקָה שֶׁל אִמִּי
בָּעֲלִיָּה הַמִּתְפַּתֶּלֶת
לִירוּשָׁלַיִם
לְיַד מוֹשַׁב כִּסָּלוֹן
נִפְעָר חֹור בַּשָּׁמַים
וְיָרֵחַ חַם רוֹטֵט
הֵצִיץ מֵאֲחוֹרֵי
עָנָן
אֲנִי נוֹסֵעַ לְתוֹכֵךְ
דֻּבָּה גְּדוֹלָה
רוֹצֶה לִקְפֹּץ דַּרְכֵּךְ
אִשָּׁה זְקֵנָה
דֶּרֶךְ עִגּוּל הָאֵשׁ
לַצַּד הַשֵּׁנִי
לְקוֹל מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם
שֶׁל הַקָּהָל
מתוך: טנגו עם זקף קטן. הוצ' סצנה/עמדה, 1999
מחיאות הכפיים
וחיקה של אמא
מניעים ומגבירים
את הצורך באהבה .
התיאור של הירח החם
והדובה הגדולה הדו-משמעית,
רגיש ומתפתל גם במעלה הגרון
כמו בעליה המיוערת לירושלים.
תודה מיכל על התגובה ועל הביקור.