נקישה 1   הערה:      שמי דוד עמית. חלק מכתב היד הזה נגאל על ידיי. קניתי אותו מידי בוקיניסט ליד שוק הכרמל בתל אביב.      

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=4479

      בדרך ללונדון   אני יושב בנחת בתחנת הרכבת. טריאס מנמנמת ומחשבות מציפות אותי, אני נזכר באלון, ממסגר זיכרונות לקראת פרידה. כילד בן שמונה אני זוכר את אימא שלו עומדת ברחוב דיזנגוף סמוך ל'כסית' ומרימה יד גדולה ושחומה, בחוסר סבלנות היא מנענעת את פרקי ידה "נו, תעצרו כבר."      אחת המוניות עוצרת, האֵם גוררת אותי ואת אלון ...

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=4474

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=4470

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=4463

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=4459

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=4450

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=4446

סיימתי לארוז ונחתי מעט. כרוח סערה נכנס צולע ומלמל בספרדית, עיניו מתגלגלות באורח אובססיבי, מהנהן בראשו בתנועות מוגזמות אפילו עבורו, גורר אותי ביד. נגררתי אחריו בחוסר-רצון מוחלט. הצולע הזה מדדה במהירות. הייתי משוכנע שהוא רוצה להאשים אותי במשהו על לא עוול בכפי. הוא גרר אותי על פני הרחוב הצר אל מקום בתי-הקפה. ניסיתי להשתחרר, אבל הוא אחז חזק, איש חזק ...