זה רק נדמה שזה קורה משוררת וציירת
דַי, מות, דַי. תַפְסיק. חַכֵּה. חכֵּה רֶגַע. בְּסַךְ הַכָּל
רֶגע. רַק רֶגע. דַי. דַי, מוֶת, דַי. תפסִיק.
אֲנִי רוצָה לחשׁוֹב. תַאֵר לְעצמךָ: לַחְשׁוֹב.
אֲנִי מִתְכָּוֶונֶת לחְיוֹת, לְהבִּיט קָדִימָה, לְהַבִּיט אָחוֹרַנִית,
לְהִתְהַלֵךְ עַל קְצוֹת האֶצְבָּעוֹת,
לְהַקִיא אֶת השְׁמוּעוֹת,
לכַסוֹת בְּרוֹק אֶת השְׁקָרִים,
לרְקוֹד בחוּג השָׁמַיִים הקבוּעַ שֶׁלִי,
בֵּין פִּרְחֵי-האלְמוֶת שהזהִיבו שָׁם, לִרקוֹד עִם אֲדומִים,
עם ירוּקִים, כְּחולִים סְגולִים כְּתוּמִים צהוּבִּים,
לרְקוד עַד זוֹב דָם, כְּלוֹמָר, עִם כָּל מִינֵי תַהַלִיכִים,
אַנִי רוצָה לוֹמַר, השִׁנוּיִים השִׁנוּיים השִׁנוּיִים.
הִנֵה, אתָה רובֵץ על-פְּנֵי מסָךְ-פְּלאִים וכּוֹכָבִים קפוּאים מהָבְהֵבִים
מאחוֹרֵי גבְּךָ. הִנֵה, אתָהקודֵחַ. אָתה רַעֵב, אתה צָמֵא, עצְבָּני
מֵזִיע מטוּנָף תזָזִיתִי. פִּתְאום אתָה צוֹרֵחַ.
האֲדָמָה חָגָה באֲווִיר.
אֲני אומֶרֶת "נִפְלָא. נפלא. זֶה נפְלָא".
תַאֵר לךָ אֶת עצְמךָ מִתְגוֹרֵר בְעֲלִיָת-גָג רטוּבָה
בֵּין שעוֹנֵי-קוּקִיָה זרוקִים עַל הרִצְפָּה
וְכָל האנָרְכִיָה מתישֶבת לֱצִידךָ, מנשֶׁקֶת אֶת כפּוֹת ידֶיךָ,
מַשְׁמִיעָה לְךָ קוֹלוֹת שֶׁל נִצְחִיוּת.
מַחֲשִׁיךְ, מַחֲשיךְ, מַוֶת. כּבָר הִרְדָמתי אֶת נבִיחוֹת הכְּלָבִים
עַל הפָּרְקֵט. מוסִיקָת גֵ"ז לבָנָה נעֶצֶרֶת לְיַד הדָלְפָּק.
עוֹד יוֹם- יומָיִים-שלושָׁה, בְּעצֶם, עכְשָׁיו. כַּרֶגע. מִיָד. עוד שְׁנִיה.
צָריךְ אֹמֶץ, מָוֶת, לִזְרוֹם כְּאִילוּ לְעוֹלָם לֹא נִפְרָדִים.
אֲנִי שׁוֹמעַתְ אֶת הרוּחַ, אֶת הנֶפֶש, אֶת הדָם, אֶת
החַיִים הפְּנִימִיים. קֵהוּת-החושִׁים מִתְקרֶבֶת.
כִּתָת-יוֹרִים מדבֶּרֶת אֵלֵיךָ בִּשְׂפַת כִּיתת-יוֹרִים.
אֲנִי אומֶרֶת "נִפְלָא. נִפְלָא. נפלָא. זֶה דַבָר נִפְלָא"
וְעָנָנִים שנאֶסְפוּ, מצָאוךָ עַל מדְרֵגָה רְקוּבָה,
מכוּסֶה בסמָרטוּטִים, קַר, מעוּרְפָּל,
מתְבּוֹסֶס בְּדָמָךָ
.
יפה וכואב.
חדווה הייתי במנזר בשבת (כי עשיתי תכנית רדיו עם אילנה השכל) וחשבתי עליך
היי חדוה
את מצליחה להגיע למיץ המוות, את מצליחה להפוך כיתת יורים לדבר נפלא…
את מביא בשיר הזה את הכוחות שמנטרלים מוות, למה לא להתעסק עם כאלה שירים
להתראות טובה
חדווה,
שיר שכולו חגיגה של החיים.
"נִפְלָא. נפלא. זֶה נפְלָא".
אני אוהב את הפתיחה, שמהדהדת את הבקשה של זך (רק רגע אני רוצה לומר דבר מה), אבל לוקחת את זה רחוק מהמקום של ההשלמה ושל הבלתי הפיך אל המקום של ההתנגדות ושל היכולת לשנות.
וכמה חזקים ההיגדים:
"אֲנִי מִתְכָּוֶונֶת לחְיוֹת",
"אַנִי רוצָה לוֹמַר, השִׁנוּיִים השִׁנוּיים השִׁנוּיִים".
וגם "כִּתָת-יוֹרִים מדבֶּרֶת אֵלֵיךָ בִּשְׂפַת כִּיתת-יוֹרִים".
שיר חזק מקורי ומלא התרחשות מאוד אהבתי
גלית
חזק "אל נא תפסע מעדנות אל תוך הלילה הזה הטוב" -הדבקות בחיים מרטיטה, אהבתי
יפה מאד. מזכיר לי את הסונטה הגאונית של ג"ון דאן –
death be not proud
שם הוא דן למוות את המוות בכבודו ובעצמו.
חדוה
שיר עוצמתי המוות והחיים הבלתי נפרדים ושטף החיים והכוח לראות נכוחה ובעצם
לבקוע את המוות ולצלוח דרכו את כוח החיות עצם הדבור אתו הוא כוח
שיר עוצר נשימה. התנועה הסוחפת שלו. הרגש. תודה.
ממש ריגשת אותי. שיר כואב ונוגע. כמה רגשות יש בדבר כל כך סופי כמו המוות.