בננות - בלוגים / / שיגעון של חתול
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

שיגעון של חתול

לכבוד בואה של יעל צפריר לבלוגיה, אני מפרסמת את הרשימה שלי על ספרה, שפורסמה ב-NRG. הייתי אז מבקרת הספרים של נרג", וקיבלתי רק ספרי פרוזה. ופתאום נחת עליי הספר המשובח הזה, ואני התנפלתי על המציאה והצעתי לערוץ ירוק נושך טור על חתולים. כך שבעצם, אני חבה את טור החתולים שכתבתי השנה בנרג", שהיה בשבילי חגיגה גדולה, ליעל. היא לא יודעת כמובן, אבל בעקיפין ספרה עזר גם לי לכתוב על חתולים.

הנה ספר שכל בעלי וחובבי החתולים צריכים לקרוא. את" שיגעון של חתול" כתבה יעל צפריר (ידיעות ספרים), מומחית להתנהגות חתולים, שבאה לבתים של אנשים כדי ללמד אותם איך להסתדר עם חתול תעלול שעושה הרבה צרות. כל הטיפים המצוינים בספר הם מנסיונה הרב. אפילו אני מצאתי טיפים שאני לא מכירה. הרשימה פורסמה בירוק נושך NRG

האם בעלי חתולים הם טיפוסים שונים לגמרי מבעלי כלבים? נדמה שהסוגיה לא תיפתר לעולם, למרות שדשים בה מאז שחתולים וכלבים חדרו לחיינו ושיפרו אותם לבלי הכר.

   אבל דבר אחד אפשר להבין מהספר "שיגעון של חתול" והוא, שבעלי חתולים הם אנשים שלמרות אהבתם הרבה לחתוליהם, עלולים לזרוק אותם מהבית בגלל חוסר הבנה בסיסי. את כל זה באה לתקן יעל צפריר, אישה נחמדה שאוהבת חתולים משחר ילדותה, ובגלל הניסיון והאהבה הרבה לחתוליה הלכה ללמוד ייעוץ התנהגותי לחתולים. מאז היא נוסעת לבתים בכל רחבי הארץ, בודקת בשבע עיניים את הדינמיקה במשפחה, וחורצת דיני אנשים וחתולים.

 

  

אני למשל, אשמח לקבל סיוע עזרה ראשונה במקרה עבדה ומוטל, שני חתוליי שהופכים את המקלדת שלי לשז-לונג שלהם, בפרט כשאני כותבת רשימות לעיתון. עזרה בעניין הזה לא מצאתי – אולי בספרה הבא. אבל כן מצאתי שם ייעוץ מצוין לבעיות שכיחות שבהן נתקלים בעלי חתולים. למשל, מה תעשו כשהחתול עצבני וחוטף קריזות? מכירים את זה –  כשהחתול מסתתר מאחורי איזה רהיט, ובעוברך קופץ עליך ומביא לך ביס ברגל? ומה לגבי הסצינה המוכרת הבאה? חתולך מתערסל בזרועותיך כמו בודהה קטן, מגרגר כמו קומפרסור ישן ומגלגל עיניו בהנאה שמימית. ואז, לפתע פתאום, בלי הודעה מוקדמת, מתנפל לך על היד ומבצע עליה חרקירי. התינוק המתוק שלך הפך עורו והיה לאינקוויזיטור של היד המסכנה שלך.

    יש גם מקרים חמורים יותר, כאשר בני הבית ממש שוקלים לסלק חתול כי הוא הופך את חייהם לגיהינום, הורס רהיטים, משתין על מיטות ומתעלל באורחים מבוהלים. פעם שמעתי על חתול פרסי עבות שיער, שעשה קקי על הכרית של הוריו, יען כי העזו לעשות ממנו צחוק בעקבות תגלחת לא מוצלחת!

   לפי יעל צפריר, לכל הבעיות האלה יש פתרונות ממש קלי קלות. מניסיונה הרב, הבעיה שלנו היא שאנחנו מנסים להלביש על החתולים את התובנות האנושיות שלנו, שמעניינות את החתול כשלג דאשתקד. בעקבות ספרה, הבנתי למה החתולים שלי מסתכלים עלי לפעמים כאילו ירדתי מכוכב אחר. פעם, כשצרחתי על החתול שלי כי עשה פיפי בגלל שלא סירסתי אותו בזמן, הוא הביט בי כמו על משוגעת. מבחינתו מה הוא עשה? סך הכול סימן טריטוריה. ואני פירשתי זאת כאיזו טינה אישית כלפי. תתפלאו לדעת שיש אנשים שלא יודעים אפילו את הדבר הפשוט הבא: שסירוס מונע ריסוס. גם חתולים מסורסים עלולים לרסס, וגם כאן הסיבה איננה נקמנות בבעלים, אלא בעיות הגיוניות שניתן לפתור בדרכים ממש פשוטות.

