זה רק נדמה שזה קורה משוררת וציירת
א.
חַנוּקָה מִדְמעוֹת מֵרֹב המַבָּט בְּעינָיךְ, המַבָּט בְּעינָיךְ, בסָךְ הַכָֹּל רַציתי לְהַבִּיט בְּמַבָּט עינָיךְ, להַקְשִׁיב למַבָּט בְּעֵינָיךְ, לנְהוֹת אַחַר המבָּט בְּעינָיךְ, לשׁוֹטֵט לְאִיטִי עִם המבָּט שֶׁל עיניךְ בֵּין עוֹבְרים וְשָׁבים מקרִיים, לחְלוֹף בֵּין רַעַיונוֹת-שָׁוְוא שֶׁל כל-מִינֵי פַנְטָזְיוֹנֶרִים, קְרִיזְיוֹנרִים, חוֹלְמִים מטוֹרָפִים, אֶלֶה שתָמִיד מִתְגוֹדְדִים על המדְרָכוֹת בְּשָׁלוֹש לִפְנוֹת בּקֶר, לְיַד חלוֹנוֹת רָאֲוַה, תַחַת פַּנסֵי-תאוּרָה, כאלה שֶׁנוֹהָגִים להִתְיָישֵׁב זְקוּפִים עַל סָפְסָלים בְּגַנִים ציבּוּרִייִם, להַכִין לעצְמָם קָנְקַן עִם משְׁקֶה, להִתְבּוֹנֵן בְּעֵינָיִים עצוּמוֹת בַּמֶה שמתְרָחֵשׁ, כַּפּוֹת ידֶיהֶם צהוּבּוֹת מֵרוב נִיקוֹטִין, אַחַר-כָּך הֵם מֵרִימִים אֶת ראשֶׁיהֶם, תוֹקְעִים אֶת עֵיניהֶם בַּעָנָנִיִם, כְּמִי שֶׁמָמתִינִים בְּכִלְיוֹן נֶפֶשׁ לְנֵס,. אֶלֶה שֶׁחָיֶיהֵם מִתְגוֹרֵרִים תָמִיד עַל חוּט השְׂעָרָה, כָּמָה מְנַסִים לְהחֲזִיק מַעַמָד, כַּמַה לאֶחוֹז אֶת המֵצִיאוּת בְּעוֹרפָּה, כָּמָה להָרְגִישׁ בִּפְנִים שָׁלְוָוה גְמוּרָה, כַּמָה מַתְחִילִים להִתְנָדְנֵד אַנָה ואַנָה, נִיסְחָבִים בְּתוֹךְ הבּוֹץ, כָּמוֹנִי צוֹעֲדִים יֵחֵפִים עַל הזֶפֶת, בְּתוֹךְ שְׁלוּלִיוֹת, כָּמוֹנִי שֶׁלֹא מִתְעיְיפים לְעולָם לְהַבִּיט בּמַבָּט של עֵינָיִיךְ, לְהקְשִׁיב לַמבָּט בְּעֵינָיךְ, הו רָאנָא, המַבָּט בְּעֵינָייךְ, לְהַבִּיט בּמַבָּט עֵינָיךְ,
לְהקְשִׁיב למבָּט עֵינָייךְ, לְלַוֹות אֶת המַבָּט בְּעֵינָיךְ, לא חָשׁוּב כָּמָה זְמַן נשְׂתָרֵךְ, כַּמַה נַבְטִיחַ שֶׁלְעוֹלָם לֹא נַגְדִישׁ אֶת הסְאָה, כָּמָה נִתְחָנֵן, כָּמה נִשְׁפוֹךְ אֶת דִמְעוֹתֵינוּ, כָּמָה נָעֲבוֹר עַל גְדוֹתֵינו מֵרוֹב המַבָּט שֶׁל עֵינָיךְ, כָּמָה נַרְגִיש אֶת הזֵעָה השְׁחוֹרָה מַגָיעָה עַד האֲדָמָה, נהֶפֶכֶת לְהָר תָלוּל, לֹא חָשוּב כָּמָה נִיתְפלֵל בְּפִּינָת אֶיזוֹ קֶרֶן זָוִית, שְׁתוּיִים, מסוּחְרָרִים, מִתְנוֹעֲעִים בִּכְבֵדוּת מֵרֹב המבָּט בְּעֵינָייךְ, כָּמָה