והמוח רץ עושה חיים
יולי הוא המטרולל בירחים
מלחלח זיעה מטרול מתנשף בחשיכה
מול מסך מהביל אור מוזר על פניו
ועל זרועותיו המשתערות פלומה
של קרינה ושל אושר נרקב
כמו פלח אבטיח שנשכח על השיש
ואין הוא עולה על יצועו
כי אין לו יצוע
ואין הוא מקיץ כי אין לו מה
וכל כולו בלימבו
שבין מגיבה לתגובה
ובין אכפת ללא
אכפת
עדי יקירי, בדיוק עמדתי לטלטל את ארווין ק. ואולי דודו ג. מעדן מנוחתם כדי שיסדרו כאן את העניינים המשתוללים , אבל נראה לי שאתה עושה זאת הרבה יותר טוב.
תביא אותם גם !
כל המוסיף לא גורע בכלל.
עדי, זה לא יולי, זו האנושות. אותו דבר גם בינואר.
אגב, הפניתי אליך שאלה בפוסט האחרון שלי, ולא השבת. ודווקא את תשובתך רציתי.
סליחה שלא עניתי.
תיקנתי את המעוות ועניתי לך בפוסט כדי שתהיה רצף שאלה-תשובה.
!
אני לא מכירה אותך אישית, אבל נראה לי שאתה אדם מאוד מצחיק. יש לך הומור מאוד מיוחד וזה עובר כמעט בכל פוסט שלך. וגם בזה.
בקשר לנושא של הפוסט לא אגיב כי כבר הגבתי בפוסטים אחרים. אבל אני ממש נהנת מהבלוג שלך.
תודה שירי. מאד נעים לי לקבל מחמאות ממך.
עדי
יולי, מה יולי, איך ידעת שמשהו מטורלל עומד לקרא פה… השיר שלך נותן תשובה, זה לא אנחנו זה החודש הזה
להתראות טובה
ביקורת על פסוליה או על פסולת ספרותית שיש ובשפע, לא מחייבת הגדרת מטריה של טרול מטורלל! ממש לא!
הרבה ביקורות נכונות ומדוייקות נשמעות דווקא כשהמגיב/ה לא מזדהה בשמו, והאמת יוצאת לאור…
אחרת הכל עיסה דביקה ענקית של צביעות, וצביעות זו הטרוליות במיטבה. לא חושב?
הי מאור אני שמח בתגובה שלך.
מסכים איתך שכל דיון תרבותי זקוק לליצן חצר, שוטה, או טרול שינער מידי פעם את סולמות הערכים עליהם מטפסים המידיינים.
עם זאת קשה לי לייחס דווקא לטרול את אהבת האמת ואת הכנות שאין בילתה.
אם הטרול חף מאינטרסים, וכל כולו אהבת השירה לשמה, והוא מוכן לחשוף את חולשותיו שיחזירו לו מנה אחת אפיים, כי בדרך כלל הטרוליות מכוונת מתחת לחגורה, אזי יש הצדקה לקיומו.
מי שרוצה להימנע מצביעות ראוי שיחשוף פניו הלא כן ?
בנוגע לפסולת ספרותית, אני משתדל להימנע מנקיטת עמדה חד משמעית, זך רצה לזרוק את אלתרמן לפח האשפה של השירה וכמה עשרות שנים אחרי, לא הייתי מוותר על אף אחד מהם.
וכן, אני אוהב פסוליה ברסק עגבניות על אורז עם אטריות.
אתה כנראה חדש בבלוגיות. ובכלל .
ההגדרה טרול זה מונח מתחסד ומתנשא
שלא אומר כלום, מספיק שתגיב פעם אחת, ובינינו מי לא עשה את זה למישהו אחר, ואתה כבר בעצמך טרול.
טרול זה לא במקום להגיב אם מצאת לנכון להגיב למישהו שמגיע לו שתגיב גם אם התגובה שתיתן לו תהיה מאוד פוגעת.
גם אתה בטוח הגבת בעילום שם
ובדרך הכי אמיתית שיש – למישהו שאתה לא מכיר אבל שקראת את החומר שהוא כותב
ונורא נורא מה שקראת שם, בעיניך.
ובא לך לחדד לו את השטויות. או להגיד לו שהוא לא עושה את זה טוב, כל אחד שמגיב בעילום שם זה טרול? נו באמת.
ואם אלמוני יגיב לך על משהו שכתבת
ובתגובה שלו תהיה חדה פוגעת אבל מאוד נכונה, ולא תדע מי זה, מה זה משנה בעצם מי זה אם אתה מתיימר לכתוב טקסט כלשהו עבור ציבור רחב ולא רוצה לשמוע את האמת?
נורא מצחיק.
