חנה טואג סופרת
המלך בשדה
משל לחודש אלול
משל שאני מאוד אוהבת ומביאה אותו כלשונו מאתר חב"ד ואני מוסיפה אליו שיר שכתבתי בהשראתו ופירסמתיו בעבר ואף זכה להשתתף בתערוכת יצירות בנושא התפילה בבית הסופר 2009
"היה היה מלך גדול וחכם, שממשלתו היתה פרושה על מדינה רחבת ידים. הוא היה מלך טוב, מסור לאזרחי מדינתו ודאג תמיד להיטיב את חייהם ולגרום להם אושר.
מלך זה פרסם פעם כרוז בו נאמר, כי כל אזרח שיש לו בקשה כלשהי רשאי לבוא אליו לארמונו בכל עת שירצה.
אולם האזרחים לא הרבו לבוא לארמון והמלך התפלא על כך מאד. לאחר מכן הבין כי, עם כל ההקלות, עדיין לא כל כך קל לבני העם הפשוט להגיע אליו. מלבד זאת, הרי רוב העם גרים מחוץ לעיר הבירה וקשה להם להגיע לארמון ולשטוח בפני המלך את בקשותיהם.
בהתחשב בכך, החליט המלך ל צאת אל העם. בלווית שריו ועבדיו, הוא יצא למסע על פני המדינה. הם ביקרו בכל עיר וכפר ושמעו את בקשות העם ומאוויו.
בכל מקום ומקום לשם הגיעה פמלית המלך, קיבל אותם העם בתרועת שמחה, כל מי שרצה, יכול היה לבוא לפני המלך, שהיה ידידותי מאד. לזה ויתר על מסים, לשני העניק מתנה נאה ואת האחרים שאל על שלומם ושלום משפחותיהם.
מאז נהג המלך לעשות כן מידי שנה בשנה. למשך ארבעים יום נטש את ארמונו ויצא אל העם, אזרחי ממלכתו. כולם ידעו שבימים אלה אפשר להשיג אצל המלך הכל. צריך רק לגשת אליו ולהגיש את הבקשה.
ארבעים הימים שבין ראש-חודש אלול ועד אחרי יום הכפורים, הם הם הימים המתאימים ביותר בהם יכול יהודי להגיע אל מלך-מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, שהוא אבינו שבשמים.
פרק זמן זה נקבע על ידו כימי תשובה והתקרבות אליו. הבה ננצל את הזמן!"
השדה מסמל את שדה החיים, י"ג מידותיו של האל מאירות לנו באור חזק בימי חסד ורחמים אלה ואם רק נפתח לו פתחה של מחט יפתח לנו פתחו של אולם ,הוא נגיש וקשוב תמיד אך בימים אלה יותר ,הוא נמצא בינינו ואם נתקרב אליו מעט יתקרב שבעתיים אלינו
ונתחיל בבית פנימה בינינו לבין עצמנו ובין עצמנו לבין זולתנו.
לפי הקבלה הזמן אינו ליניארי ושנה היא פרק הזמן של התיקון מההכנה לתיקון הלב ביום הכיפורים עד לגמר תיקון בפורים לפי הקבלה החגים מעבר לחשיבותם בזמן הגשמי הן תחנות רוחניות ובחינות באדם עצמו
הזמן הגשמי מאפשר לנו את ההתמודדות ואתגר היגיעה
שנזכה לקצר את הזמנים ולממש את הביחד שעליו כל התורה עומדת – ואהבת לרעך כמוך
שבת המלכה לכולנו וחודש אלול רחום וחנון
הנה השיר:
הַהוֹלֵךְ בַּשָׂׂדֶה
הוֹ אֱלוֹהֵי אֶלוּל
הַהוֹלֵךְ
בַּשָּׂדֶה
תֵּן לִבְּךָ
לַחַמָּנִיּוֹת עֲרוּפוֹת
הָאוֹר
בְּזִרְמֵי הַשָּׁרָב
לַתְּלָמִים הַסְּדוּקִים
בִּשְׁקִיקַת
שְׂפָתַיִם
לַשֶּׁלֶף שֶׁעוֹד רוֹטֵט
אֶת אֵימַת
הַמַּגָּל
אָנָּא
חַבֵּש לְעַצְבוּתָם
בְּטֶרֶם
חוֹרֶף
התגעגעתי למלך הזה. סופסוף הוא קרוב ויש לי המון מה לבקש ממנו. איזה מזל שהוא יצא לשדה סופסוף.
המשל יפה וגם השיר שלך, כל כך עדין ומלא רחמים לכל חי. הוא עשה לי חשק להתפלל לא רק לעצמי אלא לכל הסובל והרועד סביבי.
