
צה"ל בגבול לבנון ערב הכניסה למלחמה
ערב לפני מלחמה
מוקדש לבן-ציון בן-משה
יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ עָצוּר לְבַדּוֹ מִפְּנֵי אוֹרוֹת פִּתְאוֹם
בְּקֹטֶב הַשָּׁמַיִם, נַהֲמַת מְנוֹעִים חוֹתֶרֶת בַּכְּתָלִים
וְחוֹזֶרֶת בַּעֲרוּצֵי הַסְּדָקִים בְּאֶצְבָּעוֹת קָרוֹת
וּמְמַשֶּׁשֶׁת בַּחשֶׁךְ וּבַבַּיִת שֶׁאֵינוֹ מָשׁ.
אֲבָל הַהַמְתָּנָה,
מַה הִיא נוֹתֶנֶת?
כָּל עוֹד בָּאוֹר עוֹד
עוֹר הַמֶּצַח מָתוּחַ,
וּמָתוּחַ בַּחֲרָדַת הַלֵּב הַמִּתְכַּוֶּצֶת
וְצִנַּת הַשִּׁדְרָה, מְחַכֶּה
יוֹשֵׁב בְּדַל אַמּוֹת
מוֹדֶה וְעָזוּב וּמְרֻחָם
בְּפָנִים חֲתוּמוֹת לְעַצְמוֹ פְּנִימָה.
לִפְנֵי הָרַעַשׁ שָׁעות מְרֻבּוֹת
פְּנִימָה צוֹנְחוֹת מִצֵּל קוֹרָתוֹ
כְּנוֹצוֹת בַּאֲוִיר נֵכָר
עַל יְצוּעֵי מִטָּתוֹ הַמְרֻבַּעַת
לְמַלֵּא עֵינַיִם בְּאוֹר אֲפַרְפָּר
וְאָזְנַיִם בְּעִמְעוּם – וּכְשֶׁהֵן
מַמְרִיאוֹת בַּבֹּקֶר לָעוּף,
יוֹנִים טְהוֹרוֹת
מֵאַרְבָּע כַּנְפוֹת הַבַּית,
הֵן
פּוֹגְשׁוֹת בָּאִישׁ הַכָּפוּף לְתֻמּוֹ בְּדַרְכּוֹ
בַּעֲלוֹתוֹ מִשְׂדֵה גָּדִישׁ
מְנָחוֹת לְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ
בְּטֶרֶם נְגִיעַת סוּפָה.
וְהֵן תּוֹעוֹת בִּנְתִיבָן הַלֹּא־יָדוּעַ,
נֶהְפָּכוֹת לְעֵיטִים סְמוּרֵי נוֹצָה וְטֹפֶר.
עִמָּן יָקוּם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה לִנְסֹעַ עִם
גָּלוּת הָעוֹפוֹת וְנַהֲמַת מְנוֹעִים מֵאֹפֶל
לְהִמָּלֵט בַּאֲוִיר נֵכָר אֶל גְּבוּל
הַקּוֹל.
נֶחָמָה לֹא תִּהְיֶה לָנוּ בַּכֹּל,
גַּם לֹא תּוֹחֶלֶת.
בְּיָמִים קָשִׁים תַּמְשִׁיךְ לְהַחֲשִׁיךְ בָּנוּ
חֲרָטָה מְיֻסֶרֶת, וּבִידִידֵינוּ, וְתִפְשֶׁה
כַּחֲרָדָה בְּמַחְתֶּרֶת בָּתֵּינוּ –
וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא?
וְלֹא בְּטוֹבָתֵנוּ
נִשָּׂא מִנְחָה לָעֵיטִים הַחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה
אֶל אֲדָנֵי חַלּוֹנֵינוּ.
אֲבָל הַהַמְתָּנָה,
מַה הִיא נוֹתֶנֶת?
4.6.82
ערב אחרי מלחמה
רֵיחַ שְׂרֵפָה רֵיחַ שְׂרָף אֳרָנִים
רֵיחַ זָרוּת הַנּוֹף שֶׁבַּמִּשְׁקֶפֶת
מַבְעִירִים אֵשׁ הָרִים כְּהָרִים
בְּחֵיק הָאוֹר וּבְחֻמּוֹ מְנַהֵל הַחשֶׁךְ
מִלְחָמָה לֵילִית עִם דִּמְדּוּמֵי עָשָׁן
בַּנְּחִירַיִם וּבַחֵיךְ.
הַנִּדּוֹן לְחַיִּים טוֹעֵם בִּבְדַל סִיגָרִיָּה
פֶּחָם וְגַחְלִילִית.
1982

כוחות צה"ל מתקדמים בלבנון
עֵט לָעֵת יליד תל-אביב, 1940. משורר, מסאי, מתרגם. בעל עבר טכנולוגי.
היי גיורא
נוגע…
מרטיט את הלב…
הצלום והשיר ביחד עושה את זה מוחשי, ופיוטי
להתראות טובה
כמה עצוב. וזה לא ישתנה. למי הוקדש השיר הראשון?