   צפריר מביאה דוגמה לזוג צעיר שנורא אוהב ומפנק את החתולים שלו. הם קונים להם מכל טוב: מעדנים, את החול הכי משובח, ארגזי חול סגורים ויקרניים – הכול רק מהקרם-דה-לה-קרם. אלא מה? הם שמו את ארגז החול ליד צלחות האוכל והמים, ולכך לא יסכים שום חתול שפוי! חתולים, כידוע לכם, הם עם איסטניסי מאוד. אבל הזוג הצעיר והמלא בכוונות טובות לא ידע, ולכן סבל מהשתנות בכל חלקי הבית, עד כדי כך ששקלו להרים ידיים ולסלק את אהוביהם לרחוב. באה צפריר, ובמטה קסם בנוסח מרי פופינס הורתה להם לבצע את ההפרדה ההכרחית בין צרכים לאוכל, פלוס טיפ מדהים שאימצתי מיד לעצמי, והוא לנקות את אזורי ההשתנה באבקת "ביו", כי רק היא מעלימה את ריח השתן ובכך מונעת השתנה עקבית של החתול באותה הנקודה עצמה.

   בתור אימא מאמצת לשני חתולים זה 13 שנה, הצלחתי לעלות בכוחות עצמי על חלק מן הפתרונות שמציעה צפריר. הכול תלוי בהתבוננות וברגישות שלכם לחתול. אם תתחברו אליו ותקראו אותו נכון, יהיו חייכם יחד סוגים בשושנים. אבל יש אנשים שבגלל שהם עסוקים מדי, עייפים, לא קשובים או סתם לא רגישים, לא מצליחים לקרוא את החתול מתוך ההוויה שלו, ומנסים להלביש עליו פתרונות אנושיים. לאנשים כאלה הספר ממש יציל את החיים, ביחסיהם הדו-משמעיים עם התינוק הפרוותי על ארבע, שמביא יותר נחת ואושר מאשר כעס ותסכול. הכול תלוי, כמובן, באיך שמתנהגים עם הנסיך הקטן. על פי צפריר, חתול הוא לא באמת נסיך קטן. פשוט צריך להבין את ההתנהגות החתולית ולנהוג בהתאם, והעריץ הקטן הופך בהינף יד לטיפוס שאנטי-באנטי שהכי קל להסתדר איתו.

   מה בכל זאת חסר לי בספר? אני שומעת רבות ממשפחות עם תינוקות וילדים קטנים, ששוקלים להעיף או שממש מעיפים את החתול החוצה. לא מעט חתולים נזרקים בגלל שהילד מושך להם בזנב, והם חוטפים את החלסטרה ומחטיפים לו בחזרה. רצוי להקדיש ספר שלם לבעיות התנהגות של חתולים, כאשר מגיע תינוק חדש הביתה ומבטל את מעמדם כתינוקל"ה של המשפחה. אם יותר משפחות ידעו מה לעשות ואיך להתנהג עם הפרינסס הקטן, אולי ייזרקו פחות חתולים לרחוב.

 

3 תגובות

  1. יעלי היקרה
    אני מעריכה את היוזמה שלך להגן את החייה שאת אוהבת יותר מכל, החתול.

  2. מרדכי גלדמן

    מכיוון שהפוסטים על חתולים מתרבים והולכים אהיה לשם שינוי טרנדי, ובמהרה אוסיף את שלי.

  3. מירי פליישר

    נהניתי מהטכסט הכתוב בהומור יעל ישראל טיפוסי שתחילת המשפט אף פעם לא מבטיחה את סופו המפתיע.ועל חתולים…יש אין סוף תובנות ,כל רגע של התבוננות. שונים מאיתנו ועם זאת לפעמים אנחנו מבינים אותם וגם הם-לא יצא לך לראות את החתול מבתובן בך מנסה להבין למה את מתכוונת? שיח חרשים מתאמצים.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל