זה רק נדמה שזה קורה משוררת וציירת
תִּזְכְּרִי שֶׁהִבְטַחְתְּ לִי "הַקְדָּשָׁה מִכָּל הַלֵּב" –
בְּיוֹם, בְּשָׁעָה, כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ
עַל הַמִּדְרָכָה
מוּל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת
צְמוּדוֹת לְצִנּוֹרוֹת הַמַּיִם
לְיַד נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים –
לְסִפְרֵךְ "הַחוּלִיגָנִים" שֶׁיָּצָא לָאוֹר.
וְעֶרֶב אֶחָד,כַּאֲשֶׁר נִתְרָאֶה, עֶרֶב אֶחָד
כַּאֲשֶׁר נִתְרָאֶה, כַּאֲשֶׁר נִתְרָאֶה
עֶרֶב אֶחָד, כּאשֶׁר נתְראֶה, הוֹ ראנָא,
כַּאֲשֶׁר נִתְרָאֶה,
כְּחוּשׁוֹת וּבוֹדְדוֹת מִתַּחַת לָעֲנָנִים,
יַחַד חֲבוּיוֹת בֵּין הֶעָלִים, בַּלַּיְלָה,
מֵאֲחוֹרֵי הַמַּחְסָנִים הָהֵם
יַחַד רוֹבְצוֹת בְּפִנּוֹת עֲזוּבוֹת
חוֹבְקוֹת בְּיָדֵינוּ אֶת נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים
יַחַד חוֹמְדוֹת לְהוּטוֹת מִשְׁתּוֹקְקוֹת מִתְלַקְּחוֹת
מַגְדִּישׁוֹת אֶת הַסְּאָה
יַחַד מְתוֹפְפוֹת עַל הַבֶּטֶן
עַל הַפָּנִים
עַל הָרִיסִים,
נִקְרָעוֹת לִקְרָעִים,
יַחַד מַקְשִׁיבוֹת אֶל אִמָּהוֹת מְעֻנּוֹת לְבוּשׁוֹת בְּגָדִים שְׁחֹרִים
עוֹמְדוֹת בַּכִּכָּר וְשָׂרוֹת
יַחַד מִתְרוֹצְצוֹת בְּגֶשֶׁם שׁוֹטֵף
מִתְרוֹעֲעוֹת עִם מְנַקֵּי רְחוֹבוֹת אֲפֵלִים
מְהַנְהֲנוֹת בְּרָאשֵׁינוּ, בְּעֵרֶךְ, לוֹמַר "כֵּן" אוֹ "לֹא" לְכָל מִינֵי
עוֹבְרֵיאֹרַח מִקְרִיִּים. לֹא מַשֶּׁהוּ מֵעֵבֶר.
עַל זֶה אֲנִי רוֹצָה שֶׁנְּשׂוֹחֵחַ. כָּאן, וּבַמָּקוֹם עַל–יָד,
לֹא הַרְחֵק מִפְּלָנֶטָה–הֲזָיָה, הוֹ רַאנַא,
אִלּוּ יָדַעְתְּ כַּמָּה,עַד כַּמָּה,אִלּוּ יָדַעְתְּ
עַד כַּמָּה, הוֹ רַאנַא,אַל תַּעַזְבִי,
רַק אַל תַּעַזְבִי,
מִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה קָהָל יִהְיֶה לָךְ
מִי יוֹדֵעַלְאֵיזֶה בִּרְיוֹנִים תִּתְגַּלְגְּלִי
מִי יוֹדֵעַ עִם אֵיזֶה קְרִיזְיוֹנֶרִים תִּתְגָּרִי
מִי יוֹדֵעַ עִם אֵיזֶה קַלְפָנִיםפִּירָטִיםסוֹחָרִים מְהָמְרִים סוֹטִים, תִּרְבְּצִי עַל הַבַּר
מִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה אָדֹם תְּאַפְּרִי אֶת עֵינַיִךְ, עִם כָּל מַה שֶׁמַּבְרִיק
אֶת מַחְשְׁבוֹתַיִךְ מִשְּׁאֵלוֹתַיִך הֲזָיוֹתַיִךְדִּמְיוֹנוֹתַיִךְ,
עִם הָאַיָּלָה שׁוֹכֶנֶת עַלעָפָרלְמַרְגְּלוֹתַיִךְ
שֶׁהִתְכַּסּוּ עָפָר,
עִם זוֹ שֶׁחֲבוּקָה עַכְשָׁו בִּזְרוֹעוֹתַיךְ, הוֹ רַאנַא,
רַק אַל תִּשְׁתַּכְּרִי, רַק אַל תִּרְקְדִי עִם הַגַּב לַקָּהָל
אַל תִּצְרְחִי עַל נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים
אַל תִּתְלַחֲשִׁי עִם הַשָּׁטִיחַ
אַל תְּנַשְּׁקִי אֶת שִׂפְתֵי הַמֶּלְצָרִית עַד זוֹב דָּם
אֱלֹהִים, אֱלֹהִים אַדִּירִים, הוֹרַאנַא, אַל תַּעַזְבִי
אַל תַעזְבִי, רַק אַל תעזְבִי,
שָׁלַחְתִּי לָךְ אִי–מֵייל שֶׁל דָּם:
