זֶה לֹא קוֹרֶה, זֶה לֹא קוֹרֶה
זֶה לֹא קוֹרה, זֶה לֹא קוֹרֶה
זֶה לֹא בְּאֶמֶת קוֹרֶה
זֶה לֹא בּאֶמֶת בְּאמֶת קוֹרֶה
זה לא בְּאֶמֶת מָמָשׁ קוֹרֶה
זֶה לֹא יָכוֹל לִהיוֹת שֶׁזֶה קוֹרֶה
זֶה לֹא יָכוֹל לִהיוֹת שֶׁזֶה בּאֶמֶת קוֹרֶה
אוּלָי נִדְמֶה שֶׁזֶה קוֹרֶה
אוּלָי כְּאילוּ זֶה קוֹרֶה
אוּלָי אוֹמְרִים שֶׁזֶה קוֹרֶה
זֶה לֹא קוֹרֶה זֶה לֹא קוֹרֶה
זֶה לֹא בְּאֶמֶת קורֶה
זֶה לֹא בְּאֶמֶת מַמָשׁ קוֹרֶה
זֶה לֹא יָכול לִהיוֹת שֶׁזֶה קוֹרֶה
זֶה לֹא יַכול לִהְיוֹת שֶׁזֶה בְּאֶמֶת קוֹרֶה
זה לֹא קוֹרֶה זֶה לֹא קוֹרֶה
זֶה לֹא באֶמֶת קוֹרֶה
זֶה לֹא בּאֶמֶת ממָשׁ קוֹרֶה
זֶה רק נִדְמֶה שֶׁזֶה קוֹרֶה
זֶה רק כְּאִלוּ זֶה קורֶה
זֶה רַק אומְרִים שֶׁזֶה קורֶה
זֶה לֹא קוֹרֶה זֶה לֹא קוֹרֶה
זֶה לֹא בְּאֶמֶת בְּאֶמֶת קוֹרֶה
זֶה רַק נִדְמֶה שֶׁזֶה קוֹרֶה
פורסם בכתב עת " הליקון", פסטיבל השירה הבינלאומי , 2007
כל כך כאן ועכשיו, אני מדמינת את זה 4,5, אנשים קוראים את זה בכמה שפות, התחושה כל כך אמיתית, וקרובה ללב.
להתראות טובה
השיר הזה הוא בעיניי סוג של התכתבות, אולי אפילו לא מודעת, (ברמה הלשונית בכל אופן, לא בהכרח בנדבך המשמעות) עם שירה של לאה גולדברג, שחקוק כמעט בכל בית עלמין יהודי במדינה, "וזה יהיה הדין/ וכך יהיה הדין/ואז ביום הדין/יהיה צידוק הדין" וכו" וכו".
אדיר