תודה, חנה'לה.
תתפללי יקירה התפילה היא שיח הלב בתוך הלב
התפללי אליו בשיריך באלה הנכתבים על הדף ובאלה שבלב הוא הרי בתוכך כשאת חשה אהבה לעצמך לזולתך
האדם הוא עולם קטן הכל כלולו בו עליונים ותחתונים ואת הבורא הוא מגלה בתוכו רק בתוכו
התפללי
חנה השיר נפלא
האם את כותבת עוד שירים?
ממש אהבתי
תודה דוד על קריאתך ותודה על הביקור כותבת מדי פעם שירה לא מתיימרת ,תוכל למצוא אצלי בארכיון
חנה, גם האל, אם אפשר לקרוא כך לתודעת הכל, הוא בחינה בתוך האני.
ומעניין שלמרות כל היהדות, השיר שלך יצא שיר פגאני לגמרי. מה שמזכיר לי את "חזון נביא האשרה" של טשרניחובסקי.
פגאני?!
אני מאמינה אמיר שהאלוקות נמצאת בכל מקום בטבע אפילו בזבוב קטן על הקיר, אבל כדי להבחין בזאת האדם צריך לגלות אותו בלבו איני מאמינה באשרה כאל ולא בעשתורת חלילה אני רק חושבת שהאלוקות נמצאת בהם ובכל בריה בטבע ואלמלא הוא המהווה אותם יום יום הם היו מתאיינים הוא הורא אותנו ואותם מחדש יש מאין
ובכלל כבר כתבתי פעם בבלוג שלי באחד הפוסטים שהטבע זה אלוהים בגימטריה
האלוקות כאחדות הניגודים אין בה רע וטוב אפילו הסיטרא אחרא פועלת מרשותו וברשותו, הוא אחדות הריבויים וכן אני מזדהה עם התפיסה הפנתאיסטית שהאלוקות נמצאת בכל וכך גם הקבלה והחסידות רואה את זה
הכל אלוקות
חנה, יש הבדל בין "מהווה אותם" לבין "הווה בהם". האם האל הוא בורא שמחוץ לעולם? האם הוא זהה ליש עצמו? האם היש מצוי בתוכו?
מה שאמרת על האלוהות יכול לומר גם הינדו אדוק. כבר תאלס אמר "הכל מלא אלים", ואת DEUS SIVE NATURA (אלוהים כלומר הטבע) שאב שפינוזה מן הסטואים. ישוע בבשורה על פי תומא אומר ברוח זו: "גולו אבן ותמצאוני, גלפו בול עץ ושם אני"
אבל הפנתיאיזם נתפס ביהדות ככפירה. אבן גבירול הגיע בכתר מלכות עד פאנאנתיאיזם (הטבע בתוך האלוהות) ומי שפוסע פסיעה אחת מעבר לזה עובר את הגדר.
אגב גימטריה היא משחק יווני חמוד, ולפעמים באמת אפשר להביע דרכו רעיונות מעניינים, ואשר לטשרניחובסקי, קראי את שירו.
מהווה אותם אמיר והווה בהם בו זמנית נכון גם ההינדו האדוק מאמין בזה ויש הרבה צדדים דומים בין החסידות לבודהיזם (תירגלתי כשנתיים מדיטציה בודהיסטית וכשבמקביל למדתי חסידות ועודני)
אבל ההבדל הוא בקיום תורה ומצוות שהיהודי מצווה בהן שכן ירצה או לא ירצה מבחינה רוחנית הד.נ.א הרוחני שלו שונה זה מוזכר בתניא ובזוהר וקשה בבלוג להרחיב ואני חושבת שלשפינוזה כבר סלחו כשהתבגרו קצת
את שירו של טשרניחוסקי איני מכירה אף שלימדתי אחדים משיריו ביניהם את לנוכח פסל אפולו
ובאשר לדמיון בין השירים לא יודעת
אולי באחד מגילגוליו העתיקים הוא היה כהן במקדשה של אותה אשרה(אשריה)
ואני הייתי יוצקת מים על רגליו:))
שבת יפה לכולנו -ערבי, מוסלמי, בודהיסטי
ונוצרי
אני מצביעה אהבה
מי מצטרף?
אין עוד מלבדו!