דָּם שֶׁל עֶרְגָּה מְפֻזֶּרֶת עַלפְּנֵי הָעוֹלָם
דָּם שֶׁל שְׁיָרִים שֶׁל מְצִיאוּת שֶׁהִתְכַּסּוּ בְּמַשֶּׁהוּ
דָּם שֶׁל סְפִינַת מִלְחָמָה מְשׁוֹטֶטֶת בֵּין הַבִּנְיָנִים הָהֵם
דָּם שֶׁל מִתְפּוֹרְרִים,
וְעֶרֶב אֶחָד כַּאֲשֶׁר נִתְרָאֶה, כַּאֲשֶׁר נִתְרָאֶה, הוֹ רַאנַא,
כַּאֲשֶׁר נִתְרָאֶה,עֶרֶב אֶחָד, כַּאֲשֶׁר נִתְרָאֶה,
אֲנִי מְדַמְיֶנֶת אֶת קוֹלֵךְ,קוֹלֵךְ הַלָּבָן הַתָּמִים הַזךְ
הַשׁקוּף הַשַּׁבְרִירִי הַכָּמֵהַּהַחוֹלֵם הַהוֹזֶה הַמּוּאָר, וְאֵיךְ
בְּבַת אַחַת זֶה מִשְׁתַּנֶּה: אֲנִי מְדַמְיֶנֶת אֶת קוֹלֵךְ הרוֹעֵד
הָרָעֵב הַצָּמֵאהַשָׂרוּט הַמוּכֶּההַמֻּתָּשׁ –
קוֹלָהּ שֶׁל רַאנַא
שֶׁהָיְתָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת רַאנַא כְּדֻגְמַת מַגְדָלֶנָה הַקְּדוֹשָׁה
רַאנַא כְּדֻגְמַת מָארִיָה הַקְּדוֹשָׁה
רַאנַא כְּדֻגְמַת זַ"אן דָארְק הַקְּדוֹשָׁה
רַאנַא כְּדֻגְמַת מַקְהֵלַת מַלְאָכִים שָׁרָה בַּחֹשֶׁךְ "אֵל מָלֵא רַחֲמִים"
רַאנַא כְּדֻגְמַת לַהֲטוּטֶיהָ וּצְחוֹקֶיהָ, גַּעְגּוּעֶיהָ וְשִׁגְיוֹנוֹתֶיהָ
וְקוֹלוֹת שִׁבְרָהּ שֶׁל הָאֵם הַבּוֹכִיָּה
רַאנַא כְּדֻגְמַת פִּרְחָחִים, פּוּשְׁטָקִים, קְרִימִינָאלִים, קְרִיזְיוֹנֶרִים
גַּנָּבִים, מְנֻוָּלִים, חֶלְאוֹת
רַאנַא כְּדֻגְמַת הָרַעַד בָּרֹֹאשׁ בַּגּוּף, בַּלֵּב, בַּרֹאשׁ, בַּדָּם, בַּעֲצָמוֹת
רַאנַא כְּדֻגְמַת מַה שֶׁאֲחֵרִים קוֹרְאִים לַזֶּה "גַּעְגּוּעִים רַצְחָנִיִּים"
וַי, וַי, וַי, אֵיזֶה גַּעְגּוּעִים,אֵיזֶה גַּעְגּוּעִים, אִלּוּ יָדַעְתְּ
הוֹ רַאנַא, אִלּוּ יָדַעְתְּ
אֲפִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ בְּיָרְדָה לְתַנּוֹת אֲהָבִים לְיָדֵךְ
לְצִדֵּךְ, בַּעֲדֵךְ, עִם הָעֵינַיִם הָאֵלֶּה,
לְעוֹלָם אַל תִּשְׁכְּחִי אֶת הָעֵינַיִם הָאֵלֶּה,
לָמָּה בּוֹכוֹת בִּי הָעֵינַיִם הָאֵלֶּה,
הוֹ רַאנַא, אִלּוּ יָדַעְתְּעַד כַּמָּה
פורסם בכתב העת "מטעם", נובמבר, 2007
ברוכה הבאה לבלוגיה הזאת.מקווה שתמצאי כאן אחיות שאוזנן תהיה כרויה לשירתך. השיר עז ןאקסטטי ויש בו אזורים מצויינים של כאב שלא יאמן שעוד אפשר בכלל לשיר אותו.
נכחתי כשקראת את השיר ב"תולעת ספרים".
לא אשכח את הקראתך זו כל שארית חיי.
עוצמתי ומתנגן טוב.
חזק. נקרא לי כמו "קדיש" של אלן גינסבורג
מאד חזק . ברוכה הבאה.
שיר מדהים בעוצמתו. פשוט משתק את הקורא ביופיו העצום, בצעקה הענקית שיוצאת מפיה של הדוברת. כמעט הגעתי לעזור לך בכאבך. הדמות הנשיתה נחשקת על ידי הדוברת מעוררת את הקורא ויוצרת ציפייה ודריכות בקריאה.
שיר נהדר…הלוואי יכולתי לחשוףכמוך עד כדי כך..
אםילו קנאה אחזה אותי..
שושנה ויג
כואב . שירת הלב שאין טובות ממנה כמו המלים שיצרת וצורת העלאתם על הדפוס.
תודה על השיר הניפלא הזה , מחשמל,
ולו תשב איתנו כבר רניה לידנו
ברוכה הבאה חדוה.
שיר נהדר. איזה יופי שאת כאן.