יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".
מי ימנה חמודותיו של חתול
בטנו הרכה
לחיו הקטיפתית
שפמו הזע חרש בלילות
לאתר לטאה משרכת דרכיה
ניע זנב בתנועה מילימטרית
או עיקול הגב כגמל
מתיחת הגוו קדימה
בהשתחוויה דמיונית
או שמא זה רק חילוץ עצמות
כשל יוגיסט מיומן
מה ישווה לשכיבת החתול על גבו
חושף בטן נפולה, כפותיו
כה רכות, רפות
באוויר
נרפה וענוג כמו תינוק יונק
מי ימנה סגולותיו של חתול
כפותיו לואטות על מרצפות חימר
שנתו סתורה כי חלם על קיפוד בן יומו
או על זנב קרוקודיל
מה ישווה לנמר הזעיר המשייף כפותיו על חזי
מתוך שירי "מחזור חיי חתול"
כל הזכויות שמורות למחברת
וזוהי תחילתו של ספר ההגדה של יעל ישראל על נפלאות החתול. 10 מי יודע ו..אחד אלוהינו אלוהינו.
לא בלוגוספיירה,חתולוספיירה.
מירושקה, את גדולה. אני מסבה את שם הבלוגחים לחתולספירה. נשיקות לחתולה שלך, מיסיס אלוהים.
מבינה לגמרי. אני פשוט מאוהבת בחיה הזו. לגמרי נמר קטן…
בהחלט נמר. ותמיד בא לי לצרוח כמו הזמרת ההיא: אני מאוהבתתתתת!!!!!!!
יעלה יקרה
אז מה דעתך שלאדון סיון יהיה חתול בחנות שלו, וסוף סוף אוכל לקרוא עליו. אני הרי מת עליו לחלוטין,והנזר של ישוע לא עוזב אותי כבר כמה ימים…
שלך, יוסי וקסמן
אוי יוסי יוסי, מתוק שלי, ברומן המשפחתי ההוא שסיפרתי לך, ההוא שהפסקתי לכתוב אבל חייבת לחזור אליו, יש הרבה יותר מחתול אחד. וכמה גברות זקנות עם חתולים יש שם.
אבל אדון סיון עם חתול בחנות, זה הרעיון הכי גאוני. אתה מרגש אותי. תודה.
נפלא. פרר
תודה לי, מתוקה. בהחלט פררררר וגררררר, ונשיקות גם לחתולביץ" שלך.
שנתו סתורה כי חלם על קיפוד בן יומו. אוי! ברכיי כחמאה חבוצה!
היי קיטי קיטי, את צודקת לגמרי. הדימוי שלך נפלא. אני רואה את שני נמריי הזעירים, ומעיי רוחפות וברכיי כמחאה רבוצה ואני מתעלפת מרוב אהבה.
איזה שיר מקסים, יעל. אוי, התענגעתי. הולכת לחבק את החתולה שלי.
וואו. אני כל כך מעריכה דיוק בכתיבה. מעולם לא קראתי תיאור כל כך מדויק, מתוק וממזרי – כמו בעל החיים המדובר עצמו. היה לי חתול בירושלים, והיום הוא גר אצל הוריי ביחידת דיור במושב. לבד. לפעמים מזמין חברה אבל אוהב את הלבד שלו בדרך כלל. סיפור אמיתי! ארוך אבל אמיתי.
תודה מיכל ושירי.