ונזכרתי בעוד משהו באמצע הבישול לשבת 🙂
שפינוזה לא הי שונה בתפיסתו מתפיסת החסידות והקבלה החרם נגדו בקרב החוגים היהודים היה בשל חילוניותו ויחסו הרציונליסטי משהו למצוות ולמיתוסים התנכיים
גם את החסידות רדפו המתנגדים כי הקדימה את זמנה ופתחה את הלימוד הדתיהאליטיסטי גם לפשוטי העם
גם רמח"ל הגדול מבשר הספרות החדשה נרדף על ידי המיינסטרים הדתי כי היה חדשן ושונה ואחרי מותו אפילו הגרא והחסידות דבקו במשנתו
גם הא"רי הקדוש לא התקבל בצפת הקבלית של קורדברו בזרועות פתוחות
ככה זה את השונה רדפו
ואני אוהבת את הפתיחות הזאת בתפיסת האלוקות בחסידות ובקבלה המבינות את הדינמיקה של הנפש
אגב מקובלים רבים נרדפו בשל עיסוקם בקבלה במיוחד במגזרים הפאנטיים
אולי בגלל הפחד ממשיחיות השקר של שבתאי צבי(כך עשו גם לרמח"ל רבני איטליה במאה ה17)
זהו אין לי כוח לכתוב
רצה להקדיח קדירות:)))
חנה, הוא היה שונה מהם מאוד.
הוא טען שאין אל מחוץ לעולם ושהוא לא פרסונלי אלא האל זהה עם הטבע, ואין שום משמעות לאל הפועל בהיסטוריה (כמו שכל הדתות המונותיאיסטיות האמינו).
כמו הסטואים הוא גם שלל את השניות של הגוף והנפש, האדם והאל, העולם הזה והעולם הבא וכו'. לשיטתו מה שקיים באמת הוא רק אינסוף מוחלט, והעולם הוא בעצם אשליה.
בחסידות ובקבלה יש לכל היותר פאנאנתיאיזם, אך לא פאנתיאיזם. רחוק מזה. יש אל פרסונלי, השגחה פרטית, גוף ונפש, עולם הזה והבא וכו'.
גם לפי הקבלה העולם הזה הוא העולם המדומה, והאני שלנו הוא האני הכוזב הרוצה לקבל רק למען עצמורק כילמד לסגל לעצמו תכונת ההשפעה יגלה את האדם שבו-ניצוץ אלוקה- אדמה לעליון
והוא באמת אין סוף, אין סוף ברוך הוא כך הוא מכונה בזוהר ובתניא
כי בטרם נבראו הנבראים ונברא העולם היה אינסוף ממלא את כל החלל כולו עד שצמצם עצמו בנקודה אמצעית והזליף את האור האינסופי שלו טיפין טיפין בצורה של קו דקיק וברא העולמות(לפי האר"י)
יש יסודות משותפים בכל זאת לשפינוזה לקבלה והחסידות
חנה, גם אם לא ביקשת את השיר הזה מהמלך, שיר שכזה הוא נתן לך גם בלי שתבקשי. מתת חינם לראויים ביותר.
תודה ענת יקרה
הכל ממנו ובו הוא
רק שתפקחנה עינינו לראות , רק שיהיה בנו הכוח להרים את עצמנו מהתהומות ולהאחז בידיעה הזאת באותם רגעים חשוכים מחושך
שתהיה ידיעה זו מלבר ומלגו אמן
שבת המלכה
יפה הסיפור וכמו החגים, עושה חשק להאמין. ואם שירך הוא בהשראתו – דיינו.
שבת שלום חנה יקרה.
אגב, אמי קראה בעקבותיי את 'לאורה' וגם היא, כמוני, לא מפסיקה להלל.
תוה רקפתי המקסימה את ספרך אעביר לאורה שלנו
לאט לאט רקפתי המדריך מגיע כשהתלמיד מוכן ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ
העיקר שתדעי שהאמונה לא בורחת היא ממתינה וטוב שהיא שנותרה מתוך תיבת פנדורה (אני מזהה תקוה עם אמונה)
איך אומרת לאה גולדברג בשירה
בלי אמונה איך אפשר להתעורר בבקר
שבת יפה לך
ושנת לימודים פוריה ומוצלחת
הלוואי ו"המלך" יקשיב לתפילות שלנו..כל כך יפה התפילת בקשה שלך, חנה.
אהבתי את "לַשֶּׁלֶף שֶׁעוֹד רוֹטֵט
אֶת אֵימַת
הַמַּגָּל"
תודה תמי יקרה את רואה סוף סוף נקלטה התגובה בתקווה שתקלט גם הבקשה שבת טובה לך
שבת שלום חנה
תענוג לקרא את הדיון בינך ובין אמיר.
את יודעת בצד של מי אני נמצא -:)
את השיר היפה אני זוכר טוב מאד, וגם כאן יש תוספת של סמיילי-:)
ובקשר לספור היפה והנמשל:
אשרי המאמין, ואני אומר את זה בלי שום טיפה של ציניות.
