מהגרים
ללוי יצחק הירושלמי
אֶחָד אֶחָד הֵם מְהַגְּרִים אֶל
אֶרֶץ הַצֵּל. אוּלַי כְּדֵי לִמְצֹא
מִקְלָט מִפְּנֵי עֱנוּת הַגּוּף, אוּלַי
הָאוֹר הָיָה חָזָק מִדַּי לְעֵינֵיהֶם
הַעֲיֵפוֹת. עַכְשָׁו נוֹסַפְתָּ גַּם
אַתָּה עֲלֵיהֶם, רֵעִי כְּאָח לִי.
דּוֹמֶה, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִבְדֹּק
אֶת נְיָרוֹתַי שֶׁלִּי.
גבריאלה
עִם כָּל הָרָצוֹן הַטּוֹב אֵלוּ עֲרֻבּוֹת
אֶפְשָׁר לָתֵּת לַתִּינוֹקֶת שֶׁעַתָּה זֶה
הֵגִיחָה מִמִּקְלַט הָרֶחֶם, מְכֻסָּה בְּדַם
הַשִּׁלְיָה וּבְמַכְאוֹבֵי אִמָּהּ, אֶל הָעוֹלָם
הַמַּמָּשִׁי? לֹא מְאוּמָה. אֲבָל גַּבְרִיאֵלָה,
נֶכְדַת־לִבִּי הַפְּעוּטָה, שֶׁכְּבָר לוֹפֶתֶת
גַּם אֶצְבָּע זָרָה בְּהֶחְלֵטִיּוּת מוֹפְתִית,
לְמַעְנֵךְ אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַאֲמִין שֶׁהָאַדִּיר
בִּשְׂרָפֵי עֶלְיוֹן אָכֵן יִפְרֹשׂ עָלַיִךְ אֶת
חֻפַּת שְׁלוֹמוֹ לֹא רַק בְּגִין הַקָּמֵעַ שֶׁל
שִׁמְכֶם הַמְשֻׁתָּף אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁפִּיךְ הַזָּעִיר
יוֹנֵק בִּמְתִיקוּת כָּזֹאת אֶת חֲלֵב אִמֵּךְ
וּבְפָקְחֵךְ אֶת עֵינַיִךְ מִתְּנוּמָתֵךְ הָאֱנוֹשִׁית
הִבְחַנְתִּי בָּהֶן – אוֹ כָּךְ הָיָה נִדְמֶה לִי –
בְּהִשְׁתַּקְּפוּתוֹ שֶׁל אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים.
אוהב מאוד את השירים הקסומים האלה, גיורא
איזה יופי השיר גבריאלה. אהבתי.
השיר גבריאלה מסתיים בתאור חוויה מוכרת ומדהימה — המבט הנוקב של התינוק שגורם לנו להתקשר אליו לתמיד.
זו הכתובת לתכתובת.שלח לי אישור לכתובת זו,ואשלח לך,וחוזר חלילה עד אין קץ.בינותיים אני קורא בשירי סילביה פלאת בהדפסה שהואלת להביא לי.
אללי,הכתובת אינה מופיעה בגוף הטקסט,אז
lizard46@gmail.com
מעניינת הבחירה שלך בשירים: לידה, בה אור שבעת הימים משמש לתקוה לעומת מוות, שבו מוצאים מקלט מפני האור (הזה?)
נעמה
לנעמה,
כן, אני מנסה לשוות לבלוג רצף פנימי כלשהו, דבר-מה שיש בו היגיון ספרותי מתמשך.
מכיוון שלימדתי את עצמי בשיטוטי בבלוגים, צריך להיזהר מקיטוע (שהוא תכונתו הנפסדת של האינטרנט), וכמובן מפטפוט.
כל מטרתי היא להציג, במידת האפשר, ספרות במיטבה.
גיורא תבורך על הכנסת האורחים הזו ואנא מסור למשה ששני השירים נהדרים בעיני. הראשון ממש מצמרר.
משה, תודה שהבאת. במיוחד אהבתי את מהגרים. ארץ הצל צובטת ומפחידה. מתישהו אצטרך לבדוק גם את ניירותי שלי.
התכוונתי – גיורא תודה שהבאת. והגבתי למשה דור:)