הקיץ האחרון
כָּל לַיְלָה אַרְיוֹת עֲנָק טוֹרְפִים
גּוּרֵי עֲנַן
יָרֵחַ סוֹבֵב סְבִיב עַצְמוֹ לַמַעֲרַב
הַקַּיִץ גּוֹנֵחַ דַּרְכּוֹ לַסְתַיו
עִוֵּר מִשִּׂנְאָה
הַחֲצָבִים מְמָאֲנִים לַעֲלוֹת
בִּשְׂדֵרַת הַחוֹף
Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
line-height:115%;
font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif";}
אהבתי את השיר הקצר שמצליח להעלות רגשות עמוקים בדימויים מדויקים – טריפת הגורים, הירח שאינו מתקדם אלא סובב סביב עצמו, משפט נפלא: הקיץ שגונח דרכו לסתיו, עור משנאה, והחצבים הממאנים.
נפלא.
אני לא הצלחתי לכתוב שיר קצר אז כתבתי שיר ארוך…