גיורא
היי גיורא היקר, בטח שאני יודעת :)ולגבי השיר הרי כשכתבתיו לראשונה עזרת לי בענין השלף והארת את עיני לגבי טעות חקלאית ,בורה שכמותי ,ועל כך תבורך
והשיח עם אמיר מתמשך עוד מהפוסט הקודם שלו על הביחד
תענוג לשוחח אתו וכבוד הוא לי ,חכמתו מאתגרת
שבת יפה מאוד
הי חנה יקרה.
אתחיל מהשיר שלך שממש אהבתי –
השילוב בין טבע ואמונה שקוף מבחינתי.
לגבי המשל – פחות עושה לי את זה, לא שהוא לא חביב ונעים,
אבל אני לגמרי לא מאמינה בזה שאנשים יקבלו בדיוק את מה שהם רוצים אם יתחננו ויתפללו לאלוהים,
גם הדת היהודית לא אומרת כך,
והמשל מדבר על לבקש מהמלך ולקבל ממנו בדיוק את מה שביקשו.
כל מהות התיקון מבוססת על רצון הבורא,
האדם יכול להתפלל ולהתקרב אל עצמו (אלוהיו), אבל הוא יקבל את מה שמתאים לו, ולאו דווקא את מה שהוא רוצה,
לכן מבחינתי משלים כאלו מטעים את מי שלא מכיר.
אבל כמשל וכאגדה זה נחמד.
אני התאהבתי ב"מעשה באבידת בת מלך" –
המעשה ההוא של רבי נחמן מדבר אליי בכל מילה ואות מתוכו.
תודה לך על המקום שאת מציעה לדון בנושאים האלו,
ושבת שלום לך !!
תודה רונית יקרה, אולי תציגי את "מעשה באבידת בת המלך" של רבי נחמן בבלוגך עם הארות שלך, זה יכול להיות נחמד
וצודקת, לא נוכל לקבל בלי השתדלות מצידנו , תמיד פניה כזאת יכולה להקל מעט את עול הקשיים מעלינו ,אם משתדלים שהרי נאמר: פתחו לי פתחו של מחט ואפתח לכם פתחו של אולם
אנו יכולים לבקש ממנו שיראה את הדרך הנכונה, שיתקן אותנו, כי אנו חסרים
העלאת חסרון ,היא תפילת העני כי יעטוף המבקש ששערי החסד יפתחו בפניו ,והיות והימים האלה טעונים אנרגיה חזקה של חסד הם יכולים להמתיק את הדינים ,אם נתפלל מעומק לבנו ונבקש תיקון ,שכן אין לנו על מי לסמוך בנושא זה , אלא על אבינו שבשמיים כמובן שעם השתדלות מצדנו.
מצד אחד "אם אין אני לי מי לי"בהשתדלות ו"אין עוד מלבדו" בחסדים
שבת המלכה לך
קיימת תחושה קשה של קץ וסופנות ובתוכה קריאה נואשת ופסימית, היינו, מכאן, ההתרוממות וההתחדשות יהיו בבחינת נס ולא מחזור חיים צפוי בטבע. השיר שלך, חנה, הוליך אותי למחוזות אחרים. בני נמצא כעת עם משלחת תלמידים בפולין, וכך זה מהדהד לי.
היי לבנה יקירה מהמקום הכי נמוך יבוא הצורך לשינוי ואני חשה שיש באוויר סוג של התעוררות וציפיה לשינוי ,ובאשר לשיר את הצעת לי בזמנו לשלוח אותו לתערוכה בבית הסופר ועשיתי כדבריך
האמת שהוא מהווה טריגר לדבר על חודש אלול החשוב
ובנך שיחזור הביתה בשלום
תראי שיהיו ימים יותר טובים
שבת טובה
ונכון השלף הזוכר את אימת המגל מהדהד את ענין השואה
הי חנה,
מזמן רציתי לכתוב אצלך, הן על הפתיחות שלך לכל אדם, והן על התעקשותך על הדיוק שאליו מבקש התיאור הסיפרותי והפואטי להגיע.
יכלתי לשקוע בפולמוס פילוסופי, כזה או אחר, על זרמים ביהדות, ובכל אופן אומר לך הסיפור שלך וגם השיר מדברים אלי בצורה נוגעת ללב. המלכנו אדונים והם בגדו בנו, לקחו לעצמם תאוות שררה, משפט חורץ, תאוות בצע והתנשאות והתרחקות מדבר העם עצמו. כך כמשל, וכך במציאות, השחתת המידות, חנופה ותאוות פרסום זרים הם לי, ולכן מצאתי במלך שלך זה מן המשל את אשר חיפשנו כעם, וכעמים אחרים – מלך שיהיה קרוב אל העם, ילך בתוכו ולא מטעמי יחצנות כאלה ואחרים, יאזין לעם וינסה לתת לו רוב חסד.
