בננות - בלוגים / / המציק האישי שלי
סיפור מהחיים
  • שולמית גלאור

    אני מתרגמת מאנגלית לעברית.  עובדת במקצוע זה 25  שנים.  עובדת עם הוצאות לאור ולקוחות פרטיים מהארץ ומחוץ להארץ.  במשך  15 שנים עבדתי בעריכת תרגום התנ"ך לעשרים דיאלקטיים הודיים, עבור חברת WBTC מטקסס.  גרתי בהודו בחיפוש אחר גורו במשך 4 שנים (בין 1977-1980), ושבתי ארצה במפח נפש. בסופו של דבר מצאתי את מה שחיפשתי במקום אחר לגמרי. אחת לשנה אני נוסעת להודו כדי לעבוד על פרוייקט התרגום של התנ"ך. מעת לעת כותבת סיפורים. סיפוריי פורסמו ב"זמן תל אביב".  נשים יקרות,  על דפי הבלוג הזה, אפתח את כל הנושא של נשים מוכות, כמי שהיתה בעברה אישה מוכה בעצמה. למזלי, יצאתי מזה ושיקמתי את חיי.     אני אחלוק אתכן את הכאב שלי, ואפתח "מקלט" לנשים מוכות, המיועד לאלו מכן הנמצאות במקום השפל והנמוך ביותר שניתן לרדת אליו בזוגיות, או לאלו שנמצאות בדרך לשם. נדון יחדיו בדרכים שבאמצעותן ניתן אולי להימנע מן הכאב והסבל המיותר הזה, ובעיקר, לא להגיע לסכנת חיים.     אקשיב לכן, אנסה לתמוך בכן ולייעץ לכן מתוך הניסיון שלי. אשמח לקבל פידבק, ואשתדל לענות על כל תגובה. אשמח אם תתרמו מניסיונכן, ותסייעו לנשים שיבקשו כאן מקלט.

המציק האישי שלי

 

אני חייבת לקטוע כאן את רצף סיפורי ולכתוב על היכרותי עם בעלי בעקבות פוסט של טל רבינוביץ" ושל יעל ישראל בנושא נשים מוכות.

 

 פגשתי אותו במסיבה, הוא לא משך אותי במיוחד, אבל הוא קצת סקרן אותי, בעיקר בשל דעות פוליטיות קיצוניות והשקפות חריגות אחרות על החיים. אחרי ששוחחנו כמה שעות, הוא ביקש את מספר הטלפון שלי. סירבתי לתת לו בטענה שאני משרתת בסיני, וממילא כמעט אף פעם לא מגיעה הביתה לת"א.

 

   אך האמת הייתה שלא רציתי לשמור על קשר איתו.

 

לפנות בוקר חלמתי עליו. והחלום הרשים אותי כל כך שנאלצתי להשיג את מספר הטלפון שלו. התקשרתי אליו וקבענו להיפגש ב"רגילה" הבאה שלי.

 

   בחלומי ישבתי בחורשה על ספסל מעץ, ליד שולחן עץ ועליו אלבום תמונות ענקי. בעודי מדפדפת באלבום המתעד את כל מהלך חיי מיום היוולדי ועד הווה והעתיד, הגעתי אל דפי העתיד, ואז שמעתי קול מאחורי גבי. בזווית העין קלטתי את הבחור שהכרתי במסיבה.

 

    המשכתי להביט בתמונות באלבום, אבל הוא התעקש לשאול אותי שוב ושוב משהו חסר פשר שקשור בתאריך מסוים. הצקתו קטעה את רצף הצפייה באלבומי. לא עניתי לו, אבל הוא המשיך לנשוף בעורפי להציק לי באותה שאלה. כשהתעוררתי, הרגשתי שאני חייבת לדבר איתו.

 

   וכך עשיתי.

 

אני מאמינה שהחלום הזה היה אזהרה ברורה וחד משמעית לא לקשור עם המציק הזה, שום קשר, שהרי הוא זה שמשבש בחלום את עתידי בהצקות חוזרות ונשנות. אבל לצערי הרב, לא הקשבתי לתת מודע, ופסעתי היישר לזרועות ההרס העצמי שלי.

 

המסקנה, אכן היה לי אות "קין" על המצח. אכן, המשחית זיהה אותי על נקלה. ואני נשביתי ב"קסם." 

 

 

 

  

4 תגובות

  1. מה גרם לך לפעול בניגוד למסר התת הכרתי?

  2. זה לא משנה אם התעלמת מזה או לא. מה שחשוב זה שתמיד אפשר לשנות. לפעמים אנחנו לא סומכות על עצמנו וזאת טעות. אבל תודה לאל, תמיד יש אפשרות לתקן.

  3. רונית בר-לביא

    החלום שחלמת מדהים אותי.

    את מאמינה שמדובר היה בלא-מודע שלך
    ששלח לך איתותים ??

    לי זה נשמע כמו אחד מאותם דברים רוחניים שמדברים עליהם, כאילו שמישהו שם מ"למעלה" שידר לך תקשור מסויים.

    כי גם אם הלא מודע שלך קלט שהבחור לא כל כך טוב בשבילך, איך הוא יכול היה לדעת שהבחור אשכרה יהרוס לך את העתיד ??

    • שולמית גלאור

      תחילה, לאמירה,

      אכן, פעלתי בניגוד למסר בחלום, שלדעתי היה בהחלט תת הכרתי, מכמה סיבות:

      קודם כל היתה בי סקרנות לגביו. מעולם לא חלמתי קודם לכן חלום כה משמעותי, שאחד מגיבוריו הוא אדם שפגשתי כמה שעות קודם לכן. חלום יצר בי סקרנות, "לבדוק" מה הוא רוצה ממני.

      שנית, מכיון שהייתי שקועה ב"רוחניות" באותה עת, והאמנתי שגם גלגל המזלות מראה על משיכה בינינו, סברתי שמן הראוי להציץ ולבדוק בציציות. לא התכוונתי להמשיך איתו בקשר, ואכן, אחרי מספר פגישות גם ניתקתי אותו.

      היום, בדיעבד, אני סבורה שנמשכתי להרס העצמי שלי ועשיתי כל מיני רציונליזציות כדי להצדיק למה אני פועלת בניגוד לאזהרת תת הההכרה.

      ואגב, אני מאוד מאמינה במסרים התת הכרתיים של חלומות, ומאז ומתמיד התייחסתי אליהם ברצינות.

      לרונית,
      אכן, כן, המסר היה כנראה גם מן השמיים (וגם מן התת מודע שלי), להזהיר אותי בצורה הכי תקיפה מפני משחיתי, שיציק לי לאורך כל עתידי, אך לדאבוני המסר נפל על אוזניי הערלות.

© כל הזכויות שמורות לשולמית גלאור