נִשְׁעָנִים עַל הבָּרְזֶלִים, כָּמָה בְּחֶרְדָת קוֹדֶש נִתְרוֹעֵעַ עִם אורוֹת-היַרֵחַ, נִתְכָּרְבֵּל בְּתוֹךְ הַיָרֵחַ, כְּמוֹ אָז, כְּשֶׁהַכָֹּל הָיָה זַך, תָמִים, מַאגִי. פִּלְאִי. מֵהפְּנֵט. בִּלְתִי אֶפְשָׁרִי מֵרוֹב המַבָּט בְּעֵינָייךְ. הוֹ ראנא, המַבָּט בְּעֵינָיךְ, לְהַבִּיט בּמַבָּט עֵינָיךְ, המַבָּט שֶׁל בְּעֵינָיך,
לְהבִּיט בְּמַבָּט בְּעֵינָיךְ, לְשׂוחֵחַ עִם המַבָּט בְּעֵינָיךְ, הַמַבָּט שֶׁל עֵינָיךְ, לַקַחַת אֶת המַבָּט שֶׁל עֵינָיךְ אֵלַי, הבָּיתָה, לְהָנִיחַ אוֹתוֹ לְצִדִי, להָרְגִיעַ אוֹתוֹ, לַנוּחַ לְיַדוֹ, יַחַד אִיתוֹ, וְגַם כָּאשֶׁר אֵיתַנֵי-טֶבָע שְׁקוּפִים מָתְחִילִים לַהַזוֹת, חֲבוּלִים וּסְדוּקִים רוֹבְצִים עַל המִיפְתָן, בּוֹעָרִים מִבִּפְנִים, רְצוּצִים מֵרוֹב המַבָּט בְּעֵינָיךְ, הוֹ, ראנא, מַבָּט עֵינָיךְ, המַבָּט שֶׁל עֵינָיךְ, אִילוּ יָדָעְתְ לְאָן הוּא מָעֲבִיר אֶת צְלילוּת דַעֲתֵנוּ, מַה הוּא מֵשַׁבֵּש אֶת שִׁווּי-משקַלֵנוּ, כְּלוֹמָר, אֶת חָייֵנוּ,
חָייֵנוּ הזְעִירִים, שֵׁאֵין לָנוּ מוּשָׂג אֵיךְ הֵם נִהִיים. מִמָה הֵם עַשׂוּיִים. אֶיפֹה הֵם מָתְחִילִים. אֵיפֹה הֵם מִסְתָייְמִים. מַה מֵנִיעַ אוֹתָם. מַה מֵסוֹבֵב אוֹתָם. מַה בּוֹלֵע אוֹתָם. מַתַי הֵם נִהִיים מוּכֵּי-תְזָזִית. מַתַי הֵם צָפִים עַל מִי-מֵנוּחָה וְכֹל האֲדָמָה שָׁרָה לְיָדָם
חָיֵנוּ המָבְרִיקִים, הַמְטוּרְלָלִים, כַּבִּירִים וְעֲלוּבִים שֶׁכְּמוֹתָם, אֲנִי אוֹסֶפֶת אוֹתָם, אֲנִי מנָחֶמֶת אוֹתָם, חוֹבֶשֶׁת אוֹתָם, מנִיחָה לָהֵם לִשְׁקוֹעַ בְּתַרְדֵמָה עֲמוּקָה, מְכָסָה אוֹתָם בִּפְרָחִים
חָיֵינוּ, פִּלְאִיים וְאֲבוּדִים שׁכְּמוֹתָם, וְגַם כּאֲשֶׁר הֵם מַתְחִילִים לְהִתְעוֹרֵר, לְגַשֵׁשׁ אֶת הָאֲוִיר, לְהַבִּיט לַצְדָדִים, להִשְׁתָחְרֵר, לִדְהוֹר בְּשְׂיא הָמֵהִירוּת, לִצְלוֹל, לְהִיכָּנֵס, לַצֵאת, לַעֲבוֹר מִזְמַן אֶחָד לִזְמַן אַחֵר, להִתרוֹצֵץ, לִמְעוֹד. לִזְחוֹל מתַחַת לעֵצִים הַשְׁחוֹרִים. לְדַמֵם עַל האֲדָמָה. לְהֵיחָרֵב. להֵירקֵב. לְהִתְפּוֹרֵר – מַה הֵם מַשְׁאִירִים. לְמִי הֵם מֵזִיזִים
ב.
