וילֶם מ. רוֹגֶמַן | פלנדריה/בלגיה
קוֹלוּמְבּוּס בִּנְיוּ יוֹרְק
כְּשֶׁקּוֹלוּמְבּוּס גִּלָּה אֶת אָמֶרִיקָה
הוּא לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו.
הוּא הִגִּיעַ עִם צֶוֶת הַסְּפִינָה שֶׁלּוֹ
בַּחִפּוּשִׂים אַחַר גוּרוּ
וּבֶאֱמֶת כִּוֵּן אֶת מַבָּטוֹ לְהוֹדוּ.
אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁסְּפִינָתוֹ, הַסַּנְטָה מָרִיָה,
עָמְדָה לִטְבֹּעַ, אָסְפָה אוֹתוֹ
מִשְׁטֶרֶת הַנָּמֵל וְהֵשִׁיטָה אוֹתוֹ מִשָּׁם
חוֹלֵף עַל פְּנֵי פֶּסֶל הַחֵרוּת, וּקְצָת אַחַר כָּךְ
מוֹתֵחַ אֶת צַוָּארוֹ מַעְלָה בֵּין גּוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים.
יִהְיֶה עָלַי לְסַפֵּר עַל זֶה לְמַלְכָּתִי, חָשַׁב.
מִי הָיָה מְצַפֶּה לְגוֹרְדֵי שְׁחָקִים בְּהוֹדוּ?
לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר תְּמוּנָתוֹ נִמְרְחָה לְרֹחַב
הָעַמּוּד הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַנְּיוּ-יוֹרְק הֶרַלְד טְרִיבְּיוּן
וּמְנָיוֹת הַקָּנַבִּיס הַהוֹדִי
הִרְקִיעוּ שְׁחָקִים בָּוּוֹל סְטְרִיט.
בְּמוֹעֲדוֹן מְפֻקְפָּק בַּבַּאוּרִי
קוֹלוּמְבּוּס הִזְרִיק לְעַצְמוֹ מָנָה
וּבְסִחְרוּר שֶׁל צְבָעִים
דִּמְיֵן אֶת עַצְמוֹ כִּמְפַקֵּד
שֶׁל קָרָוֶלָה סְפָרַדִּית מֵהַמֵּאָה הַ-15.
מהולנדית: רוי אילס, אמיר אור
וילם נולד בבריסל למשפחה פלמית. במשך שנים רבות עבד כעיתונאי ומבקר אמנות בעיתון Het Laatste Nieuws ופרסם רשימות וביקורות בכתבי עת לאמנות בבלגיה ובהולנד. בין השנים 1981 ל-1994 ניהל את מרכז התרבות הפלמי באמסטרדם.
רוגֶמן פרסם רומנים, ספרי שירה (האחרון שבהם "מטמורפוזות של משורר" 2007) וכן ספרי מסות, ראיונות וסיפורים קצרים. ספריו תורגמו לשפות רבות וראו אור ברחבי העולם, בין השאר באנגליה, אירלנד, קנדה, איטליה, צרפת, שוויץ, גרמניה, רוסיה ופולין. על שירתו זכה רוגמן בכמה פרסים לאומיים ובינלאומיים, בין השאר בליטא ובאיטליה. רוגמן מופיע היום בתיאטרון החאן בירושלים.
לתכנית: www.helicon.org.il
עוד מהפסטיבל:
לי לי: יחסים עם סיני בפסטיבל השירה הבינלאומי
הקול האחר: ושני שירים מטורקיה ומזימבבואה
אוי סנטה מריה, איזה שיר. הזכיר לי את "משורצאבק עד צבתנק" של הלבריטר. וזו בטח "משחתדרלה נוצריצית", אכולת קנביס- הבורסה בניו-יורק נפלה בגלל זה…:)
הלו, זה רדיו?!
http://www.tilda.edu-negev.gov.il/oded/kurt1.htm
תאר לך (שני ספרים עם קריקטורות של הלבריטר ובתרגום של אהרון בר)המשחתדרלה היא זיווג של משחתת עם קתדרלה …לא מצאתי את הציור ברשת אבל הוא מצחיקטיכו…
:)))
אבל מניית הקנביס בסדר, אני שומע.