וכי דברנו על משהו אבסולוטי? לא, אלא צורת חיים מרווחת יותר ואוזן קשבת אמיתית. לא וועדה כזו או אחרת, לא השהיית זמן כזו או אחרת ולא גניבת דעת – אלא את טובת הכלל. טובת הכלל היא מושג אמריקאי, והיה טוב אם היינו מנחילים אותו כאן, שהקול היחיד האוטנטי, ישמע – קולו של זה מן השוליים וזה מן המרכז. כל קול ישמע ונסיון להיענות ייענה.
הרמבם דבר על המיצוע – איננו רוצים מלכים אבסולוטים ולא שליטים כאלה, ואנחנו לא אנשים שמלאך או דג זהב נגלה לנגד עיניו ומאפשר לו שלוש משאלות. והכל ינתן לו ומאחורי כל אלה תהיה איזו בחינה, האם יש לנו עיניים גדולות או מסתפקים במועט אנחנו?
אלא כמשל היינו רוצים חיים בכבוד, ברווחת הנפש וברווחת הכיס. לא עושרם של המתנגדים ולא עוניים של החסידים. אנחנו איננו בגולה, והייתי רוצה שנרחק מכל מחלוקות הזויות ושאינן. ולכן משל המלך שלך מתאים בעיני אל המציאות הישראלית היום, כפי שאולי שמת לב מדברי – לא שלטון משחית ולא עם כפוף. השנה הזאת עומדת בסימן שינוי, ואם נרצה גם בסימן צמצום כל פער.
והשיר שלך הזכיר לי את תפילת 18 דווקא, התפילה אל הטל ואל המטר ואולי אל השפע בכל מובן.
לא הייתי צריכה להרחיק לכת ולא לתהות לפשר המלך או האל, וכי מה כבר ביקשנו. אחרי הקיץ הישראלי כאשר השיר זוכר את מחזוריות העונות – שתבונה שנות ברכה – כמו הטל והמטר שנים של יופי ושפע וברכה.
וחוזר חלילה
חוה
הי חנה,
כתבתי לך תגובה מקודם והיא נעלמה.
לפי ליבך הרחב ובעניין הויכוח שהתעורר כאן ביניך לבין אמיר, מצאתי עבורך את חזון נביא האשרה של טשרניחובסקי. אי אפשר להביא את כל השיר כי הוא מאוד ארוך – נדמה לי שאמיר התכוון לאשרה במובן של אמא אדמה גם במובן של דמטר.
אז קודם כל, איני מקבלת את בליל האלים שבהקשר של הקטע או של המשל שהבאת כאן.
אביא לך קטע מטשרניחובסקי – הפולחן הזה לאשרה מופיע גם בשיר אמיר עצמו בספר החיה שבלב:
"שוש תשיש הבחורה אל הריון-מעיה
ותגל בגיח בניה מתוכה.
בכל מקום יעדר וישדד – מזבחי
ואשר יזרע וייער – במה לי…..
במשתלות שנטעו בין טרשים ואבנים…
כי ציון במעדר תפדה ושדיה בעבודה
כברכת אל חדש בעל-עמק."
תחילתו של השיר הוא בהרג נביאי הבעל על-ידי אליהו.
אלוהים שהדי, אבל אני דווקא תוהה אולי בפני אמיר, איך השיר הזה מסתדר עם השיר לנוכח פסל אפולו. שם חוזר הדובר מן הגלות לעמוד נוכח האל והתפילין בידו, לאחר שבאמת עסק בתרבות יוון הוא שב אל האלוהים ואומר, כי לא הרחיק לכת. מוזר לי שהוא חוזר אל הארץ לעבוד את האשרה, מכיוון שהכותרת היא "חזון נביא האשרה" וכל הבנייה בארץ אולי הוא בצלם האשרה.
כמשחק אולי כל זה מסתדר נחמד, כאילו הידע ההודי, והפגאני, והמיתולוגיה ואלוהי המצרים.
אבל אני חנה, אהבתי את הספור שלך כסיפור חסידי בעליל, חבדי בעליל, שהובא דווקא לטובת הימים הנוכחיים בתקווה שכל מנהיג ישב בתוך עמו, לא יתנשא ולא יקים וועדות מסוגים וממינים שונים, ונוכל לשבת בארץ ברווחה נפשית, פיזית וכלכלית.