לַיְלָה. שָלֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר. אֲנִי רואָה אוֹתָךְ חוֹלֶפֶת לְיַד חֲלוֹם-הלָיְלָה שֶׁלִי, בֵּין שִׂיחִים קְטָנְטָנִים, לְבָנִים, מַקְשִׁיבָה לְחַלוֹם הליְלָה שֶׁלִי, מִתְבּונֶנֶת בְּעֲדִינוּת בִּנְשִׁימוֹת הַצִפָּרִים שֶׁנִרְדֵמוּ עַל הַגְזוּזְטְרָא, אוֹסֶפֶת לְתוֹךְ שָׂקִיוֹת נָיְילוֹן שְׁקוּפוֹת אֶת קולוֹתֶיהֶן שֶׁהִתְפָּזרוּ עַל המעֲקֶה, מנָעֶרֶת אותָם, מאַווְרֶרֶת אוֹתָם, מַעַנִיקָה לָהֵם אֶת אוֹרוֹת-היַרֵחַ שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְהַבְהֵב עַל השָׁטִיחַ, סְבִיב חָלוֹם-הלָיְלָה שֶׁלִי
בַּכִיתִי כְּשֶׁקָרָאתִי "אַנִי לֹא אוֹהֶבֶת אֶת המִכְתָבִים האֶלֶה וְאֲנִי לֹא רוֹצָה לַעָנוֹת עַלֵיהֶם" -שֶׁכָּתָבְתְ לִי. בְּסָךְ הכֹּל רָצִיתי לְשׂוחֵחַ. כָֹּל-כָּךְ רָצִיתִי שֶׁנשׂוֹחֵחַ. וְשוֹחֵחַ וְנֵשׂוֹחֵחַ וְנֵשׂוחֵחַ. שֶׁתָסְכִּימִי לְשׂוֹחֵחַ. כָּמָה רָצִיתִי שֶׁתָסְכִּימִי לשוֹחֵחַ. כָּכָה, פָּשׁוּט: עַל הכָֹּל. בְּחוֹפְשִׁיוּת. בְּלִי גִינוּנִים. בְּלִי העָמָדָת פָּנִים. בְּלִי אֲחִיזָת עֵינָיים. לִהיוֹת חָבֵרָה שֶׁלָךְ. כָּכָה, פָּשׁוּט: לִהיוֹת אֲנִי. לִהְיוֹת אֲתְ. לִהיוֹת אֲנִי שֶׁהִיא אֲתְ. לִהיוֹת אֲתְ שֶׁהִיא אֲנִי. כָּכָה, פָּשׁוּט, לַעֲמוֹד בְּגָפִּי תַחַת השָׁמָיִם, נוֹעֶצֶת אֶת עֵינָי בַּעָנָנִים, מדָמְיֶנֶת אוֹתָךְ שָׁטָה בַּסְפִינָה "אִיזָדוֹרָה היָפָה", שָׁטָה בַּפִּנָה, בַּסִבּוּב, בֵּין הֶעָלִים, מוּל הגְבָעוֹת, שָׁטָה בְּקֶרֶן רחוֹב, בְּתוֹךְ חָלוֹן רָאָוֲה מוּאָר, שָׁטָה עִם שָׂקִיות קֶרָח לקָרֵר רוּחוֹת רְפָאִים דוֹהָרוֹת בְּחָדְרִי, שָׁטָה עַל הקִירוֹת, עַל שוּלְחָן הכְּתִיבָה שֶׁלִי, בְּתוֹךְ אָרוֹן הבְּגָדִים שֶׁלִי, עַל מִיטָתִי, בֵּין הסְדִינִים, על הרִיצְפָּה., שָׁטָה סְחוֹר סְחוֹר, בַּמָקוֹם השׁוֹמֵם הָזֶה, מנָפְנֶפֶת בְּמָקְלֵךְ הצִבְעוֹנִי, חוֹרֶטֶת לִי אֶת יִסוּרֵי המָצְפּוּן שֶׁלִי, מנָחֶמֶת הרֵי-גָעָשׁ שֶׁל דמָעוֹת-עַד-לֵב-השָׁמָיִים שֶׁלִי, מֵסָמֶנֶת אֶת הַדֶרֶךְ אֶל חֲלוֹם הלָיְלָה שֶׁלִי, מִתְיָישֶׁבֶת לְיַד חֲלוֹם הָלָיְלָה שֶׁלִי, אוֹחֶזֶת בְּיָדִי. וְהצִפָֹּרִים עָפוֹת סָבִיב סָבִיב. וְהָצִפָֹּרִים