בננות - בלוגים / / הערה ראשונה מתוך חמש
יהונדב פרלמן
  • יהונדב פרלמן

    משורר ואיש תיאטרון.  יליד קבוצת יבנה 1960 תנועת הקיבוץ הדתי בוגר לימודי משחק בבית צבי תואר ראשון  בתיאטרון עיוני באוניברסיטה וגם תואר שני מורה לתיאטרון  לפרנסתי.   ספרי: * אלישבע כובשת את שער ברנדנבורג, עמדה, 1996. שירים. * טנגו עם זקף קטן, סצנה/עמדה, עורכת: תרזה בירון, 1999, שירים. * ריקוד השמיניות, ספריית הפועלים, מאיירת: הלה חבקין, עורכת: מירה מאיר, 2004  ספר לילדים. * על פי הדיבור, כרמל, עורך: רן יגיל, שירים 2007.

הערה ראשונה מתוך חמש

חמש הערות על פרק ג' ספר שמות


א.

עוֹד אֲנִי חָשׁ בְּחֹם הָאֵשׁ
באדמומית שפשתה בִּלְחָיַי
בִּלְשׁוֹנִי הגודשת אֶת בֵּית הַבְּלִיעָה
בַּקּוֹצִים הַדּוֹקְרִים אֶת כַּפּוֹת רַגְלַי הַיְּחֵפוֹת

נִלְקַחְתִּי מֵאַחר הַצֹּאן כְּדוד לְעָתִיד לָבוֹא
מָה יַגִּיד אַהֲרֹן מָה יֹאמַר יתְרו

הַבְטָחָה מְעֻרְפֶּלֶת נִתְּנָה לִי
מִפִּי גְּבוּרָה מגובבת בִּדְמוּת
חסְרַת גּוּף

מִי אָנֹכִי כִּי
אֶהְיֶה עִם פִּי
וּמוֹצָא שְׂפָתַי
מִי יִשְׁמֹר

16 תגובות

  1. יהונדב פרלמן

    בזמן הקרוב אפרסם כאן בבלוג את ארבעת ההערות המשלימות את מחזור השירים הזה שבא להתמודד עם שליחותו של האומן משה. המחזור פורסם בספרי השני "טנגו עם זקף קטן".

  2. יוסף עוזר

    יהונדב אני קורא את השיר כמו תפילה
    שחסרה לי.

    [אני חושב שהמילה יחפות" מפריעה למקצב.
    אפשר לקלוט את היחבות [ו' שרוקה] גם בלעדיה.

    • רות בלומרט

      יפה שהקפצת את דוד הצעיר, הקטן למשה הרועה. האחד נעים זמירות והאחר כבד פה…

      • רות,נכון. יתכן שמנהיגים יכולים להיות כדוד וכמשה
        נעימי זמירות או כבדי פה.
        כי ההנהגה אינה רק שירים או דיבורים…
        אלא מעשים והחלטות, וקיום הבטחות.
        הצניעות של משה המבוטאת בסיום השיר
        "מי אנוכי כי אהיה עם פי
        ומוצא שפתי מי ישמור"
        לא תזיק לכמה טוענים למנהיגות בישראל.
        השיר מבטא היטב  ספקות ולבטים של אדם
        המודע לעצמו,ולקושי הכרוך בשליחות.
        לא גבה ליבו למרות שנבחר למנהיג העם,
        והבטחות שניתנו לו.

  3. והיית לו לפה, ומוצא שפתיו שמרת יפה.

    עוד לפני בוא היהדות לעולם, כבר היה משה יהודי אמיתי שידע את נפש אחיו העוד-לא-יהודים. "מי אנכי", "מה אומר אליהם", "לא יאמינו לי".
    🙂
    (וגם בשירך: "מה יגיד אהרן, מה יאמר יתרו").

    חמש הערות והארה.

  4. חום האש של הסנה הבוער
    בערה בעצמותיו של משה כמו הכויה שגרמה לגמגום
    והניעה אותו למרות ספקנותו, לשליחות המיועדת.
    רועי צאן כשאול ודוד שנבחרו למנהיגים חשובים
    כסינדרלות אגדתיות שעלו לגדולה בארמונות מלכים.
    אך משה החל קודם כנסיך מאומץ בארמון מלך מצריים
    ואחר כך בברחו למדבר, הפך לרועה צאן כהכשרה
    להנהיג עם אספסוף בדרך חזרה לארץ המובטחת.
    אצלנו,מנהיגים עם רקע חקלאי היו כמו אצולה
    שנחשבה כמו גנרליות צה"לית כהכשרה להנהגה לאומית.
    רובם לא זכו לראות את פרי עמלם.
    כמו משה שנותר בהר נבו.ולא זכה להיכנס אל הארץ.

  5. גיורא פישר

    ליהונדב שלום
    ברגע שכתבת לנו שמדובר ב "אומן" משה , נתת לנו הנחיה לקרא את השיר כשיר ארס פואטי. אז נוצרת אנלוגיה בין הקדשת הנביא לבין תחושת המשורר שאש בוערת בעצמותיו.

    • השליחות הרוחנית של משורר כאומן לירי
      כשליחותם של המנהיגים משה ודוד
      ליצור יסודות לתרבות עברית מתחדשת.
      הפרשנות הארס-פואטית של גיורא בהחלט מעניינת.

© כל הזכויות שמורות ליהונדב פרלמן