רַאנַא,
גם אני מבקשת.
אם ראנא היא הגר , לא נוכל לנוח ולא לשקוט במוות נוח. ממליצה על "ואלס עם באשיר" הסרט
חדוה יקירתי, לא תקבלי ככה שום מוות אנושי. אבל חיים – הושיטי יד וגעי בם.
משאלתו של כל אדם.
כמה מוזר הקיצור הזה אחרי שיריך הארוכים.
ראנה הוא אחד משמותיו של הירח. כך ראיתי באנציקלופדיה.
במקום אחר כותבת הרכבי:
וַי וַי וַי, אֵיזֶה גַּעְגּוּעִים אֵיזֶה גַּעְגּוּעִים, אִלּוּ יָדַעְתְּ, הוֹ רַאנַא, אִלּוּ יָדַעְתְּ, אֲפִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ בְּיָרְדָה לְתַנּוֹת אֲהָבִים לְיָדֵךְ, לְצִדֵּךְ, בַּעֲדֵךְ, עִם הָעֵינַיִם הָאֵלֶּה, לְעוֹלָם אַל תִּשְׁכְּחִי אֶת הָעֵינַיִם הָאֵלֶּה, לָמָּה בּוֹכוֹת בִּי הָעֵינַיִם הָאֵלֶּה, הוֹ רַאנַא, אִלּוּ יָדַעְתְּ כַּמָּה, עַד כַּמָּה …………..
הפניה המיוחדת הזו של חדוה דורכת אותי כקורא. המאבק הקיומי מחדדת את החושים, מטלטלת. אני קורא ומוצא עצמי משמיע בתוכי קול בלתי מרוסן: WOW ! איזה יופי
היי יוסף התגובה שלך מרגשת, כל כך יכולת להכיל את השיר ולהמשיך אותו.
חדוה היקרה מה שלומך . אני לא יודעת איך לאכול את השיר הזה, אני לא אשן בלילה… אני מרגישה שהוא מחלחל. מקוה שאת בטוב להתראות טובה
טובה גרטנר המגע בין בני אדם דרך שירים חייב להיות מלא הוקרה. מה אנשים עושים בשירים? נאחזים בציפורניים בדבר הכי בלתי נגיש: הנפש…
במציאות האנשים יכולים להיראות שונים: המציאות היא למשורר המסיכה. השירה היא האמת.
יש מלאים חרון. אני מלא חרון. החרון במציאות שונה לחלוטין מהחרון בשירה.
הקשב שלך שגורם לך "לא לישון בלילה" בגלל שתי שורות שיר שקראת… אני בטוח שחדוה רוצה שכולנו נישן השינה…
חז"ל אומרים שהאשה נבראה בשינה ומשום כך האשה היא… חלומית.
כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *
התגובה שלך *
שם *
Email *
אתר אינטרנט
כתבו את האותיות והמספרים שבתמונה *
גם אני מבקשת.
אם ראנא היא הגר , לא נוכל לנוח ולא לשקוט במוות נוח.
ממליצה על "ואלס עם באשיר" הסרט
חדוה יקירתי, לא תקבלי ככה שום מוות אנושי. אבל חיים – הושיטי יד וגעי בם.
משאלתו של כל אדם.
כמה מוזר הקיצור הזה אחרי שיריך הארוכים.
ראנה הוא אחד משמותיו של הירח. כך ראיתי באנציקלופדיה.
במקום אחר כותבת הרכבי:
וַי וַי וַי, אֵיזֶה גַּעְגּוּעִים אֵיזֶה גַּעְגּוּעִים, אִלּוּ יָדַעְתְּ,
הוֹ רַאנַא, אִלּוּ יָדַעְתְּ,
אֲפִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ בְּיָרְדָה לְתַנּוֹת אֲהָבִים לְיָדֵךְ,
לְצִדֵּךְ, בַּעֲדֵךְ, עִם הָעֵינַיִם הָאֵלֶּה,
לְעוֹלָם אַל תִּשְׁכְּחִי אֶת הָעֵינַיִם הָאֵלֶּה,
לָמָּה בּוֹכוֹת בִּי הָעֵינַיִם הָאֵלֶּה,
הוֹ רַאנַא, אִלּוּ יָדַעְתְּ
כַּמָּה, עַד כַּמָּה
…………..
הפניה המיוחדת הזו של חדוה דורכת אותי כקורא. המאבק הקיומי
מחדדת את החושים, מטלטלת.
אני קורא ומוצא עצמי משמיע בתוכי
קול בלתי מרוסן: WOW ! איזה יופי
היי יוסף התגובה שלך מרגשת, כל כך יכולת להכיל את השיר ולהמשיך אותו.
חדוה היקרה מה שלומך . אני לא יודעת איך לאכול את השיר הזה, אני לא אשן בלילה… אני מרגישה שהוא מחלחל.
מקוה שאת בטוב
להתראות טובה
טובה גרטנר
המגע בין בני אדם דרך שירים
חייב להיות מלא הוקרה. מה אנשים עושים בשירים? נאחזים בציפורניים בדבר הכי בלתי נגיש: הנפש…
במציאות האנשים יכולים להיראות
שונים: המציאות היא למשורר המסיכה.
השירה היא האמת.
יש מלאים חרון. אני מלא חרון.
החרון במציאות שונה לחלוטין
מהחרון בשירה.
הקשב שלך שגורם לך "לא לישון בלילה"
בגלל שתי שורות שיר שקראת…
אני בטוח שחדוה רוצה שכולנו נישן
השינה…
חז"ל אומרים שהאשה נבראה בשינה
ומשום כך האשה היא… חלומית.