וראיתי עד כמה רחקו המנהיגים שלנו מכל אלו שמחר אמורה להתקיים צעדת המליון.
השיר שלך דווקא הוביל אותי היישר לתפילת 18, וכאשר פתחתי את הסידור מצאתי שני קטעים מתאימים. איני עוסקת כאן במהות האל, ואולם כל אשר הארץ הזאת זקוקה לו כבר נכתב במקרא והועבר אל התפילות
ולכן באשר למחזוריות העונות המוצגת בשירך אביא לך את הקטע המקביל בתפילת 18
"ברך עלינו ה' אלוהנו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן
(בקיץ) ברכה (בחורף) טל ומטר לברכה
על פני האדמה ושבענו מטובה, וברך שנתנו כשנים הטובות לברכה.
איני סבורה, כי יש בברכה זו בקשה מעל ומעבר אלא יש בה כדי מספיק לכל אדם יהודי ואחר לצרכיו.
ובאשר למלך, מה יותר מתאים מאשר:
"השיבה שופטנו כבראשונה, ויועצנו כבתחלה, והסר ממנו יגון ואנח, ומלוך עלינו מהראה אתה ה' לבדך בחסד וברחמים בצדק ובמשפט.
ולטעמי המילים: "חסד, רחמים, צדק ומשפט" אינן יותר מידי. הן בדיוק במידה המתאימה.
ולכן, חנה תודה לך על המשל היפה ואף השיר ולואי שתהיה השנה הבאה עלינו שנה של קירוב לבבות, ושינוי אמיתי שאליו אנחנו מייחלים.
טוב,
מקווה שהתגובה תעבור הפעם
חוה
משל נפלא חנה והשיר גם כן. חודש אלול חודש יפהפה בעיני ומלא בהמון משמעויות מיסטיות. פה, היכן שאני נמצאת כל דבר שמזכיר לי את השייכות שלי אל הזמן השנה המקום השפה עושה לי טוב.
אתחיל לבקש וכל שנבקש כולנו לו יהי.
שבת שלום מ-מיאמי
אלול חודש נפלא. פתאום שמתי לב שיש בו את האותיות שמרכיבות את המילה 'אל'. מתחילה לבקש.
שבת שלום ותודה על משל מקסים
חנה יקרה
אני אוהבת את האור שלך והמקום שבו את נמצאת בתפילה והודיה תמיד.
תפילה יפה חיברת, וההולך הזה לא לעצמו מבקש. וזה מה שאהבתי.
אכן האלוהות נמצאת בטבע, ביקום, ביצירה.
הי חנה,
אתמול הגבתי פעמיים תגובות ארוכות ומושכלות, ומשום מה התגובות לא נקלטו, אנסה הפעם, אם זה יקלט ארחיב.
חזון נביא האשרה מתייחס אצל שטרניחובקי לעבודת האדמה בנוסח דמטר, אלת האדמה, איני מסכימה עם אמיר שהשיר או המשל הם פגאניים. טשרניחובסקי גם סותר את עצמו מכיוון שבשיר לנוכח פסל אפולו הוא מצהיר בפני האלוהים, כי חזר מן הגלות לעמוד לפניו עם התפילין וכי גם הוא לא הרחיק לכתב. בכל אופן לאחר שאליהו בא חשבון עם נביאי הבעל, הוא מתחבר כנביא אל האשרה שהאדמה, וכן האישה תשא מפריה בארץ.
לעומת זאת הקטע שהבאת אכן מזכיר את המחאה הגדולה שאנו נמצאים בה היום, את התקווה לשינוי שיש בעם, שבה המנהיג יקשיב לא לקול יועציו ויקים ועדות שונות בעוד שהוא עוסק בסתר לשכותיו בעניינים מרוחקים.
השיר שלך וגם המשל מזכירים לי שני קטעים מתפילת שמונה עשרה, התקווה לשפע לטל ולמטר בחורף ולתבואת האדמה.
גם בנושא המלך, התקווה למשפט צדק וצדקה ואשיב שופטייך כבראשונה.
טוב, אתמול ציטטתי ארוכות, אם זה ייקלט ארחיב,
כמה חסד יש בך לקלוט את הרגע ברעידתו ואיזה דיוק ספרותי את הגבעול הדק בתחינתו.
תהיה השנה הבאה עלינו באמת שנה של שינוי, של רווחה, של מנהיגות חסד ושל קירוב הלבבות.
