יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
כשאת הולכת את חוזרת
כְּבָר מָתַחְתִּי לִכְבוֹדֵך
אֶת רִצְפַּת הַשַּׁיִשׁ
שֶׁל פָּנַי
כְּבָר מֵרַקְתִּי לִכְבוֹדֵך
אֶת הַוִּיטְרִינוֹת
בְּעֵינַי
כְּבָר קָבַעְתִּי מְזוּזָה
עַל דֶּלֶת חַיַּי
שֶׁתִּתְּנִי לִי נְשִׁיקָה
כְּשֶׁאַתְּ
הוֹלֶכֶת אַתְּ חוֹזֶרֶת
הויי יהונדב
שיר מקסים
מאוד אוהבת את הקצב
להתראות טובה
תודה טובה.
שיר יפה. הדובר יציב כמו בית, נכון לבואה ולצאתה של אהבתו. עדין.
תודה רות. כמה צריך לעבור בשביל היציבות הזו. . .
מקסים, ואני זוכר גם איך אורית הלחינה ושרה את זה באופן קצת אופראי. על הנייר, במחשב, באינטרנט, בספר בניגון – בכל מקום, תמיד מוקסם מן השיר הזה. רני.
רני. תודה תודה על כל התמיכה. גם אצלי השיר הזה קשור כבר בעבותות ללחן של אורית.
יהונדב, מסכים עם המגיבים לפניי.
יפה ומקסים.
אני הייתי מלחין את זה ב…מזרחית.
🙂
שחר מריו !
מזרחית ?
ואני הרי יקה. . .
אפשר להלחין את השיר,
גם בנעימה אידישאית או במקצב לדינו..
העיקר והמשמעותי הוא
שהאשה ההולכת תהיה האשה החוזרת.
ובכלל, הדימוי הנפלא של פנים כרצפת שיש מבריקה
והעיניים כחלונות ראווה-וירטינות
מייצבות את הבית על רצפתו וחלונותיו
לבית חלומות.
כשאת הולכת את חוזרת והשיר חוזר לתחילתו שכן בכל פרידה של אוהבים נזרע זרע געגוע למפגש חדש
תודה אהוד.
מקסים 🙂
ומסכימה עם שחרמריו לגבי ההלחנה במזרחית:
כש….את
הולכת את חוזרת (סלסול)
ניי ניי ניי
השיר יפה מאד בעיני
תודה גיורא. מאוד שמח שאתה מבקר אותי.
שיר מאד יפה
("כבר קבעתי מזוזה על דלת חיי"- מרגש!)
איריס, מסכימה איתך שהתאור יפה,
ושנחוצה מזוזה בדלת-החיים
שתהיה לאדם אחיזה רוחנית
בצאתו ובבואו לביתו.
הרבה תודה איריס. אני מבקר אותך בקביעות אבל לא תמיד מוצא מה להגיד. מאוד נהנה לראות את הציורים שלך ולהיות עד לחייך הסוערים כפי שהם משתקפים בבלוגך.
בדיוק שמעתי באוטובוס פיזמון שנשמע לי נורא, משהו על מישהי שכשהיא הולכת היא תמיד חוזרת.
ופתאם עשית לה תיקון– לשורה.
סבינה
גם מבחינתי השיר הזה הוא תיקון לכל מיני דברים . . .
שיר מקסים ,ואיזה דימויים!