אוֹמְרוֹת לָנוּ דְבָרִים. כֹּל מִינֵי דְבָרִים. כְּמוֹ אָז, שָׁם, מאֲחוֹרֵי הַמָחְסָנִים ההֵם, אֵיךְ הָיִינוּ שָׁטות בְּעִקְבוֹת קולות הצִפֹּרִים, אֵיךְ הָיִינוּ לְבַד לְגָמְרֵי, אֵיךְ הָייִנוּ מַבִּיטוֹת זוֹ בְּזוֹ, מֵאָתְרוֹת אֶת החָיִים הפְּנִימִיים, נִשְׁבָּעוֹת לִקְרוֹא לַדְבָרִים בִּשְׁמָם, מְלָטְפוֹת אֶיזֶה כֶּלֶב שׁוֹטֶה שֶׁנִירְדָם עַל הַזֶפֶת, מחָיְיכוֹת, מָמְתִינוֹת לַגְשָׁמִים. וְאָז, אֵיךְ לְתָאֵר, כְּמוֹ-מָה, הו ראנא,
כֹּל-כָּךְ רָצִיתִי לשׂוֹחֵחַ. שֶׁתָסְכִּימִי לְשׂוחֵחַ. כָּמָה רָצִיתִי שֶׁתָסְכִּימִי, כָֹּל כָּך רָצִיתִי שֶׁתסְכִּימִי לְשׂוחֵחַ. וְנשוֹחֵחַ וְנֵשׂוֹחֵחַ וְנֵשׂוֹחְחַ. כָּכָה, פָּשׁוּט: בְּעֲדִינוּת. לְדוֹבֵב בְּעֲדִינוּת אֶת כָּל-מַה שֶׁתָמִיד – לעוֹלָמִים – לֹא נָגִיד. וְנֵשׂוֹחֵחַ עָלֵיהֶם. נֵשׂוֹחֵח וְנשׂוֹחֵחַ וְנשׂוֹחֵחֵ. כָֹּל-כָּך רצִיתִי שֶׁתָסכִּימִי לשוחֵחַ. שְׁנִיָיה. שָׁעָה. שָׁנָה. אֶלֶף שָׁנִים. מָה שתָגִידִי. אֶיפֹה שֶׁתָגִידִי. לְכָמָה זְמן שתגִידִי.
אָחַר כָּך למוּת. כָּכָה, פָּשוּט: לַמוּת לְמָרְגְלוֹת המַבָּט בְּעֵינַיךְ, לָמוּת בָּחוֹל הנָקִי, בְּאֶמְצָע המִדְבָּר – לֹא חָשׁוּב כָּמָה קְפוּאָה מִפָּחַד, כָּמָה בְּלִי נֶפֶשׁ חָיַה אַחַת בַּעולָם – אֲנִי עִם מָלְאָכים, אֲנִי עִם אֱלוֹהִים, אֲנִי עִם הַמַבָּט שֶׁל עֵינָיִךְ, הַמַבָּט שֶׁל עֵינָיךְ וֲאֲנִי עִם עַנַנִים חָדָשִׁים
ג.
רִיצְפָּת החֶדֶר מִסְתוֹבֶבֶת כְּמוֹ מַפִּית. מִישֶׁהִי לְיָדִי מנָקָה את צִיפּורְנֶיהּ, מאָפֶּרֶת בְּאָדוֹם אֶת עינֶיהֶּ, מסָרֶקֶת את שׂעֲרוֹתֶיהָּ, מקָפֶּלֶת שׁוּב וְשׁוּב אֶת הכְּפָפוֹת שֶׁעל כַּפּות ידֶיהָּ, רוֹקָעָת בְּרָגְלֶיהָ, מתְחִילָה להתְנָדְנֵד, לִרְקוֹד, מִתְנַדְנֶדֶת, יוֹרֶדֶת, עוֹלָה, שׁוֹקַעָת, חוֹזרֶת, מְפָזֶרֶת אֶת כָֹּל הדְלָתוֹת עַל האָרֶץ, מקָנְטֶרֶת אֶת המָשְׁקוֹפִים, מַנִיחָה פְּרָחִים עַל אָרוֹן הקבוּרָה שֶׁלִי, מֵעִיפָה אֶת אָרוֹן הקְבוּרָה שֶׁלִי אֶל השִׁימָמוֹן. אֲנִי זוֹכֶרֶת סִימָנִים שְׁנוּנִים שֶׁנִשְׁלְחוּ אֵלַי בְּתוֹךְ מָפִּיוֹת-נייר לְבָנוֹת קרוּעוֹת-לִגְזָרִים. אֲני זוֹכֶרֶת כָּפְתוֹרִים שְׁחוֹרִים שֶׁדִימֵמוּ עַל האסְפָלְט
ד.