בבלוגיות המקצועיות שיש באינטרנט כבר שנים יודעים שחלק מהתגובות בעילום שם מדוייקות יותר מכל המתחזים שכותבים בשם מלא, ויש הרבה בלוגרים שלוקחים את זה לתשומת הלב, כחלק מהתבגרות ורצינות.
פסוליה אחי או שמא שעועית אחותי, תודה על השעור המאלף בהלכות בלוגים ווירטואליה.
גם אם אהיה טרול, ואני בהחלט לא שולל זאת על הסף, כי אני חובב סטיות, אני מתעתד להיות טרול נוח לבריות, וזאת מכיוון שתגובה חדה ופוגעת, בדרך כלל, נשארת חדה ופוגעת ולא משאירה מקום להיותה נכונה, כי הנפגע עסוק בפגיעה ולא בנכון לא נכון.
ובנוגע ל"אמת", צרות בצרורות היא מביאה ה"אמת". באמת. היא כזאת דוגמטית וחד משמעית. מי צריך אותה בחום הזה.
הו, עסיס! (אם יותר לי, כמובן…) מילים כדורבנות. זה יפה מה שכתבת כאן מעליי, שותה עוד שלוק פטל קריר עם קרח לחיזוק הקרירות! לחיים!
יותר לך ועוד איך ! לחיי הקרירות הפטל ולחייך שירה !
אהלן יודית.
מעניין שאנשי "ספרות" או המתיימרים להגדיר את מי שנדמה להם ככה… נורא נוטים לבקר במרומז, באופן תקיף, פלספני מתחסד או אחר כל בדל הברה, או לייחס לכל קשקוש בלאבוש דברי אלוהים חיים, הם מתייגים כל איבחוש ותנודה קלילה ויודעים טוב את מי לשנוא… במי לקנא… מי מאיים … ואת מי צריך לקרקף…אבל כמו שיולי תמיר אמרה היום יפה חרא… זו לא מילה יפה לאנשי הרגישות שהם אוי אוי אוי… כשזה נוגע אליהם אוי אוי אוי זה פתאום נורא מתחסד וצבוע.
ועוד משהו –
מי שלא יודע לספוג ביקורת ציבורית לכתב ידו, שלא יתן ביקורת ציבורית לאף אחד אחר.
זה הכלל, זו האמת, ואין הגדרה נכונה מזאת.
הי האמת
מה נשמע ?
באמת, באמת אני רוצה לדעת מה נשמע ?
איך זה להיות האמת ?
זה באמת אמיתי כמו שאומרים ?
זה באמת שאתה קם בבוקר ואתה מתמתח והאמת מהבילה מפיך ?
זו האמת ?
ואם זו האמת יש אמת אחרת ?
האם יש אמת שאין בילתה ?
ותסלח לי האמת שאני ככה קצת אמיתי איתך, אתה יודע, שני גינס ואוזו מטסקה, ואני זורם, זורם איתך.
אבל לעניין, אני לא רוצה כאן לבטל את זמנך. באמת חארם על כל שניה של אמת.
אז מה יש לנו כאן ?
ספרות ?
יש לי חבר נחמד, קצת פוזל, קוראים לו ז"אן פול סארטר, והוא כתב ספר: הספרות מה היא. ויש שם שירה ויש שם בורגנים ויש שם פרולטרים ויש שם דימויים. והכל נהיר ובהיר. כולם יודעים מה היא הספרות ואת מי מקרקפים, ומה יולי אמרה, ואיזה יפה הבת שלה.
אז האמת, תעזוב אותך, באמת. אל תיכנס לויברציות, אל תיכנס לסרטים, אתה האמת וכל השאר, ככה ככה, משוגעים, ןמי שלא רוצה לספוג שלא יספוג, ומי שסופג שיספוג. ואם אתה רוצה להספיג אז תספיג, באמת תספיג.
האמת היא שאני מוצף מועקה/
האמת היא שאני משועמם.
תקני אותי שירה אם טעיתי בציטוט.
הו הו עסיס, נהייתי פה המומחית שלנו לענייני נושאי המגבעת?
🙂
מי אם לא את שירתי ?
להתראות בסיאס. אולי הוא יפתיע עם נושאי המגבעת בין העצובים.
כן. אולי יביא לנו פיצוחי שווארמה 🙂
הו, הו, הו, איך הפשפש מנסה לעלות למעלה…
אתה נקרא כמו קונדסון מהדרדסים.
זה לא שאני מנסה למעלה ידידי המיסתורי,
זה אתה שעמוק למטה.
והלוואי והייתי קונדסון, להיות בשר ודם זה לא כזה להיט.
הייה שלום קולרגול.
תוריד לי קצת, אם כבר, מהאוזו והגינס,
נערבב בוויסקי שלי מהחלומות, אין עליך, כמה אפשר להגיד לך את זה
שלי חן טרולית בפוטנציה