יוֹם אֶחָד נשׂוֹחֵחַ עַל זֶה. כֵּן, נשׂוֹחֵחַ. עַל מַה שֶׁקָרָה.
דְבָרִים רָעִים קָרוּ.
יָבוא עֶרֶב, יָבוֹא ליְלָה, יָבוֹא בֹּקֶר,
נֵשֵׁב בְּאֶיזֶה בֵּית קָפֶה נִידָח,
נעָשֵׁן בְּלִי הֶרֶף, נִשְׁתֶה כָּמוּיוֹת גִ"ין, ווֹדְקָה,
שָׁמְפָּנְיָה, קָמְפָּארי.
חוֹפְשיוֹת כְּמוֹ עָנָנִים בַּשָׁמָיִים נקָפֵּץ עַל הַבָּר,
עַל-פְּנֵי בְּדַלֵי סִיגָרְיוֹת, סִפלוֹנֵי קפֶה, פָּחִיוֹת שֶׁהִתְרוֹקְנוּ,
צְלוֹחִיוֹת קְטָנְטנוֹת מֵחָרְסִינָה, קְלִיפּוֹת שֶׁל יְרָקוֹת,
חָרְצָנִים, שֶׁארִיוֹת, אַשְׁפָּה,
ננָתֵר בַּאֲווִיר, נשְׁתַלְשׁל לַרִצְפָּה,
נִתְיָישֵׁב בְּאֶיזוֹ קֶרֶן זָווִית רֵיקָה,
נִגְמוֹר עוֹד קמְפָּארִי אֶחָד, נִמְחה כָּפָּיים לַזְבוּבִים,
נִתְקָרֵב טיפָּה, נַחֲלִיק אֶת אֶצְבּעוֹת יָדֵינוּ זוֹ בְּשָׂערוֹתֶיהָּ שֶׁל זוֹ,
נחָייֵךְ, נִקְרוֹץ אֶל האֲוִויר,
נישְׁאָג עַל הַקִיר,
נִתְעָנֵג עִם כָֹּל מַה שֶׁבָּא.
הכִּנוֹר יְנגֵן וארְיאצְיָה עַל נושֵׂא שֶׁקָרָה.
חֵלְאוֹת רעֵבִים לְדָם יְדָשְׁדֶשׁוּ עַל המִפְתָן, לְיַד המִטְבָּחוֹן
יֵרְדוּ בּמָדְרגוֹת אֶל חָדָרִים אָחוֹרִיים,
יִצְלְלוּ לְתוֹךְ כָֹּל הָחוֹרִים
יוֹשִיטוּ אֶת זרוֹעוֹתֶיהֶם אֵלֵינוּ
יִצְבְּטוּ אוֹתָנוּ
יִקְחוּ אֶת זֶה מֵאִיתָנוּ
יְלָקְקוּ אֶת הַדָם שֶׁלָנוּ
יִבְזְזוּ אֶת הכָֹּל.
הכִּנוֹר יֵנַגֵן וָרְיָאצְיָה עַל נוֹשֵׂא שֶׁקָרָה.
יוֹם אֶחָד נשׂוֹחֵחַ עַל זֶה. כֵּן. נשׂוֹחֵח. עַל מַה שֶׁקָרָה.
אַנָשִׁים בְּגֹדֶל אֶלְמֶנְטָארִי יצְטוֹפֶפוּ תַחַת העַנַנִים,
נוֹעָצִים אֶת עֵינֵיהֶם בְּכִפָּת השָׁמָייִם,
ימַלְמֵלוּ דִבְרֵי הָגוּת כְּבֵדִים עַל החָייִם: אַהֲבָה, גָעֲגוּעִים רצְחָנִיים,
תָחֲנוּנִים, שְׁתִיקָה, מִכְתָבִים שֶׁנִכתֵבוּ בּטְרָאנְס, בָּלָאגָאנִים,
מָוֶות, אֱלוֹהִים, אֱמוּנָה
– אֶמוּנֶה אמוּנָה אמוּנָה – כָֹּל מִינֵי דבָרִים.
יוֹם אֶחָד נְשׂוֹחֵחַ עַל זֶה. בַּעֶרֶב, אוֹ בַּלָיְלָה, אוׁבַּבֹּקֶר.
נִלְבָּשׁ אֶת גְלִימַת הנְזִירוֹת שֶׁלָנוּ,
נִבְלוֹשׁ בְּכָֹל פִּינוֹתֵינוּ,
נַחְפֹּר אֶת נִשְׁמַתֵנוּ בְּדָם קַר,
נָהֲפוֹךְ כָֹּל טִיפָּת דָם שׁוֹתֶתֶת דָם,
נָנִיחַ לְכְמִיהוֹת לא מוּבָנוֹת לְהָעִיף אותָנוּ לְכָֹל הרוּחוֹת
לעֲשׂוֹת מֵאִתָנוּ עִיֵי חוֹרָבוֹת,
נֵשֵׁב מוּל יִסוּרֵינוָּ, נָבִּיט בְּיִסוּרֵינוּ, מַה יסוּרינו, מִנַיִין יִסוּרֵינוּ,
– יִסוּרֵינוּ יִסוּרֵינו ייִסוּרֵינו, מַה כְּבַר יכוֹלִים לִהיוֹת יִסוּרֵינוּ –
יוֹם אֶחָד נשׂוֹחֵחַ עַל זֶה. עַל נְסִיעָה לַמִידְבָּר.
תָמִיד שׂוֹחָחְנוּ עַל נסִיעָה למִידְבָּר. תָמִיד נשׂוֹחֵחַ עַל נסִיעָה לַמִידְבָּר.
נִזְכָּרְתִי בַּשְׁלֵמוּת: שְׁתֵינוּ מתוֹפְפוֹת זוֹ עַל מַבָּט עֵינֶיהָּ שֶׁל זוֹ.
נִזְכָּרְתִי בַּתָנִינִים שֶׁשָׂחוּ עַל הַשָׁמָיִים, בְּתוֹךְ הַיָרֵחַ.
נִיזכָּרְתִי בִנְשִׁימוֹתֶיהָּ שֶׁל צִפוֹר מֵתָה עָפָה מֵעַל התְלָאוֹת.
כָֹּל האוֹרוֹת כָּבוּ.
הַכוֹליֵרוֹת בָּאוּ.
וְלֹא היְיתָה לִי כְּבָר בְּרֵירָה אָחֶרֶת, אֶלָא,
לְהֵיעָתֵר לְפִיוֹתֶיהֶם המָצְחִינִים שֶׁל כֹּל מִינֵי בָּנְדִיטִים
פּוּשְׁטִים, עֲלוּקוֹת, שָׁרְלטָנִים, וּבְלִי תְמוּרָה למָשֶׁהוּ
היִיתִי מוֹתִירָה לָהֵם לְהִתְעָנֵג, לִגְנוֹחַ, לְיָבֵּב, לְהַגִיר רִיר,
לסְחוֹט כֹּל מַה שֶׁהֵם רָצוּ.
יוֹם אֶחָד נשׂוחֵחַ עַל זֶה, נשׂוֹחֵח ונשׂוחֵח ונשׂוחֵח.
נִיזְכָּרְתִי בָּסְייָחִים שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְשׁוטֵט
עַל ניָירוֹת בְּרִיסְטוֹל צִבְעוֹנִיִים,
עַל המִפְתָן, בֵּין הרָהִיטִים, לְיַד מכוֹנָת התְפִירָה,
בַּגְזוֹזְטְרָא, עִם הצְמָחִים המְטָפְּסִים.
נִיזְכָּרְתִי בַּשְׁתִיקָה שֶׁנהֶפְכָה לְמֶדְיוּם.
נִיזכָּרְתִי בַּתַחֲנוּנִים שֶׁנהֶפְכוּ לְאוֹקיָנוּס שֶׁל כֵּאֵב
אֲבָל הֲכִי אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת זעֲקוֹתֶיהָּ שֶׁל כָּלְבָּה עשׂוּיָה מחוּטֵי-מֶשִׁי שְׁחוֹרים
שֶׁמִישֶׁהוּ רָקָם אותָה עַל הסָדִין הקָר,
מפָרְפֶּרֶת לְצִידִי, עַל המִזְרוֹנִים,
משָׁוָעָת לְחִיבּוּק.
אוֹר זַךְ אוֹר אָדֹם, אוֹר עָצוּם נִישְׁפָּךְ מעֵינֶיהָּ, וגַם
כְּשֶׁהָייתָה מיָלֶלֶת מתוֹךְ שֵׁינָה, וְכָֹל האֲדָמָה רטוּבָה מִדְמָעוֹת בִּגְלָל
"אֲנִי לֹא אוהֶבֶת אֶת המִכְתָבִים האֶלֶה וְלֹא רוֹצָה לַעֲנוֹת עלֶיהֶם" שֶׁכָּתָבְתְ לִי.
יוֹם אֶחָד נשׂוחֵחַ עַל זֶה. כֵּן. נשׂוֹחֵחַ. עַל מַה שֶׁקָרָה.
בְּאֹמֶץ. בְּכֵּנוּת. בְּאֲפִיסָת כּוֹחוֹת.
בְּלִי גְבוּל
היי חדוה, השיר עוצמתי, כאוטי, כאב גדול, אהבה גדולה…
כמו תמיד חדוה, השירים שלך מהפנטים .לא עושים הנחה. לא לך ולא לקורא. שמחתי לפגוש אותך בסרט על אגי ולא שכחתי שאני חייב לכן עוד ארוחה ב "כרמים".
אני אגיב ככה:
אוי לנו חדוה על נישמתי שנעצרה
אוי לי ולך
על הדממה שנאצרה
שיר מהלך תֶמֶס
בשיחה שטרם נקצרה
אלומה היא השיחה שנאלמה
עלומה בין עלמים ותעלומים
להגות באלומות זקופות
את כל מה שקרה
חדוה. לפני הרבה שנים נפגשתי ב"יום בו חדל המרוץ והקצב נרגע" וזו היתה אהבה ממבט ראשון.
מספר לך זאת עכשיו- עם השיר והכאב הזה.
חזק, מה יש לומר, כמו תמיד אצלך.
חדוה קוראת את השיר המונולוג הזה בנשימות קצרות ורוצה לצעוק אותו בקול ובלחש כמו שעשינו פעם עם השירים שלך.
מצטרפת לכל מה שנאמר