הי אמיר,
לולא היה המשורר מפינלד, הייתי חושבת שחברי הדייל נהיה משורר. מכירה סיפור דומה לסיפור קולומבוס הדומה לסיפור קולומבוס שבשיר. פשוט מדהים.
רציתי רק להוסיף, שעקבתי בצמא אחרי הפוסטים שהעלית והשירים המתורגמים, והיה לי פסטיבל לנשמה ועל כך רציתי להודות לך שהשקעת בבלוג שלך למען הקוראים, וזאת למרות הלחץ שכתבת עליו, ובטח היה רב.
אסיים באיחולי הזרקה נעימה בירושלים, והערכה אם לא הערצה על האירוע התרבותי המופלא שזכתה לו הארץ הקטנה הזו. כיף, פשוט כיף.
בעונג, סיגל. והבחור – מפלנדריה – לא הייתי מאמין שהוא כותב שירים כאלה אילולא קראתי קודם.
פלנדריה הא? אז זהו בעצם בלגי פלמי דובר ניב הולנדי בסכנת הכחדה (הניב). בטח שהוא יחפש לו גורו, בטח היותו פלנדרי מעלה בו שאלות זהות, בעצם גם הזרקה יכולה לתת לו תשובות…ישר לתוך הוריד.
:0)
חיככתי בכיף . תודה אמיר
זה היה חייכתי . 🙂
שניהם בסדר 🙂 תודה
יצא טוב אמיר :)))))
שנה טובה!
איזה שיר מסטול ! צחקתי !ואהבתי את המסע בזמן המבולבל הזה.
:)))) תודה, לוסי. בקצב הזה קולומבוס המסטול עלול להופיע גם כאן, בין עצי המטע –
היי אמיר
קולומבוס תמיד נשאר קולומבוס איש
תודה על התירגום
להתראות טובה
בכיף טובה. קולומבוס הזה נסע, נדמה לי, בכיוון ההפוך.
משעשע. אפשר אפילו להשתגע יותר על חשבון קולומבוס, הודו , אמריקה, ישן, חדש וכולי. מהנה.
תודה איציק. לקולומבוס (גם ההוא וגם הזה) הרי כבר לא אכפת :)))
השיר נפלא.
תודה, אומי
סיפור קולומבוס כייפי.
אמיר, מצטרפת לתודות על מטעמי השירה שאתה חולק עמנו ברוח כה נדיבה,
מקווה שתמשיך ותזריק מהחומר המשובח הזה עוד ועוד כה לחי !
אמשיך ואזריק בכיף, ריקי 🙂 שנזכה לחומר המשובח הזה כל השנה…
זה קרה מן הסתם ביום רביעי הפסיכדאלי, שקדם ל"יום חמישי השחור":))))
נפלא, מקסים!
:))))
תודה, מירי.
משורר נפלא. אהבתי מאד את שירו על השירה ופגיעותה וכו".. האם אפשר שתפרסם כאן את השיר?
היה ערב נהדר. תודה
שיר יפה ומחויך ,מסע פסיכדאלי ליבשת האפשרויות הבלתי מוגבלות, ולחשוב שכל זה בחיפוש אחרי גורו
יש לך כתובת של הגורו הזה? האפשרויות…
שולמית, שמח שאהבת אותו. האמת שמדובר שם בהיסטוריה די סבוכה של השירה הפלמית ושירי נוסעים. אפרסם את זה בהמשך ב"רשות היחיד".
עכשיו הגורו מחפש את קולמבוס, או את אמריקה?
אהבתי את השיר וכבר כמה ימים אני שואלת את עצמי על פלנדריה – מעוז הבורגנות – ובכל זאת – יצירה שכזו – אנטי פלמית במהותה – אני שואלת את עצמי איך הייתי קוראת אותה אלמלא הייתי יודעת את מוצאו של המשורר – בביה"X לימדו אותנו שאוי לנו להעז ולהביט בביוגרפיה של המשורר וזו כמובן שטות.
ובכל זאת יצירה גם עומדת בפני עצמה וככזו היא מעניינת ומצחיקה-עצובה.
מיכל, אין ספק שהעובדה שהמשורר פלמי מוסיפה פה כמה FLAMES. לא יזיק להם.
מה שכן, המשורר פלמי עד העצם – הסוטול יוצא לו רק בשירים.
טל, הגורו מחפש עוד מהחומר הזה. בינתיים הוא מצא משורר.