בננות - בלוגים / / שקרים הורגים אותה
זה רק נדמה שזה קורה
  • חדוה הרכבי

    משוררת וציירת. נולדה בדגניה ב'. למדה בבית החינוך המשותף, דגניה א', וסיימה את בית- ספר התיכון "בית ירח", עמק הירדן. מתגוררת בירושלים. אם לבן – אלישע הרכבי .

שקרים הורגים אותה

רַאנַא. בת 40. מְצוּיה בְּלֵב הרֵי גַעַש קדוֹשִׁים,
רוֹקָעַת בְּרָגְלֶיהּ, חובֶטֶת בְּאֶגְרוֹפִים,
מנפְנפֶת בְּמָקְלָהּ וצוֹוחַת,
מַצְלִיפָה                         
שותֶתֶת סְלידָה
לֹא שָׁלֶטֶת בְּרוּחָהּ
מנִיחָה לְחָיֶיהּ לַחֲלוֹף
לְנגְדָה,
מעֲדִיפָה לַהַזוֹת
משְׂתָרַעת על-פְּני אֵיתָני טֶבע שְׁקוּפִים
מחוֹלֶלת בַּהֵם שִׁינוּיִים
מְקָרֶבת אותָם, הודֶפֶת אותם
 
נִשְׁבָּעָת עַד זוֹב דַם לקרוֹא לַדְבָרים בִּשְׁמָם
מִתְישֶׁבֶת עַל ערֵמָה שֶׁל חוֹרֵף,
מסַנְוֶורֶת אֶת עֵינֵי הצִיפורִים
מטָפְטֶפֶת לָהֵן אָבְקָה צִבְעוֹנִית עַל הרִיסִים
הופכֶת אֶת חָייהֶן לְחָלוֹם,
שוֹאלֶת אֶת עָצְמָה, עונָה לְעצְמָה,
מִסְתכֶּלֶת בַּסֶדֶר-יוֹם של כּוֹכָבִים קְפוּאִים
שׁמוּנָח עַל שוּלחנָהּ,
מְעִיפָה לְכָל הרוּחוֹת אֶת הזְמָן שֶׁל השְׁפוּיים
מנָתֶרֶת בֵּין עָלִים אָבָנִים וסְלָעִים, צפרִים
חָרָקִים לְטָאות
וְמֶזֶג-אַוִיר
 
אור- שֶׁמֶש זָעוּם מַזְכִּיר לָה טוּרִים של מָרְאוֹת אָדוּמִים
צוֹעֲדִים בָּסָךְ לִקְראתָהּ.
ראנא. בַּת 40. שְׁקָרִים הוֹרְגִים אוֹתָה בְּהָדְרָגה.
אֵין לָה חוקִים, אָבַל יש בָּה אִרְגון מְסוּיָם כְּשֶׁהִיא
פּוֹסָעָת בְּמוֹרד מָדְרֵגוֹת לְבָנוֹת
מְכוּסוֹת בְּשָׁטִיח אָדום
בְּתוךְ עָרוּץ קְטָנְטָן,
מסִיטָה אֶת השִׂיחִים,
מְדַשְׁדֶשֶׁת בְּמגָפָיִים לוֹהָטִים,
מפָלֶסֶת לְעָצְמָהּ דֶרֶך אֶל הַגַלִים, אֶל
בְּנוֹת- אֲלְמָווֶת שֶׁל הסְפִינָה "איזָדוֹרָה הַיָפָה",
מִתְבּוֹנֶנֶת, מַקְשִׁיבָה,
 
מפָזֶרֶת אֶת קרקָעִית הַיַם מִתַחַת רַגְלְיהֶן,
וְגַם כְּשֶׁהייתָה מָבִּיטָה אֶל תוֹך עינֶיהֶן,
מצִיפָה את עָצְמָה בְּשׁאֶלוֹת, וְשוּב בּוֹרָחָת
אֶל הגָלִים.
רַאנָא. בת 40. אִשָׁה צעירה.
עומֶדֶת בְּרֹאש שָׁייָרוֹת
שֶׁל צפורים אדוּמוֹת שֶׁצִיירָה
חוֹזֶרֶת לְבֵיתָה
מִתְקַלַחַת
מִתְנגֶבֶת
מסָרֶקֶת אֶת שׂערוֹתֶיהָּ
נְעמֶדֶת מאַחוֹרֵי חָלוֹם הלָיְלָה שֶׁלָהּ,
 
פּורָמֶת אֶת התְרִיסִים
מפטפֶּטֶת עִם רוּחוֹת-רפָאִים
וְכל הצִפּורים שֶׁחָקְרָה – מצוּיוֹת, נוֹדדוֹת, חוֹלְמות בְּהַקִיץ, מָבְרִיקוֹת,
מבוּלְבָּלוֹת, מפַנְטזוֹת, בּועֲרוֹת מִבִּפְנִים, – בָּאוֹת לְהַנִיחַ אֶת ראשֶׁיהֶן בְּחֵיקָהּ.
זֶה בָּדָם שלָהֵן.  
ראנא, בת 40. יְדִידֶיהָּ אומְרִים – גאוֹנִית.
לְלא תַקַנָה. מכוּרָה לצפורים. אנורֶקְטִית.  
תָמִיד נִשאֶרֶת בַּעִיר. תָמִיד
מִתְגורֶרֶת בְּמוֹטֶלִים זוֹלִים,
לְיַד זוֹנוֹת אָחֵרוֹת,
מסָרֶבֶת לְהיגָמֵל ממָשְׁקָאוֹת, מיְחָסִים הרְסָנִיים,
מחָיֵי רְחוֹב מסוּכָּנִים,
 
