כמו בובות קטיפה

היא עומדת בסנדלי היהלומים המזויפים, עם השיזוף המלאכותי ממכונת השיזוף, עם הטייטס השחורים ההדוקים והפנים המתוחות שלא מסתירות את הגיל, עומדת ושותה בצימאון את המחמאות שכל הנוכחים בחדר ההמתנה נותנים לכלב שלה, והוא באמת מקסים, אין מה לדבר, יפה ומתוק כמו שכלב פודל גזעי יכול להיות, אבל רואים עליה שלא סתם יש לה כלב כזה, יש לה כלב כזה כדי לקבל דרכו תשומת לב, יחס, התפעלות, אהבה.

למחרת אני שוב באה למרפאה, ושוב יש שם אישה כזאת, שוב עם פודל שעיר דומה, עם אותה תספורת מפונפנת, ושוב היא עומדת ומשתוקקת ליחס, אבל הפעם זאת אישה אחרת בסנדלי יהלומים אחרים ומיני שחור, אולי קצת יותר צעירה, מחכה שהמחמאות לכלב שלה ישטפו את אוזניה, ייתנו משמעות לחייה, לקיומה.

עוד אחת ועוד אחת הן נכנסות למרפאה, כולן צמאות להתייחסות אל הכלב שלהן. ולא רק במרפאה הווטרינרית, גם בגינה הציבורית, גם סתם ברחוב. הנה השכן שלי מלמטה, שבגיל חמישים פלוס, אחרי שיצא לפנסיה מוקדמת, קנה לעצמו כלב קטן. יותר מאשר שיאהב אותו וישעשע אותו, קנה את הברייה הקטנה כדי ללכת איתה ברחוב ולקבל מחמאות, כדי שמישהו ידבר איתו, יתייחס לקיומו, יתפעל מהכלב, ובכך כאילו התפעל ממנו, מן הבעלים.

יש לי כלב, משמע אני קיים. זה קצת כמו להיות בהיריון, כי אולי ידברו איתך, אולי יתייחסו אליך, לא תלך בודד ברחוב. את המחמאות שייתנו לכלב תאמץ מיד לעצמך, כאילו אותך שיבחו, ממך התפעלו, לך אמרו כמה אתה יפה, נבון, תוסס.

מבחוץ זה נראה פאתטי, מבפנים זה אולי כורח המציאות של האנשים הללו שלא מוצאים ביטחון בקיומם וזקוקים לאישור הזה לכלב שלהם. כמה הם צמאים להתפעלות של הבריות מן הכלב. ובכל פעם, למרות שאני מבינה את מה שמסתתר מאחורי הצורך הנפשי הזה, אני נדהמת מחדש.

זה הצורך הכוסס שממלא חללים ריקים, שגורם להרבה אנשים לקנות בעלי חיים גזעיים, להציג אותם בתערוכות, לקחת אותם לתחרויות, לזכות בגביעים, כאילו הכלב או החתול הוא הם עצמם. וכשהחיית המחמד מקבלת מחמאה ברור להם שהם-הם קיבלו את המחמאה, והם שותים אותה בצמא נוראי, כמו מישהו שגווע בצמא באמצע המדבר, כמו מישהו שבולע לתוכו חופנים חופנים של מזון, ברעב בלתי נשלט לתשומת לב ואהבה.

אלמלא הוביל הדבר לכל מיני ניצולים ציניים של חיות מחמד, זה היה נוגע ללב – הצורך האנושי הנואש הזה בתשומת לב. כשזו אינה ניתנת עוד, כי התבגרת, כי אינך בשר טרי עוד, כי עוברים לידך ברחוב כאילו את/ה אוויר, אתה משתמש בחיות כאילו היו בובות קטיפה, ודרכן תקבל את מבוקשך.