חוה
חווה יקירה ,תגובותייך היפות והחכמות אכן נקלטו, אבל אני שומרת שבת רק עתה נכנסתי לבלוג ונהניתי לקרוא אותןואתייחס אליהן:
תחילה נושא המנהיגות הנדרשת לנו אף שהמשל מתייחס למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, הרי שמן הראוי הוא שי"ג תכונותיו תהוונה מודל חיקוי לא רק לאחד העם אלא גם למנהיגים שלו
אהבתי את פרשנותך
תודה על הארותיך לגבי טשרניחובסקי אף אני הבנתי מהמעט שציטטת שמדובר באמא אדמה – "ציון במעדר תפדה"
אהבתי את האנלוגיה לתפילת 18 השיר מסיים גם בארמז מתהילים – מחבש לעצבותם
אין כמו המקורות שלנו חוה יקרה
שמחה על ביקורך והארותיך החכמות שבוע טוב ורחום
וחודש של חסדים אמן
חוה שמת לב לכך שהפגנת המליון היום חלה בפרשת "שופטים" שהמשפט המכונן בה הוא "צדק צדק תרדוף"?
אין צרופי מקרים
הי חנה יקרה,
ממש לא הבנתי באמת, מה קרה לתגובות שלי.
גם הסידור, וגם הספר המלא של שירי טשרניחובסקי מונחים אצלי על השולחן עדיין פתוחים.
שמחה לבסוף שהתגובות אכן נקלטו, וכן, באופן מקרי, או לא, אני יודעת שאנחנו בפרשת שופטים, והכמיהה שלי לצדק, כי כמעט אינסופית. באשר למלך, אין אנו יודעים דרכיו, אבל לבסוף נדמה לי שהצדק באופן כלשהו אכן נעשה.
באשר לשיריך, זוהי הרעדה האינסופית בה עומד הצדיק לנוכח האל והטבע ברוח החסידות. מילותיך כאילו לוכדות את אותו הרגע, אולי גם ברוח האקזיסטנציאליזם בנוסח קירקגור, שאף כתב על העקדה ועל הנסיון, ואולי אנחנו כאן באיזה נסיון אינסופי.
ואני בטוחה שנשמתך ואשיותך הטובה והכנה תעמוד בנסיון הזה.
תודה
חוה
תודה חוה יקרה תגובותיך הן פנינים בפוסט הזה שלי- חכמות ,מושקעות ומאירות באות מעומקא דליבא וממוחא
ונכנסות אל הלב
אכן אני מאוד קרובה לרוח החסידות ויותר קרובה ל רוח האסיסטנציאלזם של קירקגור מאשר לזו של סארטר וקאמי
המשך יום מבורך
צ"ל:אקסיסטנציאליזם כמובן-תיקון טעות מלמעלה
חנה יקרה,
קראתי את תגובותיי שהבאת ועכשיו ממש בהתרגשות. אני מודה לך על שהבאת אותם כאן בשלמותם.
בעניין האקזיסטנציאליזם, אני אוהבת גם את זה של קאמי, אבל השיר שלך אותו הרגע היחיד הרוטט, אכן הזכיר לי את קרקגור.
יכלתי להתפלסף, כהנה ואחרת בענייני דתות, אני די מכירה גם את המובאה מן הבשורה על-פי תומא, אני גם די מכירה תיאוריות למיניהן בקבלה, וגם משיחי שקר למיניהן כמו שבתאי צבי, שניסו לקרב את הקץ כאשר הגלות היתה קשה – כך עלה גם ישו במאה הראשונה לספריה וכך גם יוחנן המטביל שהעיד על ישו בתוך האוונגליונים עליו כבן האלוהים.
אני גם די בקיאה בחסידות – ואחד מן הסיפורים היפים ביותר על המחלוקת בין המתנגדים לבין החסידים מופיע בסיפור "הדיבוק" או כוחו של האל בסיפור "הגולם מפראג".
אבל, דווקא עכשיו נשאלת השאלה, למה ללכת כל כך רחוק, לפני הימים הנוראיים, כעת, בתוך ההוויה שבה אנחנו חיים.
ולכן, דווקא לא רציתי להרחיק לכת, אלא לקחת מן החומרים שלנו הקרובים ביותר. ביום הכיפור נקרא את תפילת 18 בכוונה גדולה, כי היא מתאימה בדיוק לארצנו שלנו, לא להודו, לא לכוש ולא לרומא אלא דווקא לישראל הארץ עצמה, ולכוונת המקרא עצמו.
וגם לשלף הרועד ביותר בפני האל – יש כוח. גם באותו הרטט עצמו אם הוא נכון ומתכוון – יש לו כוח, אפילו לקרוע עולמות בתפילה. כך אני מאמינה, כמו שיש בשירך.
