והמוח רץ עושה חיים
בֹּקֶר כסוף
שֶׁמֶשׁ כֶּסֶף
חַלּוֹן אָטוּם מְאֻבָּק כֶּסֶף
מִקְלֶדֶת דביקה
כִּסֵּא מִסְתּוֹבֵב עִם כִּוּוּן הַזְּמַן
יוֹשֵׁב כִּי כֶּסֶף
קָם כִּי קָפֶה
וְכַפִּית כֶּסֶף סֻכָּר וּמַיִם
לְעַרְבֵב נֶגֶד כִּוּוּן הַזְּמַן
וְתִיק תק חֲזָרָה לְהַקְלִיד
כִּי דָּחוּף וְאֵין אַחַר-כָּךְ
כִּי רַק עַכְשָׁו
לִפְנֵי שֶׁיִּתְפּוֹגֵג כְּמוֹ
גַּז לִשְׁאֹף פְּנִימָה עַד
עֵינַיִם בוקעות מִקְּלִפָּתָן
מִתְרוֹצְצוֹת כַּסְפִּית עַל הַמָּסָךְ
וּמֵהַיַּד לַפֶּה לְגִימָה שְׁחוֹרָה
מְרִירָה קְרִינָה מְרִירָה
מֵהַמָּסָךְ לַגּוּף וּמֵהַגוּף
לַנֶּפֶשׁ קְרַעִים הַנֶּפֶשׁ
בְּקֹשִׁי סוֹפֶגֶת מֻגְלָה
שֶׁל גּוּף כָּפוּף לְלַקֵּט אוֹתוֹת
סְפָרוֹת הִגָּיוֹן כֶּסֶף מֵהַזֶּרֶם
הֶעָכוּר שֶׁל הָאֶלֶקְטְרוֹנִי
וּמַקָּשִׁים נדרסים וְעוֹלִים
בְּכַרְיוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
מְחַטִים עוֹלִים מַקָּשִׁים
בְּכַרְיוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
כַּדּוּרִיוֹת חיוורות
לֹא מְדַמְּמוֹת
כִּי יָבֵשׁ כֶּסֶף וְהָאֶצְבָּעוֹת
מִתְנַחֲמוֹת בַּמִּשְׁקָע בַּכּוֹס
וּבְלִקּוּק הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁל הַלָּשׁוֹן
אֶת הַבֹּץ הַשָּׁחֹר
עדי, נשמע אוטנטי ובלתי אמצעי!
תודה סבינה
עדי, כל זה מכוס קפה שחור? העיקר שיהיה מזה כסף…
הקורא בקפה
כן הקורא בקפה
זו בעצם פרסומת לקפה שחור
אהבתי!
חזק ועצוב
תודה חגית
עדי
אוהבת את האובססיביות, טיק, טאק… טיק טאק…
להתראות טובה
כן טובה, הטיק טק של האובסס לא מרפה…
Asisi!
מתה על הקצב שלך
תודה מותק
נפלא! אוהבת מאד. יופי כסוף!
תודה שירה.
עדי, אתה כותב נפלא
חזרתי אחרונית מ"אנונימי" לקרוא ולהכיר, והמוטיב החוזר, המופיע בשיר הזה נראה מרכזי ונוגע בי מאוד. הרבה עומק בהומור שלך המהתל.
באת לי טוב סמדר
ביום הנכון בשעה הנכונה
תודה