אף אחת לא רוצה לחשוב יותר מדי על זה שמילות האהבה שלוחש לה אהובהּ אולי נלחשו לאחרת. וגרוע מזה – אולי עוד יילחשו לאחרת. בייחוד אם מדובר באותן מילים ממש. ואם האהוב הוא זמר יוצר שכותב שירי אהבה מדהימים ביופיים, הרי שכל העניין עוד יותר גלוי ומטריד.
את השיר הזה כתב ג'יימס טיילור עוד לפני שהתחתן עם קרלי סיימון, לפני שהשניים חיו יחד 11 שנים והביאו לעולם שני ילדים. אבל מבחינתי, הביצוע המשותף שלהם לשיר, בביתם, בהרמוניה של קולות שמשתלבים יחד מדי יום ביומו, הוא הביצוע הקאנוני. ונדמה שאת שיר האהבה האולטימטיבי שר זוג נינוח ואוהב ואי אפשר אחרת.
http://www.youtube.com/watch?v=E_D0i7UC9UY
אלא מה? מוכרחים להודות שגם האקסית (המיתולוגית?) ג'וני מיטשל שרה את זה איתו מאוד יפה…
http://www.youtube.com/watch?v=rabauXCtqxc
ולמעשה – לא צריך להיות באמת זוג כדי לשיר שיר אהבה, שני זמרים מצוינים שישירו אותו יחד ישכנעו את הקהל שהם מאוהבים.
http://www.youtube.com/watch?v=mlxKVUouihk
מעבר לנפתולים ולבלגנים שבין בני זוג או בין מערכות יחסים מתחלפות, ישנו (אם ישנו) הדור הבא. בן טיילור, בנם של ג'יימס וקרלי, סיפר באיזשהו ריאיון שאביו היה המודל שלו גם להופעה על במה כזמר וגם לגבריוּת. ובן גם מבצע יפה מאוד את השיר (לא יודעת מי הפרטנרית שלו).
http://www.youtube.com/watch?v=dVrRpNBosJQ
והכי מורכב אבא ובת. סאלי טיילור שרה עם אבא שלה והשיר מקבל טעם אחר. מה שבלט בעיני הוא שבניגוד לשאר הביצועים שבהם השיר הוא דואט ממש, סאלי מלווה את אבא שלה. השירה שלה לא פורצת אל מרכז הבמה.
http://www.youtube.com/watch?v=n9fRu8PaRFg
ולא הכול נשאר במשפחה. ג'יימס טיילור הוא יוצר שנגע בהרבה אחרים, טובים ומוכשרים. הנה למשל סטינג.
http://www.youtube.com/watch?v=9X2Y4VCa3qE
ואחרי כל המסע הזה, אני חוזרת לעצום עיניים עם ג'יימס וקרלי. יש שם קסם שלמרות הכול הוא יחיד במינו.
לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה – שירים וסיפורים משוררת, אוהבת אנשים ומילים
כיף על הבקר. תודה לי.
הכוונה תודה לך..:)
ממילא אני מודה לך בחזרה, תמי! 🙂
וואוו איזו השקעה אבל שווה. תודה רבה! אני הייתי רוצה לעשות אותו דבר ל like a bird של ליאונרד כהן.
תעשי!
האמת שהמחשבות כבר היו בראש והביצועים במועדפים שלי ביוטיוב, אז לא המון השקעה…
לי , תודה על הסקירה היפה שלך
העלית שאלה חשובה הנוגעת באמת השירית, או האמת האמנותית. האם האמנות היא מציאות נפרדת, קיימת לעצמה, משכנעת כשהיא במיטבה, ולא בהכרח חייב להיות כל קשר בינה לבין מציאות יוצרה??
נהיתי להאזין למוסיקה
היי איריס, תודה, ובאמת שאלה מעניינת. קורה לי לפעמים שאני מזדהה עם שיר שכתבתי מזמן, כמו שאני מזדהה עם שיר של מישהו אחר… 🙂
אוי לי מתוקה, מאז התחתנתי פיתחתי סוג של 'קנאות' לגבי אותן מילות האהבה שיכל בעלי לומר לאילו שהיו לפניי. ולפעמים אני מטרפת לו את השכל עם זה, משגעת אותו עם השאלות שלי. הוא אומנם צוחק, אבל אני מרגישה כנו כאב פולח את חזי.
כן, לא להתעכב יותר מידי על המחשבה, שפעם יכול או גבר ללחוש את אותן מילות אהבה לאהובות ליבו.
יעל את מתוקה ומקסימה בעצמך. תגובות אותנטיות כאלה הן יקרות ללבי. חיבוק.
בעיני אין על סטינג, הוא יכול לשיר הכל והשאר ביחודיות שלו.
לשאר פחות האמנתי.
אולי זאת אני.
מעניין, אני פחות התחברתי לביצוע של סטינג אבל כללתי אותו בתור משהו אחר ומעניין. אני שמחה שנהנית 🙂
לי, איזה מסע נפלא, כל אחד בדרך שלו עם אותו שיר, גם אני אעדיף לעצום עיניים עם הראשון ולעוף
חני, כיף לעוף איתך ביחד 🙂
לאהוב מבלי לרצות לשלוט בחייו של השני… איך אמורים לעשות את זה ?
אפשר רק להתכוונן ולהשתדל.
הכי אהבתי את הביצוע הראשון, אחח יפיופים שכמותם.
ודאמן על שנות ה 70' השמחות יחסית להיום.
לקנא למישהו זה לרצות לשלוט בחייו? נראה לי שיש פה איזו קפיצה…
וגם לך נראה שהיה כיף בשנות השבעים? 🙂