ותודה לך שוב,
חוה
חנה הי,
יפה התפילה לאלוהי אלול שיחמול על החמניות, התלמים והשלף, בהיות כולם, כפי שאומר שפינוזה, מבטאים באופן ידוע ומסויים את אלהים. תפילה שממנה נובעת תחינה לאלוהי אלול שיחבש גם את עצבותנו, באשר אנו גם – כיתר הדברים בטבע – אופנים המבטאים את האלהים באופן ידוע ומסויים.
תודה ושבוע טוב — צדוק
תודה רוניתי יקרה תגובותיך נקלטו אך בשבת איני נכנסת לבלוג וזכיתי בשל כך בשתי תגובות מקסימות אכן בשם אלול חבוי שמו של האל ואלול משמש אני לדודי ודודי לי בשני המישורים בין האדם למקום ובין אדם לחברו
שמחה שהבאתי משב רוח יהודי אליך שמה בגולה
שבוע נפלא לך וחודש טוב
צ"ל -"אלול משמע" ולא "משמש" -תיקון טעות מלמעלה
תודה צדוק היקר על קריאתך החכמה
כולנו ראויים לרחמיו: חי צומח דומם שבטבע והמדבר- שזה אנחנו שנבראנו בצלמו ,כחלק חשוב של הבריאה
שבוע נפלא וחודש טוב
תודה לוסי ,על תגובתך האור אינו מובן מאליו ביאליק כותב לא זכיתי באור מן ההפקר וצדק
הוא מתכוון לשירתו ואני מתכוונת כאן לדרך חשיבה הדורשת הרבה יגיעה והרבה אימון של הנפש ,יש הרבה נפילות ומהמורות בדרך
אבל מזל שיש העוגן של האמונה והיצירה
וכן הוא בכל והכל בו
הכל אלוקות
שבוע טוב
וחודש טוב ,לוסי יקירה
היי חנה
זה הזמן לשיר שלך, אחרי אתמול צריך משהו שיקשיב ויעזור לנו להמשיך עם הבשורה… עם העצבות…
להתראות טובה
נכון טובה יקרה ושמת לב שהפגנת המליון אתמול התקיימה בהשגחה פרטית ממש בשבת "שופטים "
בפרשת השבוע שופטים(ספר דברים) המילה המכוננת הייתה "צדק צדק תרדוף"
אין צרופי מקרים
הוא שומע
הי חנלה, שיר עדין,ומרגש. תפילת הטבע לחסד ואנחנו כחלק מן הטבע המדבר, היודע להתפלל, מבקשים על הבריאה.ובעצם מה אני יודעת על הדיבור של הטבע, ואולי הוא מדבר בדרכו. את משוררת חנלה. שנה טובה.
תודה אורהלה יקרה על רגישותך וקריאתך הקשובה
חודש טוב
חנהלה. שיר כל כך יפה. כל כך הרבה פעמים חוויתי כמוך כשהחמנויות מוטות השמש דברו אלי בשדות. השיר עשה לי חשק להעלותשיר שלי. ולדיונים הפילוסופיים המעניינים, יש לי המון מילים לומר לכתוב, לפעמים דיונים פילוסופיים מרחיקים את החוויה . ובכל זאת משהו המחבר את החוויה למילה. את יודעת בוודאי שספר הזוהר פותח את הדיון בבריאה בספק קביעה ספק שאלה:
אלוהים= מי אלה, ועל הדיון המופלא והארוך שם כבר כתבתי בקטלוג לאתערוכה שלי, "מראה מלכות" והרבה גדולים ממני כתבו על כך. את אשה נפםלאה חיה אסתר
תודה חיה אסתר היקרה , השיר פורסם כבר ב2009 בחודש אלול
הבאתי אותו מחדש כדי שיהווה טריגר לדיון ביחודו של חודש אלול ומאוד אהבתי את הדיון הפילוסופישעלה בפוסט.
מענין לקרוא מה כתבת בקטלוג בענין העולה בזוהר בנושא הבריאה(מי ברא אלה) למדתי פתיחה זו
זה מרתק
חנהלה יקרה. התערוכה, " מראה מלכות" הוצגה כאשר עדיין לא היה לי מחשב. הקטלוג לא נמצא בקבצים שלי. בקרוב אעתיק ממנו את מה שכתבתי בעקבות הזוהר, "אלוהים= מי- אלה". אני פשוט עסוקה מאוד. (הכנת ספר שירה חדש לדפוס, כתיבת מאמר, המון שירים חדשים שמציפים אותי ויצירה חדשה בתחום האמנות החזותית. מקווה להתפנות בקרוב חיה אסתר.
קראתי אצלך בבלוג והגבתי -מענין ביותר
בהצלחה!
את אשת חיל ,בחיי