כְּבָר חוֹרֵף. וְהָשָׁנָה החדָשָׁה. צפֹּוֹר מֵתָה מִתְגוֹרֶרֶת בְּגָפָּהּ בָּרְחוֹב שֶׁל צִפּוֹר מֵתָה. אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל סָפְסָל, בַּגַן, וְהַצִפּוֹר עָפָה סָבִיב סָבִיב. וֲאֲנִי מָקְשִׁיבָה. וְהצִפּוֹר שׁוֹאֶגֶת. וַאֲנִי לֹא מֵבִינָה. וְהָצפּוֹר שׁוֹאֶגֶת ושוֹאֶגֶת, לֹא מָפְסִיקָה לשְׁאוֹג. וֲאֲנִי לֹא מֵבִינָה. וְהָצִפּוֹר שׁוֹאֶגֶת ושוֹאֶגֶת וְשוֹאֶגֶת ושוֹאֶגֶת – כָּל מִינֵי דְבָרִים, כָּל מִינֵי דְבָרִים, ועוֹד הָמוֹן דְבָרִים — וְאָז, אֲנִי מָתְחִילָה לְפָעֲנֵחַ מָשֶׁהוּ. הַצִפּוֹר אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא מסוּגֶלֶת לְהָזִיז הָרִים. כְּבָר עֶרֶב. כְּבָר לָיְלָה. אֲנִי חוֹלֶפֶת לְיָדָהּ, מֵבָרֶכֶת אוֹתָה שֶׁתָחְלִים, מאָחֶלֶת לָה שֶׁתִמְצָא אֶת הדֶרֶךְ לַחֲזוֹר לְעַצְמָה. לְהִשְׁתָחְרֵר. אֲנִי מֵאָחֶלֶת לָה שיבוֹא יום שֶׁתֵדָע לְהגְשִׁים כֹּל מָה שֶׁהַלֵב שֶׁלָהּ מקָוֶה. אֲנִי מכָסָה הֵיטֵב אֶת תִלְיוֹן הכֶּסֶף שֶׁלִי בְּכַף יַדִי. הצִפּוֹר שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי מַה זֶה הדַבָר הָזֶה שֶׁזוֹהֵר כָֹּל הַזְמָן שֶׁאֲנִי מָסְתִירָה
ה.
עַכְשָׁיו כְּשֶׁאֲנִי יוֹדַעַת לְאָן כּולָם נֶעֶלְמוּ, אֲנִי מִתישֶׁבֶת עַל שְׂפָת הַבְּרֵיכָה, מָקְשִׁיבָה לַהֶמְיָה הכְּחוּלָה
שֶׁל המַיִם, סוֹקֶרֶת אֶת נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים מֵאַחוֹרֵי גָבִּי, בּוֹנָה לְעַצְמִי אֶת העֶרֶב שֶׁיבוֹא, אֶת הלָיְלָה, אֶת הַמָחָר, אֶת השֶׁמֶשׁ קוֹרֶנֶת בֵּין ההָרִיסוֹת, מֵחָיֶכֶת לעֲצְמִי, הוֹפֶכֶת לְבִּלְתִי-נִרְאֵית, מדָמְיֶינֶת כּוֹחוֹת-טֶבָע-גדוֹלִים מתֱעוֹרֵרִים לְיַדִי, מַחֲזִירִים אותִי אֶל הָאֲווִיר, אֶל החָייִם שֶׁאֵינֵנִי יכוֹלָה כְּבַר לְהַחְזִיר אוֹתָם אֶל החָיִים
(קטעים מתוך ספר בכתובים)
חדוה! איזו הפתעה נפלאה. ועוד עם שירת האהבה המופלאה של ראנא!
אבל אנא, עדיף להעלות את הקטעים אחד אחד – שלא נקרוס…
חדוה יקרה, אהבתי מאד מאד. מרקם המילים והמוסיקה מחלחל בנשמה
מאוד אהבתי, חדווה.
ואז גיליתי שזה באמת סיפור!