מסרֶבֶת להִיפָּרֵד מגוּפָת אהוּבָתָה – "פְּנֵי מָלְאָךְ" – כָּזוֹ שֶׁ
מְזמֶרֶת בְּבתֵי קָפֶה, בְּמִסְעדוֹת, בְּמוֹעֲדוֹנֵי שִׁירָה שֶׁל גְבָרִים, בְּפָּאבִּים,  שֶׁהיְיתָה
עושָׂה רוֹנְדלִים עַל מִדרָכוֹת, מֵאֲחוֹרֵי חָלוֹנוֹת
בפִּינוֹת חשׁוּכוֹת, עִם כל מִינֵי גְבִירִים, תָיָירִים
קרִימִינָאלִים, קוֹקְסִינלִים, גָנָבִים
פִּרָאטִים, חולִיגָאנים
מהָמְרִים
רוצְחִים סִידְרָתִיים
שוטְרִים מְקוֹמִיים.
רָאנָא. בת 40.
ב- 21 בספטמבר 1975, ילְדה בֵּן.
ב- 22 באוקטובר 2006, שׁוּלֵי שִׂמְלוֹתֶיהָּ נָגְעוּ בַּמִדְבָּר,
 
אצְבּעוֹת ידֶיהּ נָחוּ עַל צְווָחוֹת הצפורִים, סְבִיב פִּיוֹתֶיהֶן
וּלְרֶגָע הָייְתָה לוגֶמֶת אֶת דִמְעותֶיהָּ שֶׁל צִפּור יְרוּיָה
וּלְרגַע הייְתָה נעֶמֶדֶת עַל-יַד,
נהֶפֶכֶת לְבִלְתִי נִרְאֵית 
צוֹפָה בַּמִתְרָחֵשׁ
מִתְכָּרבֶּלֶת בַּחוֹלוֹת כְּמוֹ פִּסַת ניָיר
אַחוּזָת כִּיסוּפִים מְטוֹרָפִים,
וּלְרֶגַע יוֹרֶקֶת שׂורֶטֶת פּוֹצַעַת מכְאִיבָהִ,
משְׁפִּילָה אֶת תחֲנוּנֶיהָּ שֶׁל  אשָׁה עִם שֵׂיעָר מאַפִיר,
לבוּשָׁה תָמִיד שְׁחוֹרִים,
צְמאָה, רעֵבָה,
מִתְחנֶנֶת לקִרְבָה.
 
רָאנָא. בת 40.
בְּסַךְ-הָכֹּל יוֹשֶבֶת בַּמִסְדרוֹן. מָמְתִינָה.
יָדֶיהָּ ורגלֶיהָּ קְשׁוּרוֹת. זוֹ האֶמֶת.
וְגַם כשֶׁהייתָה צָפָה בֵּין קִירוֹת שׁוֹתְתִים דַם וזֵעָה
בְּתוֹךְ חֲדַר בִּידוּד,
מרחֶפֶת מֵעַל קנְיוֹנִים צִבְעוֹניים שֶׁצִייְרָה,
מופתַעַת, מוּקסֶמת, אֲחוּזָת פְּליאָה,
סְחוּטָה מֵחַמָת כְּמִיהוֹת לֹא מוּבָנוֹת
וּלְרֶגַע הייתָה מִשְׂתַרַעַת סָמוּךְ, בַּגינָה, לְיַד עֵץ התֵאֶנָה,
מַקשִׁיבָה לפְּעִימוֹת הלֵב שֶׁל שָׁבְּלוּלים
אוסֶפֶת אֶל חֵיקָהּ בְּרָקים מְבוֹהָלים
חובֶשֶׁת אֶת הכְּלָלִים וְהחוּקִים בְּתַחְבּושׁוֹת לְבָנוֹת שֶׁצִיְירָה,
 
כּותֶבֶת בְּדַם גַעגוּעֶיהָּ, שִׁגְיונותֶיהָּ וְשִׁיבְרָהּ
"תַחֲנוּנִים. בּוּשָה. חרְפָּה. בִּלְתִי אֶפְשָׁרי. הכּל אֶפְשָׁרִי"
 
.
 
 
התפרסם ב- "הליקון" – כתב העת לשירה חדשה, קיץ, 2007

4 תגובות

  1. וואו. איזה שיר עשיר ומדהים.
    אני קראתי אותו כשיר פוליטי, אבל אני קוראת כמעט כל דבר כפוליטי כך שאני לא בטוחה שזו כוונתך.

  2. אוהבת את השיר, וחוץ מזה שם האתר שלך כל כך נכון. זה רק נדמה שזה קורה, החיים, נכון?

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחדוה הרכבי